צטט: *עדינה* 2010-05-29 08:40:54

אני הראשונה שלו !!! אני הראשונה שלו. הוא אפילו כתב לי את זה, שחור על גבי לבן, והוסיף "באהבה".

 

  

 

בזכות הקפה הזה, לפני כשנתיים וחצי הכרתי איש אחד שאט אט זחל לנשמתי ולכד אותה מבפנים. גאון אומנותי, אינטליגנט, בעל חוש הומור. אבל לא על זה באתי לספר לכם, אלא על המאבק הגדול שלו.

 

  

 

תכירו - עמיחי עוזרי, הוא "הכוזרי". אחד מאנשי המפתח כאן בקפה, סטיריקן בחסד, מנהל הגרפיקה של עיתון "העיר" לשעבר, מחבר הספר "עזוב שטויות" שייצא לאור בשבוע הספר, וזה לו ספרו הראשון. ממה שידוע לי, ותקנו אותי אם אני טועה, זה הספר הראשון היוצא לאור המתבסס על פוסטים שהתפרסמו כאן בקפה.

 

  

 

אז יום שישי אחד לקחתי את שני ילדיי ונסענו אליו. עמיחי גר במעין מוזיאון רחוב, אסתטיקה מושלמת ומפתיעה. בין פרטי האמנות גם לא מעט אביזרים סקסיסטיים. התרוצצנו שלושתנו ממיצג למיצג ומתמונה לתמונה, התיישבנו על כל מיני כסאות שונים ומשונים אך נוחים, התענגנו על השטויות החכמות וזללנו עוגיות שוקולד צ'יפס.

 

למען האמת, עמיחי ואני בקושי הספקנו לדבר, כי הילדים שלי הפציצו אותו בשאלות בנוסח איך, מאיפה, כמה ולמה, והוא ענה להם בסבלנות ורצינות צינית, ואפילו הסביר שהשמפו והקונדישינר במקלחת הם בשביל הגבות שלו.

 

  

 

עמיחי אומר שהספר שלו מתאים לטיסה או לשירותים, טוב, ככה זה ההומור שלו, אולי הדימוי העצמי שנדפק אצלו אי שם בכפר התימנים בו נולד. האמת היא שזהו ספר סאטירה ראשון במעלה. הוא מונח דרך קבע על השולחן שלנו בסלון, ואנחנו לא שבעים ממנו. כל יום מגלים פרט חדש בתוך התמונות וקץ' בין המילים. מדפדפים, צוחקים, מתפלפלים במילים ובהנאה, מתענגים על איורים ותמונות עם זווית מהפכנית. ספר אחר, אחד כזה שלא נגמר.

 

 

 

לא פשוט היה גלגולו של הספר הזה. מתברר שאף מו"ל לא הסכים לקבל את כתב היד, בלי שעמיחי יהיה קשור למפיץ.

 

מפיצי הספרים זה הבון טון החדש, אתם משלמים להם בין 15 ל-20 אלף ש"ח וכבולים אליהם.

 

אח"כ מבקשים ממכם עוד 40 אלף ש"ח כדי להדפיס את הספר, 25 אלף ש"ח ליחסי ציבור,

 

15 אלף ש"ח כדי שהספר יעמוד בחלון ראווה.

 

כסף אין, אז מה נשאר לנו?

 

לצאת למלחמת תרבות, פשוטו כמשמעו.

 

   

 

מאחר והספר נולד בקפה, הכי טבעי שהקהילה כאן תתמוך בו, תתגייס ותתמוך במאבק תרבותי נגד המונופול התעשייתי של הוצאות הספרים. זו מטרה חשובה בעיני. לא רק אני חושבת כך - אחד מהחברים הדפיס חולצות לקראת שבוע הספר, בעל בית דפוס הדפיס את הספר בעלות סמלית, פנינו לכלי התקשורת - תוצאות תראו במוספים בשבוע הבא, בעלי ובעלות בלוגים רבים כאן "מעלים לשידור" את עמיחי ומפנים לפוסט שלו.

 

  

 

 

 

   

 

אז מה אני רוצה מכם?

 

  

 

כנסו בבקשה לבלוג של עמיחי, ככל שאחוזי הצפייה יגדלו, כך יש סיכוי שיותר אנשים יחשפו לספר.

 

זכרו: הקלקה אחת שלכם, שווה פרסום בסך 40 אלף ש"ח בעיתון יומי,

 

תגובה שם שווה לשני עמודי פרסום,

 

הקלקה+תגובה+כוכב – כמו פרסומות בפריים-טיים בטלוויזיה.

 

הוצאות הספרים הפכו להיות תעשייה של כסף, אם אתם לא עשירים אף אחד לא יטרח לקרוא את כתב היד שלכם.

 

  

 

עַם הַסֶפֶר, עלאק. במאבק הזה גילינו עוד הרבה דברים מחפירים. למשל, כאשר מוכר בחנות ספרים ממליץ לכם על ספר, הוא מקבל אחוזים מההוצאה לאור. ידעתם? אבל נכון שאתם לא מופתעים?!

 

 

 

בשבוע הספר עצמו – יום רביעי הבא, 2 ליוני בשעה 19:00 – אנחנו מארגנים מיזם, בו מאה איש ילבשו את חולצת הספר ויובילו לדוכן של עמיחי. המיזם יהיה חד פעמי, זה יקח 2 דקות, וזו תהייה התשובה לכל יחסי הציבור המשומנים של הוצאות הספרים.

 

אני אהיה שם, יחד עם ילדיי ועוד המון חברות וחברים מהקפה שכבר נרשמו, וגם אתם מוזמנים לדפדף אותו בשבוע הספר.

 

  

 

אני הראשונה – הראשונה שקנתה את הספר.

 

יש לי הוכחה בכתב, בהקדשה האוהבת של עמיחי.