המונדיאל מתקרב ומיליוני צופים בכל העולם מתכוננים לאחד האירועים המעטים אשר יכול לשתק את השגרה היום יומית על פני כדור הארץ. בתור אוהד כדורגל מושבע שגדל בבואנוס איירס, ערס התרבות הזאת אשר מגיעה עד לגבול של דת ואלוהים של ממש בדמותו של מראדונה, לא יכולתי להתעלם מההתרגשות ההולכת וגדלה בימים אלה.
חשבתי פתאום על השיר של סי היימן "מלחמות כבר לא קורות בחורף, כי אפילו לנו קצת קר.." ואמרתי שמלחמות גם לא קורות בזמן המונדיאל כי האויב ואנחנו צופים בטלוויזיה, במיוחד הגברים של שני הצדדים שהם אלה שמפעילים את הטנקים ואת המטוסים.
חשבתי שבמשך חודש ימים, פעם בארבע שנים, אפשר לשכוח מכל האיומים והטילים מאירן, לשקוע בכדורגל על מסכי הענק באחד הפאבים של תל אביב ולדחוק את כל המחשבות האפוקליפטיות. לבהות בקרבות בין הנבחרות על מגרש של כמה דונמים בודדים ולפרוק את כל הכעסים והתסכולים על עם אחר או מדינה אחרת, לצעוק לשופט בן זונה ולשיר רונלדיניו ההומו בלי לפגוע באף אחד ממש. קרבות שיש להם שעת פתיחה ושעת סיום ולא נמשכים מאה שנה ויש להם גם כללים מקובלים על שני הצדדים ושופט שכולם מכבדים וגם אם לפעמים מישהו חורג מהכללים מסתיים בכרטיס אדום ולא בדם.
דמיינתי לרגע את ילדי עזה לבושים עם החולצות של נבחרת ברזיל או ארגנטינה משחקים בין הסמטאות של מחנה הפליטים עם כדור עשוי מגרביים ישנות בדומה למקומות שבהם גדלו פלא ומראדונה במקום לצעודבאיזה תהלוכה של החמאס עם חגורות הנפץ על גופם וקריאות מוות ליהודים.
דמיינתי את ילדי שדרות משחקים נגד ילדי עזה על מגרש שנבנה על הריסות גדר הביטחון כי אין יותר ביטחון ממדינה בלי גדרות.
ראיתי לרגע את אוהדי ביתר ירושלים שרים "הבאנו שלום עליכם"במקום מוות לערבים.
חלמתי שנבחרת ישראל מגיעה למונדיאל, שסוף כל סוף עברנו את הבית המוקדם לאחר ניצחון על סוריה שלוש אפס ולא על צרפת או איטליה כי אנחנו לא אירופה, אבל זה כבר היה יותר מדי וכמו בחלום בלהות פתאום התעוררתי אל האובך והשרב של המזה"ת...
החום של יוני מעיק כבר על הבקר מוקדם ואני מתחיל לקצץ ציפורניים לקראת משחק הפתיחה של ארגנטינה נגד ניגריה ומתפלל למארדונה, ברוך אתה דיאגיטו שיביא לנו עוד גביע, אמן אמן!
אז למה לא כל יום מונדיאל?
|
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז ככה:
פעם אהבתי את נבחרת ארגנטינה. עד ש...
ב1978 זכתה ארגנטינה באליפות אחרי שקנתה משחק (או השתמשה באיומים) נגד פרו. 0-6!
למרות זאת ב-1981 נדהמתי ושמחתי כשצץ יורש לפלה בדמות נער הפלא מראדונה. התאכזבתי כשכשל ב-1982 (עניין של בשלות - כך הצדקתיו בלבי).
אבל:
ב-1986 הבקיע העַרְס מֶרְדוֹנָה שער "חוקי למהדרין" באמצעות "יד אלוהים" (או ליתר דיוק יד השטן) במקום לפסול את השער ולהרחיק את הפרחח הנפשע זכיתם באליפות (אם כי בגמר היו נהדרים ונצחו בצדק)
והכי גרוע:
ב-1990 הגיעה ארגנטינה לגמר אחרי סדרת "משחקים" נתעבת בעליבותה, וגרמה לי לרצות שגרמניה הביונית-בינונית(דויטשלנד אונדר אלס!!!) תזכה!!!
ב-1994 שיחק ה"גאון" הקטן כשהוא מסומם, נתפס ונשלח לאחר כבוד הביתה.
בשנים הבאות הפגין מֶרְדונה את כשורי וקשרי המאפיוזו שלו, וכמעט נפח את נשמתו המיותרת.
כמאמן - כמעט הכשיל את הנִבְרֶחֶת (אין טעות כתיב) וכמעט שלא עלה למשחקים (כמה חבל!) אה. גם דרס עיתונאי (כסף קטן)
read my lips - הגאון הזה לא יוביל אתכם לזכיה בתואר.
סביר גם שזה יגמר בפיאסקו ואולי אפילו בסקנדל.
ואגב - ערס התרבות? כמה מתאים! (אלא מה - ערש?)
זהו. מסתבר שכשמדובר בכדורגל נחשף גם בי הפרימיטיב.
נכון שנראה כאילו אלוהים משחק דוקים או קודים ודווקא מה שנראה כאלוהים מסתכל מהצד זו ציפי צופה :-)
יא אלללה , עכשיו אני מבין את עיניין המתנדבות מדנמרק בקיבוץ .
תשמע , האנשה של אלוהים זה לא דבר כל כך נורא בהתייחס לעובדה שרק בני אדם משתמשים במושג הזה , לפחות לפי מיטב הבנתי , אלה אם הוכח בינתיים שגם בעלי חיים משתמשים במוגש מחוץ למה שאנחנו מכנים "טבע" שהוא 1 ויש עוד 69 דרכים לתארו שהלכה למעשה מייצגות את האין סוף כמו התזה והאנטיתזה .
אז שים לב , האפס שהוא האחד למעשה שהוא לצד יד אלוהים הלא אנושי אלה " הרוח " הניתן לראותו "וירא" בגלל שיש מיים בצורת עננים צילמתי עבורך , :-) מסתבר שאפילו את אלוהים הצלחתי לצלם מסתתר בין העננים :-)
http://cafe.themarker.com/view.php?t=248199
תהנה , אבל אל תחשוב שכל משחקי הכדורגל נראים כמו מעמד פרשת וירא ( אוויר ) MIRA
אם חודש המונדיאל אכן ישתק מלחמות ומריבות
הייתי מסכימה, כמוך, לאמרה:
"למה לא כל יום מונדיאל..."
אהבתי מאוד את הפוסט
גם אני חושבת כמוך
ואני שונאת מושבעת של כדורגל
אבל
תמיד עדיף כדור עגול על כדור אליפטי
שרית
באמת למה לא מספקים לגברים כדוררגל מהפנט כל השנה....זה היה מוציא את כל הלוגיקה האסטרטגיה על המגרש...
במקום במלחמה ושם היתה יוצאת גם כל האגרסיביות והשנאה....
רעיון ממש לא רע
מירי
נהנתי מהפוסט, ומהתגובות.
מצטרפת למשאלה, רק חושבת שזה לא יקרה לפני שנפתור כמה דברים בדרך...
בחיים האמיתיים אי אפשר לדלג על שלבים.
אבל, בתור חלום- הלוואי...
לא אכפת לי מי ינצח
העיקר שלא יהיו מלחמות / תאונות / מעשי אלימות ועוד....
אתה כותב כל כך יפה!!!
אני מאילו שלא מבינות בכדוררגל
אבל רוצה באמת שיהיה שלום!!!!!!
תודה.
עשו ספורט, לא מלחמה.
הלוואי היינו יכולים לעשות סוויטש
ולשלוח את הילדים שלנו למשחק בעזה...
גם אני הייתי מתחילה לשחק כדור רגל...
אוהבת את כל הבלאגן שמסביב לכדור
ותמיד רואה רק מונדיאלים
משעשע,חלומי וכתוב יפה.. תהנה לך ,
אישית לא חובבת כדורגל,אבל נעים לי לראות את האוהדים
במיוחד הלא אלימים:)
אני וכדורגל חחחח
ֿ
אך מרדונה באמת איש נדיר
ומה איכפת לי לתת לך כוכב :))))
אני בעד סחנין..
אל תשאל אותי למה..
הם הגיעו למונדיאל?..
איתמר, מעולה, נהניתי לקרוא. תודה!
בע"ה
תודה לך יואל על השיתוף המרגש
שבוע מבורך לך
נו באמת , אז תמחק את החברות איתו
או שתכתוב אליו לפרטי
ההערה פה בגוף הפוסט וההטפה "לתרבות כבוד סבירה " מגוכחת בעיניי .
"נאה דורש תרבות כבוד - נאה מקיים כזו"
יופי של דימיון יש בך
והצורה בה כתבת גרמה לי אפילו לדמיין כיצד זה יראה
ולבינתיים שותפה לך בציפיה
(כן, לא רק הגברים שנלחמים .. )
לחודש של אהבה עמוקה למשחק הכדורגל
לחודש של כדורגל איכותי
אההה איך שכחתי , מאז ארגנטינה שומרים טינה ו ANGER חחחחח IRA = ינה
לכן יש מלחמות בעולם חחחחחחחחח , חחח תכניס לספר ילדים חחחחח
CHAU
אני יכול להבין אותך , רוב הארגנטינאים שגדלו בארגנטינה ועד היום לא מסוגלים לעכל את העובדה שאורוגרואי זכו במונדיאל הראשון , אבל אין שום מקרה בעולם , :-)
נכון שגם אני שיחקתי כדורגל עם כדור הסמרטוטים וכדור מניירות וצלוטייפ וכדור מגרב , ומצאנו כל הזדמנות לברוח לשחק והרגשנו את האווירה של כדורגל כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהתרבות ולמדנו לצפות במשחקים חזקים וטובים שרק בשנים האחרונות רואים את הסגנון הזה באירופה בגלל הרכש של שחקנים דרוממריקאים אבל חבוב ,זה מזמן נפל דבר , 1930 המונדיאל הראשון בהיסטוריה .
המארחת , אורוגאוי , האלופה אורוגאי נגד ארגנטינה 4-2 .
רוצה לדעת את הסיבה האמיתית ?
בדיוק לפני שבת חזון ( VIDEO ) MONTE
שנת ה אב התר"צ ( EL TRES ) 30/7/1930 הר = ה אב ריי REY
סה"כ 70 גולים כשבעים פנים לתורה גם טבע
אגב ה - FINAL היה ב - CENTENARIO ( מאה ) , Francisco Varallo הוא השחקן היחיד שעוד בחיים וחגג השנה יום הולדת 100 שחקן בוקה גוניורס .
דבר נחמד הוא שביומן המשא נמצא כתוב Martes del dicho (mes de enero de 1520) כאשר ראו את EL CERRO
כנראה 23.1.1520 DICHO ( יוצא בפרשת משפטים )
בכל אופן , תמיד הייתי אוהד של ברזיל :-) ואם אורוגואי יקחו אז גם טוב .
אולי אני אחשב לך כבר השבוע מי יקח את המונדיאל השנה .
חלום נהדר ידידי היקר (((-:
הלוואי ויתגשם....
אני אישית לא צופה במונדיאל
אך נהנת כשהקבוצה של מכריי מנצחת
ועוקבת אחרי תוצאות המשחקים
* כוכב מנצנץ של ניצחון לקבוצה שאתה אוהד
שבוע ניפלא
חיה
הכי לא מבינה בכדורגל :)
אבל זה היה מופלא ונעים ומלא אופטימיות והשראה.
שבוע טוב ושארגנטינה ינצחו :)
ישעיהו ליבוביץ' היה איש חכם. מאוד. שלא הבין מה כל התכונה סביב העניין הזה של כדורגל.
מנקודת המבט שלו, " 22 אנשים רצים אחרי כדור. אם הם אוהבים אותו, למה הם בועטים בו? אם הם שונאים אותו, למה הם רודפים אחריו?"
יש המון אנשים מבריקים אחרים, שכן מוצאים תוכן, ערך ומהות במשחק.
לא במקרה, המחקר האקדמי מדבר עליו במונחים של "הדת של המאה ה-20".
הרבה ספרים ומאמרים רציניים לחלוטין נכתבו על המשחק.
וכל מה שסביבו.
אין אף תופעה אחרת בעולם שגורמת לשני מיליארד בני אדם לבצע אותה פעולה באותו זמן נתון.
במהלך אותן שעה וחצי, חלה ירידה דרמטית בשיעורי הפשיעה ברחבי העולם הנאור (כלומר, כל האנושות פרט לארה"ב).
במקביל, נרשמת עליה בשיעורי הצריכה של בירה, בין השאר.
אין אף כוח אחר שמסוגל להתקרב לזה. לא הופעה של הביטלס (גם אם נחזיר מהקבר חצי הרכב), לא מיסה של האפיפיור, בטח לא נאום של אובמה.
לא במקרה, תוזמנה החטיפה שהובילה לפריצת מלחמת לבנון השניה לכמה ימים אחרי תום המונדיאל הקודם. נסראללה - עוד איש ממש לא טיפש, לצערנו - הבין מצוין שהפעולה שלו לא תזכה לתהודה משמעותית, אם תתרחש כשכל העולם עסוק בנגיחה של זידאן במטראצי.
לזכיה בטורניר של 1954 מייחסים את תחילת הפריצה של מערב גרמניה.
בכלכלה, לא בספורט.
סקר מקיף שנערך בכל ארצות אירופה מצא שהעם ה"מאושר" ביותר ביבשת הנו הדני.
כשהתבקשו אותם אנשים שמחים להצביע על האירוע המכונן שהביאם הלום, ציין אחוז ניכר מביניהם את הזכיה באליפות אירופה. אירוע שהסתיים יותר מעשור לפני כן.
במרכז אמריקה פרצה "מלחמת הכדורגל". תואר די מופרך. למרות שהמלחמה הפכה למאוד אמיתית ועקובה מדם.
לא צריך ללכת רחוק בזמן ובמקום כדי לראות שמדובר על הרבה יותר ממשחק.
לפני כמה חודשים תמה סדרה של שלושה משחקים בין מצרים לאלגיריה. לא הפעם הראשונה שהמפגשים הטעונים מסתיימים בפצועים ובמשבר דיפלומטי חמור בין המדינות.
ויש תופעה בשם דייגו ארמנדו מראדונה.
עדיין זכורה לי חולצה שראיתי בברילוצ'ה (ארגנטינה): "אם פלה הוא המלך - מראדונה הוא אלוהים".
לא, זו אינה סתם אמירה המביעה תחרות ספורטיבית.
יש כאן הצהרה דתית.
עסקינן באל בשר ודם. דווקא, בגלל שהוא כל כך לא מושלם. במיוחד, אחרי שכבש באמצעות "יד האלוהים". הסוגדים מוכנים לסלוח על הכול. התמכרות לקוקאין ולאלכוהול. ירי על שוטרים. ניסיון לדרוס עיתונאי. סדרה של התבטאויות, במהלכן התבקשו אנשי התקשורת למצוץ לו (מילותיו שלו. אני רק חוזר עליהן באופן מעודן). כולל החבירה למנהיגים אנטי-אמריקאיים מהסוג של פידל קסטרו, הודו צ'אבס ואיבו מוראלס. מנהיג לכל דבר ועניין.
שוב, זה חורג לחלוטין מכל דבר ספורטיבי. מדובר על מושא מחקר אנתרופולוגי ופסיכולוגי.
לא סביב האיש. אודות המיליונים שמאמינים בו.
בעוד כמה שבועות מתחיל הפולחן התרבותי-דתי הגדול ביותר של המין האנושי.
מצטרפת לחלומות שלך...כל כך יפה כתבת.
וכן, חשוב מאוד שתראה את התמונות הללו בראש, שתמשיך לחלום כי זה יהפוך בסוף מציאות.
מלבד...
החלק שדיאגו יביא לארגנטינה את הגביע .
(אני ברזילאית מלידה,בלב ובנשמה, במיוחד במונדיאל...
)
יש אנשים הזוים (במיוחד בקפה לא להתיחס ) (לגבי התגובה התמוהה מעליי)
אחלה פוסט! אני סופרת אחורה את הימים !
אתה...רציני?
כי אם כן
מה אתה עושה בבלוג הזה?
נאה דרשת
אני באמת זוכר את המונדיאל של 1982
צפיתי בו - מלבנון....
):
חשבתי על הנושא.
אני מסכים. שיהיה כל יום מונדיאל.
מי צריך לעבוד? נשב בפאבים ונצפה...
אתה רק תגיד לי , ממה נחיה ? ? ? אלי.
מחייך ומזדהה למעט ההערצה למראדונה שהוא סמל לריקבון, לשחיתות ולחוסר ספורטיביות
ועד היום חשבתי שהמעלה היחידה של המונדיאל היא שאפשר להנות מהקרנות סרטים כמעט פרטיות
כי כולם מול הכדורגל בבית......כמה אתה צודק, איזה פוסט יפה. לחיי החלומות, אמן!
תודה על השיתוף
שבוע מבורך!!!
לפעמים חלומות מתגשמים
לפעמים כשהלב עוד תמים...
הלוואי
אינשאללה
ואני סבורה שזה לא תרבותי ולא מכובד
להעיר לחבר בפרהסיה ,
יכולת לשלוח לו הודעה פרטית או לציין בבלוג שלך
שאינך מקבל לינקים.או לציין זאת כשהפכתם לחברים.
שליחת לינקים לדואר האישי הוא דבר מקובל בדמרקר.
הטכנולוגיה באה לעזרתנו
.זה מקל על החברים שרוצים לקרוא פוסטים של חברים .
הרי לא יעלה על הדעת שנבקר
אצל יותר מ300 חברים בעת ובעונה אחת
סורי , לא יכולתי לעמוד מנגד
ולא להגיב.
איזה פוסט נפלא!!!
גרמת לי פעם ראשונה למצוא הגיון בכדורגל :-)
איזה רעיון נפלא, במקום מלחמה.
זה ממש סטארט אפ.
הלוואי.
קבל כמובן *
יעל
היי
חבל שאין מונדיאל כל שנתיים
איזה פוסט מקסים
כתבת אופטימי ונהדר
הלוואי שיום זה יגיע וילדי שדרות ישחקו עם ילדי עזה .
מה שמעניין הוא שאצל חלק גדול מהערבים המונדיאל וכדורגל
הפכו לפולחן דת שאסור לקלקל אותו.
וזה מזכיר לי את חיים רביבו ששיחק בתורכיה..
האוהדים צעקו שהם אוהבים אותו ולא איכפת להם שהוא מישראל.
אני עדיין מקווה לראות את ישראל משחקת במונדיאל הבא..
לחזור על ההסטוריה של מרדכי שפיגלר
כשהבקיע שער נגד נבחרת שוודיה.
שהתביישה מזה שישראל סיימה איתה בתיקו .
זוכרת היטב את המילים שנאמרו ונכתבו בעיתונות
"לסיים את המשחק בתיקו עם ישראל הפרימיטיבית זו בושה."
נדמה לי ששוודיה הפכה להיות פרימיטיבית בעצמה
לנוכח התבטאויות אלה .וגם היום היא נוהגת כך
כאשר היא הפכה לאוייבת ישראל ובעד אלה שמייצגים טרוריסטיים.
פרחים בקנה ובנות בצריח.........
וכשיבוא יבוא שלום
הלוואי שנבחרת עזה תניף את הגביע בתל אביב
עוררת בי חלומות כבויים.......
תהנה במונדיאל
אני מוחה על כך ששלחת לי לינק לפוסט שלך בדואר האישי. לטעמי אין בכך עדות לתרבות כבוד סבירה. לא מומלץ
למזלי הגבר שלי
לא בעניני כדורגל...
הוא בעניני ראלי
שלא תחשבו שהוא לא מספיק גבר...
אחלה פוסט
המונדיאל הוא זמן שבו כולם חולמים על נסים ונפלאות שיקרו לנבחרת שלהם.
ומסכנים האוהדים שנאלצים לחלום על שלום במקומותיהם, באותו זמן.
אבל החים לימדו אותנו לדעת לחלק את העולם לפינות הנורמליות, למרות החלומות העולים בעשן השנאה...
צודקת! ותודה.
תודה לך! הפוסט אופטימי ומקסים, קראתי וחייכתי ופינטזתי שזה באמת יכול להיות.
ורק לסבר את האוזן, ב-1982 המשחקים התקיימו בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. אפילו עשו על זה סרט - "גמר הגביע" המרגש.
שיהיה לך והצלחה! (אני...אוהדת את נבחרת הולנד. כבר שנים.)