התייר הסיני הולך על קיבתו, שני סינים נכנסים למסעדה מזרחית ומזמינים חומוס... אכן נשמע משעשע, וגם השילוב בין הסיני לפיתה ולחומוס, וזה לא כולל מקלות אכילה ואורז. חלק חשוב מן הטיול המאורגן לקבוצות סיניות, החוויות, אטרקציות, הנופים וההיסטוריה הוא האוכל. רובנו רוצים לתת לתייר את "החוויה המקומית", את ה"אוכל הישראלי" האוטנטי, וזה כמובן מבלי לפגוע בכבוד של שכיננו הערבים, שבכלל טוענים שחומוס זה שלהם, ואנחנו לקחנו להם הכל, את החומוס, האדמה והפיתה.
אולם, ב"תכנון הקולינרי" יש לקחת בחשבון אל אופי הקבוצה. לקבוצות שמרניות בנושא אוכל, למשל בהדרכת קבוצות מסין, וליווי משלחות סיניות יש לתת לארוחות בסגנון זה, מקום של פעם אחת במהלך הטיול, או כארוחת ביניים. מספר פעמים ניתן להיתקל בקבוצה אשר מקבלת את ארוחת הצהרים שלה: חומוס או פלאפל, ואז מסתבר שהקבוצה לא "יודעת לאכול את זה" – לאף אחד בקבוצה אין מושג מה זו פיתה, מה עושים איתה, ומה זה "לנגב" חומוס, ולא יעזור כל הסבר מה זה חומוס, בעברית, אנגלית או סינית. מחיפוש במילון אנגלי – סיני עדין לא נמצאה מילה אשר נותנת תרגום לסינית של - מה זה חומוס ! ( בכל אופן, תרגום למילה שתהיה מוכרת לסינים). הפלאפל – אכן התיירים הסינים יראו סימני הנאה מהפלאפל, וישאלו מה הדבר הזה? אבל בסיום המנה הם ישאלו, אבל מה עם האורז ? ובכן בכדי למנוע עוד "תאונת עבודה" קולינרית, עוגמת נפש ורשלנות רפואית, של סיני שלא היה מסוגל "לעכל" את הדבר הזה, בפעם הבאה נשתדל, לתת להם לאכול בצהריים בסגנון סיני, ולא פלאפל ושאר מיני קיטניות.
וטיפ לבעלי חוש עסקי, שרוצים לעשות עסקים עם סינים: אם כבר מתעקשים על חומוס, את מנת החומוס עם צנוברים, תשדרגו לחומוס עם אורז לבן. (יותר זול, הסינים בטוח לא ירגישו בהבדל, רק לא לשכוח מקלות אכילה :-)
בתאבון. |