פיוט למוצאי שבת קודש-המבדיל בין קודש לחול-שבוע טוב-ישעיהו גלינסקי-

‎1

ספרים

5 תגובות יום שבת, 29/5/10, 21:57

הורדת הפיוט

http://shituf.piyut.org.il/piyut/1538

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל. חַטֹּאתֵינוּ יִמְחוֹל.

זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּֽנוּ יַרְבֶּה כַחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּֽיְלָה:

יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּֽמֶר. אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר.

יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר. אָתָא בֹֽקֶר וְגַם לָֽיְלָה:

צִדְקָֽתְךָ כְּהַר תָּבוֹר. עֲלֵי פְשָׁעַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר.

כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה:

חָֽלְפָֽה עוֹנַת מִנְחָתִי. מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי.

יָגַֽעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְּכָל-לָֽיְלָה:

קוֹלִי שִׁמְעָה בַּל יֻנְטָל. פְּתַח לִי שַֽׁעַר הַמְּנֻטָּל.

שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל. קְוֻצּוֹתַי רְסִֽיסֵי לָֽיְלָה:

הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם. אֲשַׁוֵּֽעַ תְּנָה פִדְיוֹם.

בְּנֶֽשֶׁף בְּעֶֽרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לָֽיְלָה:

קְרָאתִֽיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵֽנִי. אֽוֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵֽנִי.

מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵֽנִי. מִיּוֹם וְעַד לָֽיְלָה:

טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי. פֶּן יֹֽאמְרֽוּ מַכְעִיסַי.

אַיֵּה אֱלֽוֹהַּ עֹשָׂי. נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּֽיְלָה:

נַֽחְנוּ בְיָֽדְךָֽ כַּחֹֽמֶר. סְלַח נָא עַל קַל וָחֽוֹמֶר.

יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר. וְלַֽיְלָה לְלָֽיְלָה:

אֵל פּוֹדֶה מִכָּל-צָר. קְרָאנֽוּךָ מִן הַמֵּצָר.

יָֽדְךָֽ לֹא תִקְצָר. לֹא יוֹם וְלֹא לָֽיְלָה:

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל. אֵלִיָּֽהוּ וְגַבְרִיאֵל.

בֹּֽאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל. קֽוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּֽיְלָה:

מִימִינֵֽנוּ מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלֵֽנוּ גַּבְרִיאֵל.

וְעַל רֹאשֵֽׁנוּ שְׁכִינַת אֵל. בְּכָל-יוֹם וּבְכָל-לָֽיְלָה:

תְּנָה לָּֽנוּ שָׁבוּעַ טוֹב. רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב.

וּמֵיְהֹוָה יאהדונהי יָבוֹא הַטּוֹב. כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלָּֽיְלָה:

יְבוֹרַךְ הַבַּֽיִת הַזֶּה. מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה.

כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה. לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָֽיְלָה:

הַמַּבְדִּיל בֵּין מַֽיִם לְמַֽיִם. יְחַיֵּֽנוּ מִיּוֹמָֽיִם.

יַרְאֵֽנוּ בְּטוּב יְרוּשָׁלַֽיִם. וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּֽיְלָה:

HaMavdil Bein Kodesh L'Chol, Chatoseinu Hu yimchol, zareinu v'chaspeinu (ushlomeinu) yarbeh kachol, v'kakochavim balaylah

Yom panah k'tzel tomer, ekra la'El alay gomer, amar shomer, asa boker v'gam laylah.

Tzikdas'cha k'har tavor, al chata'ai avor ta'avor, k'yom esmol ki ya'avor v'ashmurah balaylah.

Chalfas onas minchasi, mi yiten m'nuchasi, yagati b'anchasi, as'cheh b'chol laylah

Koli bal yuntal, p'sach lee sha'ar ham'nutal, sheroshi nimlah tal, k'vutzosai r'sisay laylah

Hay'aser Nora v'Ayom, ashaveya t'na phidyom, b'neshef b'erev yom, b'ishon laylah.

Krasicha Yah hoshieini, orach chaim todee'aynee, midalus t'vatzeini, miyom v'ad laylah

Taher tinuf ma'asay, pen yomru machi'say, ayei na Elo'ah Osai, Nosein z'miros balaylah

Nachnu b'yadcha kachomer, s'lach na al kal v'chomer, yom l'yom yabia omer, v'laylah l'laylah

HaMavdil Bein Kodesh L'Chol, Chatoseinu Hu yimchol, zareinu v'chaspeinu yarbeh kachol, v'kakochavim balaylah

(some add the following)

El Podeh mikol tzar, kranucha min hameitzar, yadcha lo siktzar lo yom v'lo laylah

HaMavdil Bein Kodesh L'Chol, Chatoseinu Hu yimchol, zareinu v'chaspeinu yarbeh kachol, v'kakochavim balaylah

Micha'el sar Yisra'el, Eliyahu v'Gavri'el, y'vo'u na im ha'Go'el, kumu v'ronu bachatzi halaylah

HaMavdil Bein Kodesh L'Chol, Chatoseinu Hu yimchol, zareinu v'chaspeinu yarbeh kachol, v'kakochavim balaylah

T'na lanu shavu'a tov, ra'anan k'gan ratov, u'mei'Adon-ai yavo hatov, kol hayom v'chol halaylah

HaMavdil Bein Kodesh L'Chol, Chatoseinu Hu yimchol, zareinu v'chaspeinu yarbeh kachol, v'kakochavim balaylah

1025656

.

על הפיוט

אחד הפיוטים המוכרים והנפוצים ביותר למוצאי שבת, ואולי המוכר ביותר. מרבית קהילות ישראל נוהגות לשיר אותו במוצאי שבת, בלחנים שונים ומגוונים.
אם נתבונן בפיוט לא נמצא בו כמעט זכר לשבת, או אף את המלה שבת. ואכן מעיקרו נועד השיר לתפילת נעילה של יום הכיפורים. אמנם, אם מתבוננים היטב בפיוט אפשר למצוא רמזים למוצאי שבת - פתיחת הפיוט היא לשון ברכת ההבדלה של מוצאי שבת, מבקשים - תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב וכן נוכחותו של אליהו הנביא, המקושר לפי המסורת למוצאי שבת, בולטת בפיוט. אולם נדמה כי ההסבר הוא עמוק יותר:
לקראת סוף יום הכיפורים, ברגעים האחרונים של ימי התשובה והסליחה, מבקש הפייטן מחילה לעוונותיו וגאולה. מדוע פיוט שנכתב ליום הכיפורים ועניינו הוא תשובה וסליחה הופך להיות לפיוט למוצאי שבת? מה בין יום הכיפורים למוצאי שבת?
השבת נקראת 'מעין עולם הבא' – בשבת אנו טועמים מן הטעם של חיי עולם הבא, חיים שאין בהם עבודה אלא נהנים מזיו השכינה. עם צאת השבת אנו שבים לימות החול, לזמן של עבודה – עבודת תיקון הנפש, ועל כן עם צאת השבת מבקש האדם מחילה ועמֵל על סילוק כל מסך המפריד בינו לבין האל.

דרג את התוכן: