ספרים
קורה כך לפעמים
שנגמרות המילים.
בלי קול, ללא הרעש הגדול.
תקופה
בערך של חיים.
מגדלים מול מגדלים.
זמזום
בעד אורות ניאון.
אין לפתוח אף חלון
אולי מותר, לזמן קצר
לטפס, לנשום אוויר.
מתי יגיע שקט לחייך, לחיינו השלווים
צעקה,
סליחה.
ללא מילים.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי!
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ללא מילים.
אהבתי!