קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
כלבה
אומרים "תראה לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה"..... אז אני כנראה כלבה. כי ג'ני היא ללא ספק החברה טובה שלי.
הרבה שאלו אותי לאן נעלמתי, אז מעבר לסיבות הטכניות (אינטרנט זהב גרר ואגב יכולים ואף צריכים להעביר לכמה מנציגיהם סדנאת רענון בנושא שירות לקוחות), נעלמתי בגלל שהכלבה שלי( ע"ע פוסט "ג'ני שלי" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1475774) הולכת לה ו"משתבחת" עם השנים.
אז אם קראתם בכבדרך אגב באחד הפוסטים האחרונים על מחלת הסרטן, ציינתי שם שלג'ני יש גידול, מאחורי האוזן שעושה אותה בלתי מאוזנת בעליל. אז בנוסף להיותה חירשת ועיוורת כמעט לגמרי היא מתקשה ללכת ישר. לנתח אי אפשר כי היא מבוגרת מידי בשביל לשרוד הרדמה (17 עוד שבועיים וקצת) כנ"ל לגביי כימותרפיה שיגמור אותה לגמרי אומללה. אז החלטנו להינות ממש שנשאר כל עוד היא נשארת ברמת חיים סבירה.
אלא שלפני כמעט שבוע חלה החמרה, ולא ידענו בדיוק למה, הוטרינר אמר לי שכלבים יודעים להראות שהם לא רוצים יותר, הם לא אוכלים, נהיים אפאטיים וגם לעיתים שוהים בתוך הצרכים שלהם... היה לנו ויכוח ענקי במשפחה הקטנה שמונה את אימא ואותי, אימא מרגישה שהיא הפיליפינית של ג'ני אבל ג'ני מראה סימנים של השתוקקות לחברה, ולא אפטיות, היא רוצה לאכול רק שמאוד מתקשה להביא את עצמה למצב שבו היא מצליחה לאכול, ולצערנו מצאנו אותה גם בתוך העניינים שלה...
אימא ישר תקפה אותי שבתור אחת שכלכך אכפת לה מבעלי חיים איך אני יכולה להיות "אגואיסטית" כלכך... אבל לא הצלחתי לשכנע את עצמי שעדיף ככה, לא הצלחתי להבין איך למישהו "יהיה" יותר טוב אם הוא פשוט לא יהיה? איך אני אעבור בבית ליד הפינה שלה והיא לא תהיה שם, רק המחשבה מביאה אותי לידי דמעות.. הרי להרדים זו רק מילה פחות אשמה מלהרוג ואני מצטערת אבל מעולם לא רציתי לשחק אותה אלוהים, אני לא יכולה לבחור על טעם של תוספות ליוגורט אז להחליט על חיים של מישהו?!?!!?
אתמול התברר שהסיבה להתדרדרות בהליכה שלה ולסיבה שהיא התחילה לבכות בלילה, ותבינו שזו הכלבה הכי מנומסת בעולם, היא מעולם לא בכתה, היא בקושי נובחת היא באמת בשלה רק מבקשת אהבה, היא פשוט הכלבה הכי מדהימה שיש... היה לה פצע שעל כלב רגיל לא היה משמעותי אבל בגלל מצבה החלש אני אחסוך מכם את הפרטים המזעזעים ממש.. ידה ידה ידה זה הגיע למצב של נמק מקומי, אבל היא בטיפול עם אנטיביוטיקה אחרי שעברה את אחת הטיפולים הכירורגיים היותר מזעזעים שיש, ומסתמן שקבלתי את הכלבה שלי לעוד קצת זמן, היא אמנם לא קופצת וצוהלת אך מלקקת בחיבה והזנב שלה חזר קצת יותר למעלה.
דברתי איתה המון, בכיתי המון, ואני מקווה ומתפללת שמחר הוטרינר יגיד שהטיפול עזר והכל משתפר אני יודעת שמתגברים על זה, ושזה חלק מהחיים ושאני צריכה להיות אסירת תודה שהיא חיה כלכך הרבה זמן אבל היא התינוקת שלי, היא אחותי, היא החברה הכי טובה שלי, וכואב לי הלב לראות אותה מנסה ללכת, והיא כלכך טובה שהיא מנסה ללכת בשבילינו, היא מבינה הכל...
הדבר הנוסף שגיליתי הוא מי הם החברים הכי טובים שלי, אלה שהיו איתי ברגעים הקשים האלה, ואלה ששואלים לשלומה על בסיס קבוע,ואלה שהוציאו אותי אתמול וגרמו לי לחייך על הזמן, ודווקא אחד שמכולם היה היחיד שהרגשתי שאני יכולה לבכות לו, זה שכל אותם החברים שלא יודעים בכלל, שוללים היה זה שהכי הבין אותי, ועוד חברה שידעה שלהוציא אותי לנשום אויר + משהו שאיני מרבה לעשות בכלל, זה הדבר הטוב בשבילי.... ברור לי שזה מצב זמני ואני מקווה שימשיך להיות לי את הכוח להיות חזקה לידה , והכי חשוב שלג'ני יהיה הכוח, ושיהיה לי האומץ לעשות את הדבר הנכון ואת הלב לשחרר כשאצטרך, ואת התבונה להפריד בין הכאב שלי לסבל שלה........ (לא סתם פרנק באום בחר באומץ, לב ומוח בקוסם מארץ עוץ),
מוסיפה שיר של הביטלס שכשמעתי אותו הרגשתי שלמרות שזה בעיקרון שיר אהבה כביכול "רומנטי" זה שיר לכל אהבה אמיתית שיש...אבל מכיון שלא יכולים לשים תמונות וגם וידאו, http://www.youtube.com/watch?v=iRCjYtnUCsQ&feature=related |
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מקסימה אחת, ממך זו מחמאה גדולה כי את תמיד נוגעת בלב.
ואכן לא קל להיות ברגעים האלה אבל אני באמת לא מרגישה שיש לי הזכות להגיד מתי די.
באמת הלוואי, תודה לך יקירה
אילה,תודה, החיבוקים נתנו ונשלחו בחזרה עם תוספת של אהבה ::)
רוני, דבר ראשון ג'ני, לא ג'יני :)
וואו חודש ממש קשה עברתם שם, מסכנה הכלבה, איך היא נשרפה במדורה?!!? סתם טיילה בל"ג בעומר? מסכנה כזו.
ואכן כל כלב בא יומו, ואני יודעת שזה נשמע כאילו אני דוחה את הק. אבל ג'ני עוד רוצה להיות, אני אהיה גיבורה כשצריך ואתן לה ללכת אבל היא כמהה לבני אדם, רוצה לאכול ולשתות, יצר ההשרדות והחיים שלה עוד עובד..... אני לפעמים חושבת שזה דווקא אגואיסטי לעשות הפוך, כי יותר קל להגיד ביי, ולהגיד שפעלנו מצפונית אבל למה מי אני שאשחק אותה ה'?
אני כבר שעותפשוט מביטה בה... וזה מדהים זה קשר שלא צריך מילים להסבירו
רק אהבה
..
תודה לך
בוריס אתה לגמרי מבין אותי
תודה, זה בדיוק ככה, וכן, זה באמת הפתרון הקל
אבל אני מרוויחה את ג'ני לעוד כמה רגעים
ואני יודעת שהם יקרים גם לה וזה באמ שווה הכל
תודה לגמרי!!!
בחזרה אלייך יקירי
תודה אוסי את מקסימה
ואני מקווה שהכלב שלך לא יגיע למצב כזה בו הוא סובל
למרות שאני חושבת שכרגע אני צריכה להגיד תודה לאל שהיא בכלל שרדה כלכך הרבה שנים
היא בת 17 ועדיין סובלת, מחייכת רוצה חברה... זה מאוד נדיר
ואני נוצרת כל רגע
תודה נעמונת
בחזרהאלייך
כמה את טובה אליי
בסופו של דבר.. כתבת יפה
כשיגיע היום אדע איך..
אני פשוט סבורה כי הוא טרם הגיע
שמע, יש הרבה מצבים שאני אישית הייתי רוצה שירדימו אותי
אני פשוט יודעת שאני אישית לא מסוגלת לגרום לזה לקרות
אבל יש תחושה שהיא לא סיימה פה את העבודה
לא סוגרת לה את הבאסטה עדיין....
יש לה עוד נביחות לנבוח
ועוד ליקוקים ללקק....
תודה :)
בנתיים יש עוד רגעים טובים כעת
נוצרת את כולם
המון המון תודה על הקריאה:)
את בהחלט קוראת אותי את
"כפרעלייך".... :?)
וכן הפרידה אולי היא דווקא האגוטיסטית, היא חוסר התמודדות עם הכאב
אני גם חושבת ככה, אני לא אפרד מבנאדם חולה רק כי יותר קשה להיות איתו
ואני לא מבינה במה זה שונה
בעיקר כי מורגש כי היא רוצה להיות
תודה לך
גמאני מקווה שיהיה בי הכוח הזה
בנתיים היא פה, מחייכת כשהיא לא ישנה
ולתת את הסכמתי להפסיק את חיוכיה אני לא מצליחה
למרות הפצרותיה של אימא
משוכנעת כי היא עוד לא מבקשת את זה...
רק עוד קצת
מצד שני המילים עוזרות לי..
לשתף, ולקבל את כל התמיכה הזו פה בשעותיי הקשות
עוזר, ונכון היא החשובה כאן
וקשה להגיע להחלטה.
right back at you friend
אמן אמן אמן
כי זה כואב לראות אותה ככה :)
אוהבת זו לא מילה.....
שומרת על שתינו עכשיו
כפי שהיא שמרה עליי תמיד
היא לגמרי אחותך וחברה שלך ואמא שלך
את תדעי מה לעשות שהרגע יגיע
כזאת אהבה מכוונת למעשים נכונים
לגמרי אשריי שתיכן
גמאני מקווה כי רק המחשבה הזו גורמת לי לבכות
תודה!
אינשאללה מהפה שלך
כי כמה שזה קשה לראות אותה סובלת, המחשבה שהיא לא תהיה שם יותר הורגת אותי
ואני מקווה שיהיה לי את הכוח... באמת.
מוכר.
ליבי איתך.
כמי שחוותה מוות של כלבה שגדלה בבית עם הילדים מאז שנולדו (בעיות בכליות)
וכמי שבמהלך שבוע האבל על הכלבה כבר הביאו כלבה חדשה גורה שכעבור שבועיים נפתרה מחידק
מזדהה עם תחושותיך - הכאב הוא עצום ואנשים שלא מחוברים לבעלי חיים לא מסוגלים להכיל א ת הכאב שלנו
עכשו יש לנו גורה חדשה - שובבה ובריאה תודה לאל
אבל עברנו חודשיים נוראיים
תודה לך על השיתוף
ובריאות בריאות בריאות לכלבה ולכולם
יפה, יקירתי
יפה מאוד בעצם(ולא מכיוון שעצמות הם משוש של כל כלבה)
עוד עד העצם של כל כלב,
מקסים כמה רגישות יש לך...
לי יש אחד קטן שחור בן 15 וכולי תקווה שלא יגמר לעולם :)
*
שלחתי לך מייל אישי.
הרבה חברים מכאן יבינו בהחלט, הרבה מעבר למה שאת מצפה.
כולנו עברנו מצבים דומים, זה כורח המציאות.
לא לכל אחד יש הכח להתמודד עם טיפול תמיכה התמודדות עם כלב מבוגר וחולה בערוב ימיו. אני רואה זאת בדיוק כמו טיפול בבן משפחה אחר בזקנתו. עושה כל מה שאני יכולה, נותנת את הטיפול הטוב והאוהב ביותר, ומנסה להיות קשובה לפידבקים ממנו כדי לדעת מתי הגבול.
ותאמיני לי שיודעים מתי הם כבר לא רוצים, מי שאוהב רואה בעיניים שבלב.
קיבלת אותה לעוד קצת זמן, עשי כל מה שאת יכולה, אך אל תשכחי שהיא מרגישה אותך, שדרי לה אהבה אופטימיות ותמיכה ולא עצב ופחד מפרידה...
מישהי מאד חכמה אמרה לי זאת כשאני הייתי במצב כזה עם כלבתי הקודמת הצדקת.
חזקי ואמצי, אשריה שיש לה אותך, אשרייך שאת בעמדה שאת יכולה לתמוך בה ולאהוב אותה ולתת לה כל מה שהיא זקוקה לו.
יקרתי כמה את נוגעת בלב.
לא לכולם יש את היכולת להישאר עם מישהו ברגעי הפחות יפים שלו,
ברגע שהוא מתבוסס בצרכיו שהוא יותר נזקק מנותן.
רואה את זה עם הכלב שלנו בן ה16.
והמובן מאליו אצלך נוגע עמוק בלב.
חיבוק גדול.
הלוואי שאהבה היתה יכולה לרפא.
חיזקי ואימצי.
NJAPF
יקרה
כמה מרגש, נוגע במקומות מוכרים
ומסכימה איתך לגמרי -
אהבה היא אהבה
אינה צריכה תגיות והגדרות
'סדר עדיפויות'
הוא לעתים בלתי נסבל
וקשה ביותר 'להסדיר'.
חיבוק חם מאוד
לשתיכן.
וגם לאמא.
אני מצטערת לשמוע על מה שקורה לג'יני אבל נשמע שבקרוב את תצטרכי לעשות החלטה לא נעימה ואת חייבת לעשות אותה בשבילה.
שמחה שהפעם התברר שזה פצע אבל כלב שלא אוכל ונמצא בדכאון זה לא כלב שמשאירים בחיים כי לך יהיה עצוב להיות בלעדיו.
את הולכת להיות בלעדיו עם תרצי או לא תרצי הוא לא צריך לסבול יותר משהוא צריך.
לי היו 2 כלבים ו חתולה. כלב שלי בן 10 הורעל ונמצא מת בחצר חודש אחר כך החתולה שלי נתקפה על ידי אמסטף והיתה חייבת להיות מורדמת. וכל זה בחודש! נשארנו עם כלבה שלא הבינה לאן כל החברים שלה הלכו.
היום הכלבה הזו כבר בת 15. והיא עברה תאונה הכשת נחש ולפני חודשים כל הידיים שלה נשרפו במדורה ורק עכשיו היא סוף סוף הולכת שוב פעם. אבל גם ממנה אצטרך להפרד כשהיא תחליט שלא בא לה ללכת יותר אין מה לעשות. אי אפשר להיות אגואיסטים. זה לא פר כליפיהם הם כבר נתנו ונותנים לנו כל כך הרבה זה לא פר לבקש מהם לתת לנו עוד כשהם כבר יודעים שהם סיימו את תפקידם ורוצים ללכת.
לפעמים הקירבה חזקה יותר איתם..ללא מילים רק התחושות והרגש מחברים..
מבינה אותך כל כך..
פוסט מרגש מאוד.
אני חושב שבאמת רק מי שחווה קשר שכזה (וזה תמיד לא רק עם בעל חיים אלא בן אדם) יכול להבין הכי טוב. כי כשמסתכלים חיצונית, קל מאוד ללכת למקום שאומר "אם היא סובלת, אז כן להקל על סבלה ע"י המתת חסד". אבל סובייקטיבית, כשאת מצליחה לקבל מהחיים עוד רגעים מרגשים ומחזקים עם ג'ני, התמונה משתנה, ופתאום עוד רגע לכלבתך האהובה באמת שווה את הכל.
מחבק אותך מכאן ומאחל לך גילויים חדשים בקשר עם ג'ני. אפילו במצב הנוכחי.
בריאות והזמנה לכבוד הדדי ......
היי . כל כך מצער ומפחיד גםלי יש כלב ואני מקווה שלא יגיע למצב כזה כי אם כן אני חושבת שבמצב כזה עדיף להרדים אותו ולא לתת לא לסבול .אין ספק שהצער הוא גדול מאד ולא כל אחד מבין אנשים שיש להם בעליי חיים. משתתפת איתך בצערך
אוסי
אוי מותק, זה ממש קשה, אני כל כך מבינה לליבך.
מקווה שבסופו של דבר תעשי את הדבר הנכון לכלבה עם כל הקושי שבזה...
שולחת חיבוק ענקקק
אני מבין מאד לליבך
גם לי היה כלב שבגיל 15 וחצי נאלצתי בלב כבד להרדים אותו אחרי 3 שנים של מחלה...
זה כואב יותר ומייסר שכשחיית המחמד שלך נמוגה לאט לאט
תשתדלי לזכור את הרגעים השמחים איתה
בהצלחה
יקירתי, את חובה זאת עם כלבה
אני חוויתי זאת עם אהובי בני
ולראות סבל זה נורא
כואב לנו הרבה יותר
מהטעם הפשוט - חוסר היכולת שלנו לסייע
קטונתי מלעוץ "מה לעשות"
אך לעיתים הייתי שואלת עצמי
האם הפרידה היא לא אגואיסטית מדי?
סלחי לי מראש
קוראת אותך וחוזרת למחוזות כואבים
מאחלת לכם אורח רוח ובריאות
(--אשוב בהמשך)
יעל,יש בך אהבה ללא גבולות וזה פשוט מרגש.
זה נשמע שהיא סובלת מאוד ואני מקווה שיהיה לך את הכוח לשחרר כמו שכתבת ושלא תראי אותה גוועת לגמרי.
מתוקה שכמוך.
אין מילים...
בטח לא כשהמילים זה הדבר האחרון שיעזרו לה...
מרגש השיתוף שלך ואפשר לחוש כמה את אוהבת אותה
מקווה שתחלים במהרה ולא תחוש יותר סבל
תשמרי על בריאותך
אבי
האהבה הכי גדולה היא לתת ללחת
ובטבע אין דבר כזה בעל חיים זקן
אבל אצלך זה שונה
כי היא כן רוצה וכן שמחה
טוב שעזרת לה ונתת לה עוד קצת שמחה
מקווה שבזמן הנכון תדעי והכי מקווה שלזה לא תגיעי
אוי מאמי. מכיר מקרוב ולכן גם מזדהה מרחוק.
אנחנו לא אלוהים אבל יותר משזו זכותנו, זו חובתנו לדאוג להם עד הרגע האחרון וגם כשזה מגיע להחלטות הקשות האלה.
מאחל לה איכות חיים בזמן שנותר ולך את מה שאחלת לעצמך. את האומץ, את היכולת להפריד בין השניים.