כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של נירה

    אני והדיאטות

    124 תגובות   יום ראשון, 30/5/10, 11:30
     

     אני והדיאטות.

    מזה כחודש וחצי אני נמנעת מכל המכיל גלוטן או סוכר.

    בשבועיים הראשונים ירדתי במשקל  הכי מהר שירדתי איי פעם בחיי. התלהבתי !!! אחר כך  נתקעה הירידה לכ - 2 שבועות  וכעט אני מזדחלת בקצב של 200 גרם לשבוע. 

    זה איטי להחריד !! האם אצליח להיות רזה והפעם לתמיד?  האם לא אשבר באמצע.?

    כמעט מידי לילה אני חולמת על אוכל.

    כמעט מידי ערב אני נאבקת עם עצמי , ומנשנשת, בשלב זה דברים מותרים על פי הדיאטה, אולם אני יודעת כי כל עוד לא אגמל מהנשנוש ,  לא אהיה רזה. לתמיד.

    לא !! איני רעבה!! לא בזה מדובר ! אני רוצה מתוק ובעיקר אני רוצה עוגה עם קצפת,

    אני מכורה!!

    לגמילה מהתמכרות  יש שני מרכיבים  המרכיב הגופני של ההתמכרות והמרכיב הנפשי.

    • מהמרכיב הגופני קל להפטר, יום ראשון של הדיאטה היה מלווה בכאב ראש רצחני שאני פירשתי כחסר בסוכר הלבן, וזה עבר.

    • המרכיב השני של ההתמכרות והקשה יותר  הוא הצורך הנפשי לאכול משהו מתוק. צורך שמתגבר כל פעם שאני כועסת, עצובה או  פוחדת.  ובעיקר כשאני כועסת ולא מעיזה לענות וזה קורה הרבה.

    האם העוגה תפטור את הבעיה?  כמובן שלא! כולנו יודעים זאת ובכל זאת הנחמה שבאוכל קיימת . מתי היא התחילה? כשהגננת נתנה לי סוכרייה כשנפלתי? כשהאחות נתנה לי סוכרייה לאחר שהכאיבה לי ? כשאושפזתי לחודשיים בגיל 6 ואימא באה כל יום עם משהו טעים לנחמני?

    הייתי ילדה רזה. ילדה רזה זו עדיין נמצאת בתוכי, אולם היא מסתתרת , כלפי חוץ אני אישה שמנה.

    קראתי את ספרה של ד"ר אלי הנקינד. "הקיץ האחרון בו הייתי שמנה" בו היא מתעדת את מאבקיה עם ההתמכרות שלה  למתוק והחלטתי שאולי הכתיבה תסייע גם לי, זה אומנם דורש זמן אבל אני מתכוונת להמשיך החל מהיום  ומפתיח זה את יומן הדיאטה שלי.

    הייתי ילדה רזה. שלומפרית,  פרועה מאוד, חצופה ולא מקובלת אבל רזה.  בת אמצעית  כשלפני אחות שנחשבה עילוי מיום לידתה ואחרי אח, הגבר שאבי כל כך השתוקק לו, המלך. הורי לא ידעו כיצד להתמודד איתי וללא הרף השוו אותי לאחות השקטה, נעימת ההליכות והמסודרת.

    שתינו נשלחנו  מידי בוקר  לגן בבגדים נקיים מגוהצים, סרט צבעוני נקשר בשערינו. מטפחת אף חוברה בסיכה לחולצותינו,  כמנהג הימים ההם.  אחותי חזרה הביתה בדיוק כפי שיצאה. הסרט עדיין בשערה, בגדיה נקיים וניתנים ללבישה פעם נוספת . אני חזרתי הביתה כשבגדי מלוכלכים ולעיתים גם קרועים, הסרט מעולם לא החזיק מעמד על ראשי, והמטפחת לעולם לא חזרה מחוברת לחולצתי. במקרה הטוב היו הסרט והמטפחת בתוך תיק האוכל שלי.

    כמובן שקיבלתי הרצאה בנוסח "תלמדי מאחותך"

    גדלנו והגענו לבית הספר. אחותי כמובן תלמידה מצטיינת ותמיד ראשונה בכיתתה, אהובה על המורים. איתי גם הם לא כל כך ידעו להתמודד. דמיוני הפורה נתפס אז כשקרים , או כסיפורים מיותרים, אם לקחתי ספר וסיפרתי את מה שסיפרו לי התמונות  ננזפתי  על שלא הקשבתי  לדברי המורה. אולם אותי לא עניין לחזור שנית על אותו סיפור. ידעתי לקרא אבל הסיפור באותו נוסח שעמם אותי  והתמונות סיפרו לי סיפור אחר בכל פעם.

    גדלתי, הייתי נערה רזה ועדיין פרועה וחוצפנית. הישגי הלימודיים היו גבוהים, למדתי  לגנוז את דמיוני הפורה ללילה עת הושכבתי לישון.  בכיתה  השתעממתי והפרעתי.  את  החומר הנלמד  תפסתי ללא מאמץ .

    עדיין הייתי לא מקובלת ומשום מה האמנתי שאם ארד במשקל כמה ק"ג אהיה מקובלת יותר. כבר אז התעסקתי בדיאטות מיותרות כי לא הייתי שמנה ולא הייתי זקוקה להן.

    הייתי חיילת דקיקה ומתוקה ואז כבר מקובלת  ועדיין חשבתי על דיאטה.

    אהבתי לאכול וכאמור לא הייתי שמנה אולם כל פעם שנהניתי מאוכל  טוב הרגשתי  רגשי אשמה.

    רגשי אשמה אלו מלווים אותי עד היום ויחסי עם האוכל מתאפיין במשפט שנהגנו אז לאמור "כל דבר טוב, הוא לא מוסרי או משמין. מ"הלא מוסרי"  נפטרתי מזמן אולם המשמין מלווה אותי .

    היום אני שמנה.

    הפעם הראשונה שהייתי שמנה  הייתה לאחר הריוני הראשון.  במשך ההיריון שחררתי בלמים הפסקתי לחשוב על דיאטות ואכלתי את כל מה שראיתי ורציתי וכנראה גם ללא רגשי אשמה . עליתי כ - 30 ק"ג. תיכף אחרי הלידה נכנסתי למשטר של דיאטה חמורה ורזיתי במהירות. שבתי להיות רזה וקטנה.  בהריוני השני עליתי מעט מאוד פחדתי לשוב ולהשמין ושמרתי בקנאות על אכילה נכונה.  וגם לאחר זאת חזרתי להיות רזה קטנה ונראיתי צעירה לגילי ואת מרבית בגדי קניתי בחנויות של  ילדים ונוער.

    השינוי בא לאחר ההיריון השלישי. מאז כבר ירדתי כרבע טון. ניסיתי כל דיאטה שפויה ולא שפויה.  ירדתי,  תמיד ירדתי , אולם תמיד עליתי חזרה ונוספו לי כמעט תמיד יותר ק"ג ממה שהורדתי.

    מזה מספר שנים אני מודעת שאני מכורה, אני  יכולה לאכול  בלי שום מאמץ כ- 3000 קלוריות ברגע אחד של אי שפיות.

     

    אכלנים כפייתיים מודים שהצורך לאכול חזק מהם והם מבקשים את עזרתו של כוח עליון.   לא עברתי את  12 צעדי הגמילה של   O  Aניסיתי פעם למשך מספר שבועות והרגשתי לא טוב עם הגמילה בדרך זו. אולם כן האוכל חזק ממני ואני מבקשת את עזרתו של הכוח העליון .

    דרג את התוכן:

      תגובות (124)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/10 10:13:
      תודה על הפוסט. ה הכותרת כבר כבשה אותי.
      אשוב להתעמק בכתוב...
      תודה לך.
      (יש לי גם התמכרויות..לדברי תיקה..)

      ***

      ואני מוצאת בהתמכרות מעין פיצוי. זה לא בסדר..אני יודעת.
        8/6/10 23:54:

      בהצלחה...

      עצם ההכרה בכך שהאוכל הוא דבר חזק ממך ושרק כוח עליון יוכל לעזור לך לצאת מהמקום של האכילה הכפייתית.. זה כבר צעד ענק קדימה ולא חשוב באיזו תוכנית את נוקטת.

      העניין הוא שקבוצות שניים הצעדים גם נותנות לך כלים להתמודדעם ההכרה הזאת.

      אשמח בפרטי להרחיב . 

        5/6/10 11:15:


      נירה יקרה

       

      הדיאטה הכה להיות מרכיב מרכזי. רוב האנשים סביבי

      בדיאטה או צריכים דיאטה.

       

      המיואשים פונים לפתרונות כירורגיים ולהמצאות פלא

      לדעתי הניתוח צריך להיות בראש. להחליף שם איזה צ'יפ.

       

      מסגרת תומכת לאורך זמן מאפשרת למידה וקיום של אורח חיים

      וסגנון אכילה אחר.

       

      אם באמת רוצים אז עושים זאת.

      יקירתי אין פתרונות פלא.

       

      עשית את הצעד הראשון בכתיבת הפוסט

      עכשיו הצעד הבא הוא התחברות למסגרת תומכת ולא קיצונית

       

      יש לי חברה טובה שמשתתפת בקבוצות של מירי בלקין

      כבר שבע שנים. נראית מצויין ולא מוותרת על מפגש אחד.

       

      בכל פעם שאני מרחמת על עצמי כשאני לא אוכלת איזה אסון...

      אני חושבת על הרווח שיש לי מזה.

       

      תודה על הפוסט

       

      רק בריאות.

        4/6/10 00:53:


      בע"ה

       

       

      דיאטה  - נושא טעון הייתי אומרת

       

      גם אני צריכה דיאטה

       

       

       

      תודה על השיתוף

       

       

      מאחלת הצלחה למי שצריך באמת

       

       

      תבורכי יקרה

       

       

       

        3/6/10 18:48:

      צטט: רפאלה 2010-06-03 18:07:18

      אוי....

      איזה פוסט....

      לא רוצה לשמוע יותר על דיאטות...

      אלא על תזונה נכונה.

      האמיני לי כך קל יותר לעשות דיאטה...

      תנסי לחשוב ככה..זה יעזור.

      מבטיחה.

      כמובן שתלמדי מה נכון לך.

      נכון להיום הורדתי את כל דברי החלב...

      עגבניות, חצילים...

      ואני כבר מרגישה טוב יותר ומרגישה שאני יורדת במשקל..

      הצילה דיאטה מטריפה אותי.

      *
      thank you angel

       

      שלום רפאלה

      נכון המילה דיאטה  היא מילה עם המון קונוטציות שלישליות  ועלינו לדבר על שינוי הרגלי אכילה.

      אבל מה שהרגשתי כשכתבתי את הפוסט היה בפרוש דיאטה

      סופ"ש נפלא נירה

        3/6/10 18:45:

      צטט: ariadne 2010-06-03 18:32:32

      ריגוש של אהבה חדשה, פרפרים בבטן הן מתכון בטוח לרדת במשקל...

       תשימי x על המתוק. כמו שיש דברים שלא נכנסים הביתה, ככה דברים שלא נכנסים לפה.

      מותר לאכול הכל, במידה, חוץ מהמתוק... ככה אני עושה.

      במקום מתוק, תאכלי חריף. יש לכך אותו אפקט.

      כתבת מאוד יפה.

      שלום לך

      כן מתוק וקמחים הורדתי  ובשלב זה כמעט לא חסר לי (שקר אני מתה לעוגה)

      אבל הרעיון של " ריגוש של אהבה חדשה, פרפים בבטן " מוצא חן בעיני

      איפה מוצאים את זה

      נירה

        3/6/10 18:32:

      ריגוש של אהבה חדשה, פרפרים בבטן הן מתכון בטוח לרדת במשקל...

       תשימי x על המתוק. כמו שיש דברים שלא נכנסים הביתה, ככה דברים שלא נכנסים לפה.

      מותר לאכול הכל, במידה, חוץ מהמתוק... ככה אני עושה.

      במקום מתוק, תאכלי חריף. יש לכך אותו אפקט.

      כתבת מאוד יפה.

        3/6/10 18:07:

      אוי....

      איזה פוסט....

      לא רוצה לשמוע יותר על דיאטות...

      אלא על תזונה נכונה.

      האמיני לי כך קל יותר לעשות דיאטה...

      תנסי לחשוב ככה..זה יעזור.

      מבטיחה.

      כמובן שתלמדי מה נכון לך.

      נכון להיום הורדתי את כל דברי החלב...

      עגבניות, חצילים...

      ואני כבר מרגישה טוב יותר ומרגישה שאני יורדת במשקל..

      הצילה דיאטה מטריפה אותי.

      *
      thank you angel

        1/6/10 13:39:


      נירה  יקרה,

      אני  בודאי  לא  זו  שיכולה

      לייעץ  בענייני  דיאטה..

      אוהבת  מתוק ...

      אוהבת...  אוהבת...

      ממש  מכורה ...

      אבל  כל  הכבוד !

      מאחלת  לך  המון  הצלחה !!

      סאלינה

        1/6/10 10:43:

      בהצלחה !

      יקירה,, דיאטה זו מלחמה לא קלה,,,,,

      גרטה* 

        1/6/10 08:24:

      צטט: mister farjun 2010-05-31 22:07:02

      נירה,

      מזדהה מנסיון אישי די רב שנים

      עם הפוסט האמיץ והכן שלך.

       

      כשגרתי בתל אביב עברתי דיקור

      באפרכסת האוזן אצל רופא מהרצליה.

      כן,זה נשמע מוזר ואולי מפחיד אבל עליי ועל רבים אחרים

      שראיתי שם זה עבד בצורה מדהימה-בד בבד

      עם שמירה על תפריט שקבלנו מד"ר אריק המדהים.

       

      בהצלחה! 

       

      שלום ותודה

      גם אני לפני  כ - 20 שנה עברתי את  טיפול הדיקור באפרכסת האוזן אצל ד"ר חרמון בת"א

      ורזיתי יפה  אבל מאז, עליתי בחזרה

      נירה

       

        1/6/10 08:21:

      צטט: 12תמיר12 2010-05-31 20:55:03


      היי חברה אני יודע שזה קשה מאוד כי אני מנסה כל הזמן להגמל מהסגריות ולא מצליח ,

      למרות הכל אני מקווה שתרגישי טוב עם איך שאת כי תמיד חשוב קודם כל ההרגשה ולא החיצוני.

      ואני מאחל לך המון הצלחה וחיבוק חברי חם

       

      תודה תמיר

      החיבוק החברי והחם מהרבה אנשים פה בקפה עוזר לי יותר מהכל

       וכפי שכבר כתבתי הויתור מפחיד אותי מעבר לקבלת גופי כמו שהוא, אלה הפחד מהשמנה נוספת אם לא אעצור.

       

      יום טוב

      נירה

        1/6/10 08:19:

      צטט: אוריתי1 2010-05-31 20:14:28

      אז את קצת שמנה?

      מה קרה?

      לא מוסרי להיות קצת שמנה?

      תאהבי את עצמך כפי שאת

      שחררי את העבר

      תאהבי את ההווה

      תהני מחייך כפי שהם

       

       

      היי אורית

      הבעיה ב"קצת שמנה " שאם אוותר אמשיך להעלות במשקל ויצטרכו מנוף כדי לקבור אותי. זה לא מצחיק. כבר הייתי בלוויה שנזקקו למנוף זה היה מפחיד והביא אותי לידיעה מה יקרה אם אוותר

      בברכה

      נירה

        1/6/10 08:16:

      צטט: אהבה בסיסית 2010-05-31 18:39:20


      מחזיקה לך אצבעות , למרות שאני מתארת כמה זה קשה ומביך ומעצבן

      אבל על תאוות הבנתי בעצמי שצריך להתגבר

       כמו המכורים לסיגריות

      לדעתי הכל הראש נתון צריך לקחת החלטה חזקה ולומר דיי גמרנו

      ןמרות שיהיו כאן ושם מעידות לא להתאייש

       

       בהצלחה וכיכבתי לך

       

      שלום לך ותודה

      נכון לדעתי הכי חשוב זה לסלוח על המעידות ולהמשיך הלאה.  ולא להעניש את עצמנו על מעידות אלו זה לא עוזר אלא להפך.

      יום טוב

      נירה

        1/6/10 08:14:

      צטט: אפרת465 2010-05-31 18:35:52


      נירה יקרה,

      עד שהגעתי לענות כבר לא יכלתי לספור את מספר התגובות של אלו שהקדימו אותי, כך שעצות כנראה זה לא מה שחסר לך.... גם הספקתי לראות שהבנת שחלק גדול מהקושי הוא לאו דווקא הדיאטה כי היא סמפטום לדברים אחרים.... כך או כך מצאי את הכוחות שבך התמקדי בדברים שאת אוהבת ויודעת וכשתרגישי מספיק מחוזקת כבר לא משנה באיזו שיטה תבחרי.

       

      מאחלת לך המון הצלחה

      אפרת גל

       

      www.efratgal.co.il

       

      שלום אפרת ותודה

      יום טוב

       

        1/6/10 08:12:

      צטט: אשת הדרקון 2010-05-31 15:47:12

      איזה קטע!

      קראתי ברפרוף

      ואשוב להגיב בפרוטרוט

      גם אני בגמילה

      אני מודה

      מ-כ-ו-ר-ה

      לא תלת סיפרתית

      אבל לא יכולה להעביר יום בלי מתוק אחד (2,10,20 ) ביום

      חחח

       

      שלום אשת הדרקון

      גם אני עוד לא תלת ספרתית אם כי  התקרבתי לזה וזה הבהיל והתחיל את  פרויקט הגמילה

      כשאני רואה נשים מאוד שמנות ברחוב

      אני חושבת שלשם אגיע אם אוותר וזה מפחיד

      אני עדיין אוכלת מתוק אבל לפי ההוראות מתוק זה מותר, תמר, אננס מיובש ללא סוכר,   מעט דבש לדברי יוצרי הדיאטה של ללא סוכר וגלוטן אלו אינם ממכרים.

      אבל גם בהם אני משתדלת להמעיט

      תודה לך על השיתוף

      נירה

        1/6/10 08:08:

      צטט: "כוכב נוצץ" 2010-05-31 12:15:28

      בהצלחה

       

      תודה ויום טוב

      נירה

        1/6/10 08:07:

      צטט: anabbel 2010-05-31 11:36:49

      נירה יקרה,

      אכן סיפורי שמנה-רזה, דיאטה,

      מטרידים אותנו מאז הבגרות.

      כל אחת ומזלה שלה.

      אבל בסוף כמעט כולן מגיעות לסיפורי הדיאטה.

      קראתי בשקיקה את סיפורך שלך כילדה רזה

      ובכל זאת כיום את מתמודדת עם דיאטות.

      הקטע הזה מגיע לכולן ומתסכל עד מאוד.

      חכמים יאמרו לך, שגם שמנה זה יפה וחבל על המאמץ הבלתי נלאה

      ויודעת מה? יש בכך צדק רב

      כמה זמן ואנרגיות אפשר לבזבז על אוכל והשמנה והרזיה וכו'?

      אבל כולן רוצות להיות רזות

      וכולן חולמות בלילה שבבוקר הן קמות רזות וחטובות...

      אני גרועה הרבה יותר,

      לא חולמת בלילה על אוכל

      אלא על כך שאני אוכלת ובכל זאת קמה בבוקר רזה וחטובה...

      אז בהצלחה לך.

       

      שלום אנבל ותודה לך

       

      מכירה את החלומות על אוכל מה שאני אוכלת בחלומות בימים אלו, קשה לתאר, עוגות, בורקסים, ארוחות שחיתות ומה לא

      תודה לאל שמהאוכל בחלומות לא משמינים  אבל לצערי גם לא שבעים

       

      היי לי בריאה וחתובה

      נירה

       

       

        1/6/10 08:04:

      צטט: אתי-ענבל 2010-05-31 11:03:45


      הפרעות אכילה דורשות התייחסות אחרת מאשר דיאטה.

      זו הרי הפרעה, ובהפרעה צריך לטפל .

      מקווה שתחלימי ובמהירות.

       

      תודה אתי

      אכן זו הפרעה ואני מנסה לטפל בהפרעה זו גם בעזרת תמציות פרחי ארץ ישראל וגם בהימנעות מסוכר וקמח

      כלומר טיפול גופני בהתמכרות ונפשי בעזרת שיחות ותמציות

      יום טוב

      נירה

       

        1/6/10 08:02:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-05-31 08:46:23


      *

      יקירתי.

      אין לי מושג ואיני מבינה בזה.

      ויודעת שעצות מכאן, זה לא ממש משהו.

       

      "איזהו גיבור? הכובש את יצרו"

      נו, טוב.

      אבל איך?

       

      ממני, תקבלי חיבוק וירטואלי.

      ואיחולי הצלחה.

       

      תודה לך הדרור

      חיבוק ואיחולי הצלחה חשובים לי מאוד ומחזקים אותי

       

      יום טוב

      נירה

        1/6/10 08:00:

      צטט: אמיצה מהחיים 2010-05-31 08:41:08


      ראשית תודה על כנותך זה לא מובן מאליו להפתח ולספר את שעל ליבך.

      שנית הייתי במקום הזה ואני רוצה להגיד לך שהכול בראש שלנו

      צריך לבדוק מהם הדברים שאנו רוצים עליהם פיצוי ורצים למקרר

      ובהם לטפל. עשיתי את כל הדיאטות האפשריות ואף ירדתי 20 קילו בשומרי משקל.

      לאחרונה מצאתי שיטה חדשה פשוט קניתי משקל דיגיטלי ואני נשקלת בכל בוקר

      ובכך יודעת שאם עליתי טיפה ישר אני יורדת עוד באותו היום ובכך שומרת על משקל מאוזן.

      כל אחד והשיטה שלו, תזכרי כי גופך זה המקדש שלך

      ואת לא רוצה להכניס אוייבים למקדש הזה.

      מאחלת לך בהצלחה:))*

      שבוע נפלא:))

       

      שלום לך ותודה

       

      גם אני כאמור ב 30 שנה האחרונות עשיתי את כל הדיאטות האפשריות.

      גופי זה מקדש ואל לי להכניס אויבים למקדשי

       

      אהבתי

      אכתוב בגדול ואתלה על המקרר

      תודה

      נירה

        1/6/10 07:57:

      צטט: שונית2008 2010-05-31 01:20:53

      היי נירה,

      מעניין וכתוב בפתיחות רבה. מאחלת לך שתצליחי.

      סמדר

       

      תודה לך סמדר ויום טוב

      נירה

        1/6/10 07:56:

      צטט: tamareli 2010-05-30 23:48:38


      נירה יקרה,

      פוסט מצויין,

      אפשר להשמין מהתגבות :-)

      ולך יקירה - המון הצלחה.

      התייחסי לזה כאל פרוייקט

      ויהיה לך קל יותר.

      שולחת לך אנרגיות הצלחה.

      תמר.

       

      תודה לך תמר

      לא מהתגובות המאחלות הצלחה ואוהדות ותומכות לא משמינים , נהפוך הוא מקבלים כוח להמשיך בפרויקט.

      יום טוב

      נירה

        1/6/10 07:55:

      צטט: דרך הסגולה 2010-05-30 23:11:04


      נירה את אמיצה!

      היינו שם (-:

      ובחרנו לא להיות שם יותר.

      השיעור של לקבל-את-הגוף-ולקבל-את-עצמי-כמו-שאני-ולהיות-מרוצה ... בהתחלה קשה (אבל מומלץ...), אחר כך הופך להיות קל יותר. 

      כתיבה עוזרת (-:

      מחבקות אותך

       

      תודה לך ויום טוב

      שנים אני מנסה לקבל את עצמי כמו שאני זה לא הצליח אני עדיין מרגישה לא טוב עם הגוף שלי למרות שאני אוהבת את ההנאות שיש ממנו, (כן אוכל וסקס)

      אבל להשמנה יש גם מרכיבים שמפריעים לי מעבר לקבלת הגוף כמו שהוא, ערכי הסוכר שעולים בדם ומתכרבים בצעדי ענק לגבול הנורמלי, כושר גופני מעולה שנעלם בשנים האחרונות

      תודה על החיבוק, זה עוזר

      נירה

        1/6/10 07:51:

      צטט: שבויה 2010-05-30 23:06:40

      המון בהצלחה בדיאטה, ואם בא לך משהו מתוק ללא ייסורי מצפון,

      אני ממליצה על הארטיקים הדיאטטיים הנפלאים של פלדמן - גלידל.

      כל ארטיק 33 קלוריות.

      אני הכי אוהבת את השוקולד והפסיפלורה. גם טעם הבננה לא רע.

      בעלי שבדרך כלל לא אוהב מוצרי דיאט, החל לחסל לי בהדרגה את מלאי ארטיקי הפסיפלורה.

       

      תודה לך ויום טוב

      אנסה את ארטיק הפסיפלורה הוא נשמע טוב

      נירה

        1/6/10 07:49:

      צטט: perach1 2010-05-30 22:11:34


      תודה על השיתוף ..

       

      לא פשוט הנושא הזה ,מסתבר שהעולם מתחלק לשניים

      לכאלה שאוכלים את כל מה שזז ולא משמינים בכלל

      ולכאלה שאוכלים מעט ותופחים ..

      אולי הכל תלוי בחילוף החומרים ..?

       

      והחיים מלאי פתויים מתוקים.. קשה ..קשה..

      ):

       

      ברגע שתכניסי לך לראש שהכל מתחיל ונגמר בראש

      תוכלי לעצור את ההתמכרות למתוק .. ותשילי מעלייך את הכאב הזה..

       

      וכמובן לא לשכוח כושר גופני .. הליכה , מדרגות ..רק לנוע ולנוע ..

       

      בהצלחה..

       

      רק טוב..

       

      שלום  וים טוב

      קשה אבל אתם מעודדים אותי וזה עוזר

      וכן אני מנסה לבנות מחדש כושר גופני שהיה נפלא ואבד בשנים האחרונות

       

      תודה ויום טוב

      נירה

        1/6/10 07:46:

      צטט: anaatti 2010-05-30 21:35:22


      נירה יקירה,,

       מאחלת לך בהצלחה,,

       אין ספק שזו מלחמה תמידית ולא קלה,,

       כדאי לעשות הליכה כמעט מידי יום   או שחיה וכד',,,, זה עוזר לשיפור ההרגשה ולירידה מהירה יותר ...

      ןלמצוא איזה עיסוק חדש שמעניין אותך כדי לרכזמסביב את תשומת ליבך,

       למשהו מלהיב חדש,,ולהסיח דעתך מהדיאטה,,,

       אני לא הייתי קוראת לזה דיאטה,, אלא שינוי אורח חיים...כדי שלא ייתן הרגשת דיאטה שכאילו זמני,,

       

      ב ה צ ל ח ה ...

       

       

      שלום לך ענתי ותודה

      אין ספק שאת צודקת ואני עובדת על כל הדברים שהזכרת. הליכה, עיסוק חדש  פה בקפה וכן זהו שינוי אורח חיים לתמיד אבל דווקא מילה זו כרגע מרתיעה אותי כי המחשבה שלתמיד עלי לוותר על העוגה שאני כל כך מתגעגעת מפחידה.

      אני מקווה שבמשך הזמן היא לא תחסר לי או שאוכל להסתפק בםרוסת עוגה פעם ב... אחרי שרד למשקל נורמלי.

      כרגע הבטחתי לעצמי פרוסת עוגה ביום הולדתי ה- 60 שחל עוד כ 4.5 חודשים

      בברכה

      נירה

       

        1/6/10 07:43:


      את לא צריכה עזרה של כוח עליון למרות שזה אף פעם לא מזיק

      תגשי לדיאטנית מוסמכת שתשלב לך גם קצת מתוק בתפריט , יורדים אולי פחות אבל יורדים יפה

      אל תשברי , גם לי קשה מאוד גם אני עדיין חולמת להיות אותה ילדה רז שהייתי :-)

      חיבוק לך והמון הצלחה .

       

        1/6/10 07:42:

      צטט: האישה הפראית 2010-05-30 20:38:24

      דיאטה מילה מכווצת ..נשמע קשה

      אולי עדיף אכילה מאוזנת

      אורח חיים בריא

      אכילה נכונה ..וכן לאכול אך לאכול נכון

       


      שלום ויום טוב לך

       

      אורח חיים בריא ואכילה מאוזנת היא כמובן נכונה אבל כשמכורים לסוכר קשה להתמיד בזה כמו שקשה לאלכוהוליסט מכור להסתפק בכוס יין בארוחת שבת וכמו שקשה למכור לסיגריה לעשן 2 סיגריות ביום

      בהתמכרות להבנתי יש לטפל על ידי מניעה מוחלטת לפחות לזמן מה

      תודה

      נירה

       

        1/6/10 07:40:

      צטט: til4 2010-05-30 20:35:14


      קראתי בעיון. קטונתי מלתת עצות, אבל נראה לי שהכל מתחיל ונגמר בכוח הרצון.

      בהצלחה!

      בני

       

      תודה בני

      כן כוח הרצון הוא חשוב!!!

      אבל אם הוא היה מספיק חזק  לאורך זמן לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי  (מבחינת משקלי) אבל אני עובדת בעיקר על זה

      בברכה

      נירה

        1/6/10 07:37:

      צטט: אורנה ע 2010-05-30 20:28:42

      נירה,

      שמחה ששיתפת.

      גם אני מחפשת כל החיים את הדרך.

      היום אני בכיוון שנכון לי.הולכת כל יום שעה.

      אוכלת מה שמתאים לי אחרי שהתייעצתי עם דיאטנית.

      למדתי שאני צריכה את עזרתה ואמרתי לה שביחד איתה אני מאמינה שאצליח.

      ההליכה כשנכנסה לי לשגרה נתנה לי דחיפה רצינית.עכשיו אני במסלול של שפיות ושל ירידה.

      המון הצלחה לך.

      תודה אורנה

      אני הולכת כ - 4 פעמים בשבוע ועדיין רק כ - 40 דקות  אבל מנסה להעלות גם את התדירות וגם את הזמן . פשוט לוקח זמן לחזור לכושר

      בברכה

      נירה

       

        31/5/10 22:07:

      נירה,

      מזדהה מנסיון אישי די רב שנים

      עם הפוסט האמיץ והכן שלך.

       

      כשגרתי בתל אביב עברתי דיקור

      באפרכסת האוזן אצל רופא מהרצליה.

      כן,זה נשמע מוזר ואולי מפחיד אבל עליי ועל רבים אחרים

      שראיתי שם זה עבד בצורה מדהימה-בד בבד

      עם שמירה על תפריט שקבלנו מד"ר אריק המדהים.

       

      בהצלחה! 

        31/5/10 20:55:


      היי חברה אני יודע שזה קשה מאוד כי אני מנסה כל הזמן להגמל מהסגריות ולא מצליח ,

      למרות הכל אני מקווה שתרגישי טוב עם איך שאת כי תמיד חשוב קודם כל ההרגשה ולא החיצוני.

      ואני מאחל לך המון הצלחה וחיבוק חברי חם

        31/5/10 20:14:

      אז את קצת שמנה?

      מה קרה?

      לא מוסרי להיות קצת שמנה?

      תאהבי את עצמך כפי שאת

      שחררי את העבר

      תאהבי את ההווה

      תהני מחייך כפי שהם

       

        31/5/10 18:39:


      מחזיקה לך אצבעות , למרות שאני מתארת כמה זה קשה ומביך ומעצבן

      אבל על תאוות הבנתי בעצמי שצריך להתגבר

       כמו המכורים לסיגריות

      לדעתי הכל הראש נתון צריך לקחת החלטה חזקה ולומר דיי גמרנו

      ןמרות שיהיו כאן ושם מעידות לא להתאייש

       

       בהצלחה וכיכבתי לך

        31/5/10 18:35:


      נירה יקרה,

      עד שהגעתי לענות כבר לא יכלתי לספור את מספר התגובות של אלו שהקדימו אותי, כך שעצות כנראה זה לא מה שחסר לך.... גם הספקתי לראות שהבנת שחלק גדול מהקושי הוא לאו דווקא הדיאטה כי היא סמפטום לדברים אחרים.... כך או כך מצאי את הכוחות שבך התמקדי בדברים שאת אוהבת ויודעת וכשתרגישי מספיק מחוזקת כבר לא משנה באיזו שיטה תבחרי.

       

      מאחלת לך המון הצלחה

      אפרת גל

       

      www.efratgal.co.il

        31/5/10 15:47:

      איזה קטע!

      קראתי ברפרוף

      ואשוב להגיב בפרוטרוט

      גם אני בגמילה

      אני מודה

      מ-כ-ו-ר-ה

      לא תלת סיפרתית

      אבל לא יכולה להעביר יום בלי מתוק אחד (2,10,20 ) ביום

      חחח

        31/5/10 12:15:
      בהצלחה
        31/5/10 11:36:

      נירה יקרה,

      אכן סיפורי שמנה-רזה, דיאטה,

      מטרידים אותנו מאז הבגרות.

      כל אחת ומזלה שלה.

      אבל בסוף כמעט כולן מגיעות לסיפורי הדיאטה.

      קראתי בשקיקה את סיפורך שלך כילדה רזה

      ובכל זאת כיום את מתמודדת עם דיאטות.

      הקטע הזה מגיע לכולן ומתסכל עד מאוד.

      חכמים יאמרו לך, שגם שמנה זה יפה וחבל על המאמץ הבלתי נלאה

      ויודעת מה? יש בכך צדק רב

      כמה זמן ואנרגיות אפשר לבזבז על אוכל והשמנה והרזיה וכו'?

      אבל כולן רוצות להיות רזות

      וכולן חולמות בלילה שבבוקר הן קמות רזות וחטובות...

      אני גרועה הרבה יותר,

      לא חולמת בלילה על אוכל

      אלא על כך שאני אוכלת ובכל זאת קמה בבוקר רזה וחטובה...

      אז בהצלחה לך.

        31/5/10 11:03:


      הפרעות אכילה דורשות התייחסות אחרת מאשר דיאטה.

      זו הרי הפרעה, ובהפרעה צריך לטפל .

      מקווה שתחלימי ובמהירות.


      *

      יקירתי.

      אין לי מושג ואיני מבינה בזה.

      ויודעת שעצות מכאן, זה לא ממש משהו.

       

      "איזהו גיבור? הכובש את יצרו"

      נו, טוב.

      אבל איך?

       

      ממני, תקבלי חיבוק וירטואלי.

      ואיחולי הצלחה.

        31/5/10 08:41:


      ראשית תודה על כנותך זה לא מובן מאליו להפתח ולספר את שעל ליבך.

      שנית הייתי במקום הזה ואני רוצה להגיד לך שהכול בראש שלנו

      צריך לבדוק מהם הדברים שאנו רוצים עליהם פיצוי ורצים למקרר

      ובהם לטפל. עשיתי את כל הדיאטות האפשריות ואף ירדתי 20 קילו בשומרי משקל.

      לאחרונה מצאתי שיטה חדשה פשוט קניתי משקל דיגיטלי ואני נשקלת בכל בוקר

      ובכך יודעת שאם עליתי טיפה ישר אני יורדת עוד באותו היום ובכך שומרת על משקל מאוזן.

      כל אחד והשיטה שלו, תזכרי כי גופך זה המקדש שלך

      ואת לא רוצה להכניס אוייבים למקדש הזה.

      מאחלת לך בהצלחה:))*

      שבוע נפלא:))

       

        31/5/10 01:20:

      היי נירה,

      מעניין וכתוב בפתיחות רבה. מאחלת לך שתצליחי.

      סמדר

        30/5/10 23:48:


      נירה יקרה,

      פוסט מצויין,

      אפשר להשמין מהתגבות :-)

      ולך יקירה - המון הצלחה.

      התייחסי לזה כאל פרוייקט

      ויהיה לך קל יותר.

      שולחת לך אנרגיות הצלחה.

      תמר.

        30/5/10 23:11:


      נירה את אמיצה!

      היינו שם (-:

      ובחרנו לא להיות שם יותר.

      השיעור של לקבל-את-הגוף-ולקבל-את-עצמי-כמו-שאני-ולהיות-מרוצה ... בהתחלה קשה (אבל מומלץ...), אחר כך הופך להיות קל יותר. 

      כתיבה עוזרת (-:

      מחבקות אותך

        30/5/10 23:06:

      המון בהצלחה בדיאטה, ואם בא לך משהו מתוק ללא ייסורי מצפון,

      אני ממליצה על הארטיקים הדיאטטיים הנפלאים של פלדמן - גלידל.

      כל ארטיק 33 קלוריות.

      אני הכי אוהבת את השוקולד והפסיפלורה. גם טעם הבננה לא רע.

      בעלי שבדרך כלל לא אוהב מוצרי דיאט, החל לחסל לי בהדרגה את מלאי ארטיקי הפסיפלורה.

        30/5/10 22:11:


      תודה על השיתוף ..

       

      לא פשוט הנושא הזה ,מסתבר שהעולם מתחלק לשניים

      לכאלה שאוכלים את כל מה שזז ולא משמינים בכלל

      ולכאלה שאוכלים מעט ותופחים ..

      אולי הכל תלוי בחילוף החומרים ..?

       

      והחיים מלאי פתויים מתוקים.. קשה ..קשה..

      ):

       

      ברגע שתכניסי לך לראש שהכל מתחיל ונגמר בראש

      תוכלי לעצור את ההתמכרות למתוק .. ותשילי מעלייך את הכאב הזה..

       

      וכמובן לא לשכוח כושר גופני .. הליכה , מדרגות ..רק לנוע ולנוע ..

       

      בהצלחה..

       

      רק טוב..

        30/5/10 21:35:


      נירה יקירה,,

       מאחלת לך בהצלחה,,

       אין ספק שזו מלחמה תמידית ולא קלה,,

       כדאי לעשות הליכה כמעט מידי יום   או שחיה וכד',,,, זה עוזר לשיפור ההרגשה ולירידה מהירה יותר ...

      ןלמצוא איזה עיסוק חדש שמעניין אותך כדי לרכזמסביב את תשומת ליבך,

       למשהו מלהיב חדש,,ולהסיח דעתך מהדיאטה,,,

       אני לא הייתי קוראת לזה דיאטה,, אלא שינוי אורח חיים...כדי שלא ייתן הרגשת דיאטה שכאילו זמני,,

       

      ב ה צ ל ח ה ...

       

       

      דיאטה מילה מכווצת ..נשמע קשה

      אולי עדיף אכילה מאוזנת

      אורח חיים בריא

      אכילה נכונה ..וכן לאכול אך לאכול נכון

       


        30/5/10 20:35:


      קראתי בעיון. קטונתי מלתת עצות, אבל נראה לי שהכל מתחיל ונגמר בכוח הרצון.

      בהצלחה!

      בני

        30/5/10 20:28:

      נירה,

      שמחה ששיתפת.

      גם אני מחפשת כל החיים את הדרך.

      היום אני בכיוון שנכון לי.הולכת כל יום שעה.

      אוכלת מה שמתאים לי אחרי שהתייעצתי עם דיאטנית.

      למדתי שאני צריכה את עזרתה ואמרתי לה שביחד איתה אני מאמינה שאצליח.

      ההליכה כשנכנסה לי לשגרה נתנה לי דחיפה רצינית.עכשיו אני במסלול של שפיות ושל ירידה.

      המון הצלחה לך.

        30/5/10 18:29:

      צטט: מיכאל מיכאל 2010-05-30 17:29:13

      איתך במאבק:):)

       

      תודה  על הפירגון

      נירה

        30/5/10 18:28:

      צטט: arnonoshri 2010-05-30 16:58:20


      אינני מבין בתחום אבל בכל מקרה מאחל לך בהצלחה, רק לא להגזים.

       

      שלום ותודה לך

      נירה

        30/5/10 18:27:

      צטט: raquelle 2010-05-30 18:20:59

      בהצלחה נירה.

       

      שלום תודה לך

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:25:

      צטט: hkadman 2010-05-30 16:29:54

      אכלי קצת כל שעתיים  לא חשוב מה, עד חמש אחה"צ

      ועד למחרת בבוקר את תאכלי יותר.

       

      שלום חיים ותודה

       

      הערב זה השעות הקשות שלי

      אני יודעת ששם המלחה העיקרית

      אבל אני יכולה בלי שוםן בעיה לא לאכול 7 עד 89 שעות בשעות אחר הצהריים ולא להרגיש רעב לכן אני אוכלת ארוחת ערב קצת יותר מאוחר זה מקל עלי

      אני יודעת שזו כנראה דרך לא נכונה אבל זו הדרך שמצליחה לי

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:22:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-05-30 15:41:21


      בהצלחה יקירה....נשיקה

       

      שבוע טוב ומלבלב.

      עם המון חיוכים ואהבה!

       

      תודה רויתעל איחולי ההצלחה  ועל האהבה שאת שולחת

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:21:

      צטט: d.double you 2010-05-30 15:27:21

      כמה קג' של הזדהות יש לי איתך!

       

      תודה לך 

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:20:
      בהצלחה נירה.
        30/5/10 18:20:

      צטט: nizza64n 2010-05-30 15:24:32

      בילדותי הייתי רזה ומאוד

      עד לפני כ 10 שנים ואחרי הריונות המשכתי לעלות

      כיום משתדלת למתן ולא לאכל מידי

      דייאטה - בחלומות אולי יתגשמו? קריצה

      שלום ניצה ותודה לך

      בהצלחה גם לך

      נירה

        30/5/10 18:18:

      צטט: אניגמה 313 2010-05-30 15:19:25

      נירה,

      פוסט מצויין.

      עצם ההכרה באכילה כחלק מהתמכרות היא כבר פתח להצלחה.

      האם את תהליך הגמילה את מבצעת לבד או שנעזרת במכון הממליץ על כך וטוען לגמילה מגלוטן וסוכרים?

      עם אכילת מתוק מוכר המשפט: חבר מביא חבר. ככל שאוכלים יותר מתוק - כך הרעב אליו גדל.

      לגבי הגלוטן אני מעט סקפטית כי הוא נמצא בכל כך הרבה דברים שממש קשה להמנע ממנו, אם כי אין דבר ש"לא ניתן" לעשות.

      כל כך רבים נמצאים בסחרור הזה של העליות והירידות, ואין זה פלא.

      השפע העצום שמוצע לפנינו במרכולים מפתה מאד, ולעומת זאת 'תרבות' הסקיני מביאה אותנו לטירוף הבלתי פוסק שבריצה אחר הרזון (מניחה שקראת אצל ארז).

      מאחלת לך מכל הלב כוחות להתמיד.

      בהצלחה

      אילת

      *


       

      שלום אילת ותודה לך

      אני עושה את הדיאטה של מכון אברמסון עם ההוראות שלהם אבל ללא הטיפול האנרגטי שהם נותנים בתחילת הדרך. אחותי וגיסתי הלכו לשם ואני הצטרפתי אל הדרך שלהן אבל אין לי כרגע אפשרות כספית להוציא על הנושא 1800 ש"ח אותו הם גובים

      מאמינה שאצליח ללא העזרה שלהם ובתמיכה של אחותי שצילמה לי את כל החומר הכתוב שקיבלה מהם

      מקווה להעזר גם בתמציות  פרחי ארץ ישראל בהם אני מטפלת ובמורה שלי  לתורה זו ולדרך החיים שלי היוםנתן אמסטר

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:14:

      צטט: אור2010 2010-05-30 15:11:06

      כל כך מבינה אותך נירה יקרה!!!

      גם אני עצמי נמצאת באותו תהליך.

      הייתי מדריכה כמה שנים טובות בשומרי משקל.

      מה שעובד אצלי

      זה להמצא במסגרת

      ולהשקל.

      בשנה האחרונה החלטתי "לרדת" מהצורך בקבוצה ובשקילה

      כי חשבתי שאני כבר גמולה.

      החלטתי לא לעשות ענין ולהנות

      ואז פתאום מצאתי את עצמי עוד פעם לא מרוצה

      עליתי כמה קליגרמים

      חזרתי לקבוצת תמיכה הכי פשוטה

      בקופת חולים.

      עושה עכשיו את הכל המתינות

      מקוה להצלחה..

      אבל עדין יודת שאני מכורה למתוק.

      רחמנא ליצלן

      תודה על הפתיחות.

       

       

      שלום אור ותודה לך

      הייתי לפני כ25 שנה 300 גרם מהכבוד  בשמרי משקל אבל אז ירדתי לחיות בערבה  רחוק משומרי משקל ושמרתי תקופה די ארוכה על המשקל אליו ירדתי .  ניסיתי מאוחר יותר כשחזרתי למרכז הארץ לחזור לשומרי משקל אבל אז זה כבר לא עבד לי באותה מידה

       

      היום אני מנסה עם עצמי ללא קבוצת תמיכה

      מקווה שהתגובות בקפה ישמשו לי לתמיכה

      הפירגון של כולם נהדר

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:09:

      צטט: שפת המגע 2010-05-30 14:54:34

      אוףףף, איזה מאבק תמידי וקשה זה

      כשצריכים לשמור על משקל אבל

      הגוף, העיניים, הנשמה... כל כך רוצה!!

      וזה כל כך טעים...!!

      די... הולך לאכול!!

      שון.

       

      שלום שון

      נשמע שאתה יודע על מה אתה מדבר

      אבל אתה לא נראה שמן

      וגם תיאור המסע שלך הוא תיאור של אדם רזה ובכושר

      אז לך לאכול

      בתאבון

      נירה

        30/5/10 18:08:

      צטט: pozit 2010-05-30 14:52:30

      בהצלחה  ממני---------פוזית*

       

      תודה פוזית

      ושבוע טוב

      נירה

        30/5/10 18:07:

      צטט: אילה על ירח כחול 2010-05-30 14:22:36

      כמה קשה המאבק שלך...

      כמה מתסכל הרעב שלא יודע שובע ולא ממלא ולא מפסיק

      ואז באים הגלים של האשמה,דיכאון,ריקנות,רעב

      והתקף אכילה

       

      קשה מאוד וכואב...אני מחבקת אותך באהבה וקבלה

      תנוחי לך קצת בחיבוק

       

      שלום אילה

      כן אני זקוקה לחיבוק הטוב שלך ותודה שאת נותנת אותו עם כל הלב ועוד עם פרח

      בברכה

      נירה

        30/5/10 18:05:

      צטט: אליקו 1 2010-05-30 14:16:35

      היי נירה,

      אני כן הולך לפגישות או.איי. מזה 12 שנה - ואני מאמין בדרך הזה ומקווה להמשיך בה, אך אני רואה אותו ככלי עזר שהולך במקביל לתוכנית תזונה כלשהו וייעוץ עם דיאטן/נית, לא במקומו. עם האיש מקצוע עובדים על מה שאנו אוכלים - ובקבוצת תמיכה עובדים על מה שאוכל אותנו.

      כמי שתמיד היה שמן ותמיד נלחם עם משקלו כמוך, ובנוסף עכשיו מתמודד גם הצל ההולך ומאיים של הסוכרת - אני הגעתי למסקנה שלעולם לא אגיע לאותו גזרה שאני רוצה, וכדי אולי להגיע אליו הייתי צריך להשקיע זמן ומרץ בתכנון אוכל ופעילות גופנית אינטסיבית ורצופה ואת זה פשוט אין לי. לכן אני שמתי לעצמי שתי מטרות - להוריד את מה שאפשר בלי לקבוע איזה משקל יעד כלשהו ולנסות לשמור עד כמה שאפשר; ושנית - להבין ולהפנים שזה מאבק לכל החיים ואינו נגמר אף פעם, בדיוק כמו בעיות כרוניות אחרות שאנו צריכים לקבל הדרכה וייעוץ לגביהם מידי פעם. העיקרון של או. איי של להתמיד "רק להיום" באמת עובד.

      אני מבין שיהיו עליות וירידות וזה דבר טבעי - הרי אילו רצינו להוריד היקף משקל מסוים ולשמור על ההישג הזה בצורה רצופה ובלתי פוסק, היינו צריכים להינזר ולהימנע באופן מוחלט מללכת לשמחות, לבלות בבתי מלון או לבקר במסעדות. בעצם זה רעיון בכלל רע כי לרוב הבילויים האלו עולים לא מעט כסף שיכולנו לחסוך, אך לרובנו ייצא באיזהו שלב להשתתף בפעילויות אלו וקצת קשה להתחמק מהם. לכן אם נשמור על ראייה ומטרות מציאותיות, ועל העיקרון של איזון, נוכל להגיע להישגים שנוכל להיות מרוצים מהם.

      המשך יום נפלא

       

       

      שלום אליק

      תודה על השיתוף

      כן מזמן הבנתי שמדובר במאבק לכל החיים.  ושהמאבק העיקרי הוא ללמוד לשמוח עם מה שיש ולקבל את עצמי. כן אני רוצה לרזות אבל אני רוצה גם לדעת לאהוב את עצמי

      הבעיה שלי היא לא במקומות ציבוריים. הייתי שבוע שעבר בחתונה ואכלתי רק לפי התוכנית שלי ולא סבלתי. אני הולכת לבתי קפה עם חברות ואוכלת סלט או מסתפקת בכוס קפה ונהנית. הבעיה היא האכילה בזמן הלבד. האכילה בסתר. הנישנוש בערבים והאכילה כשמישהו מנסה להגיד לי שזה מיותר לי, דהיינו הדווקא.

       

      ברור לי שאני עושה דווקא לעצמי ולא לאף אחד אחר אבל ברגע שזה קורה אני לא תמיד מצליחה לעצור.

      אגב התקופה שעליתי הכי הרבה במשקל הייתה תקופה שחייתי עם בן זוג שאמר לי  השכם והערבשאם ארד 5 ק"ג אהיה יפיפיה שהעיר לי על כל מה שהכנסתי לפה.

      נו אז במקום ךלרדת 5 ק"ג עליתי 15 לפני שהבנתי שאם הוא אינו מקבל אותי כמו שאני שילך לשלום. איני צריכה כאלו

       

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:57:

      צטט: כריסטין 2010-05-30 14:02:15

      בהצלחה יקירתי

      הכל תלוי בכח הרצון והיכולת...

      בהתחלה יורדים הנוזלים ולכן הירידה משמעותית,

      אח"כ צריכים לרדת כל התוספות המיותרות, 

      וזה תהליך ארוך ומתיש.

      אך אל תתיאשי, לכי על בטוח

      לאט לאט ובטוח.

      אני לא דייטאנית אף פעם לא עשיתי דיאטה

      כדאי להתייעץ וגם להנות מהתקופה הקשה 

      של ההתמכות לאכילה ולגמילה נכונה.

      שוב בהצלחה

      כריסטין

       

      תודה כריסטין על הפירגון והעצות.

       

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:56:

      צטט: OCN 2010-05-30 13:48:43


      פשוט לא להכניס דברים משמינים . גם אצלי הקטע של הנשנושים בלילה הורג אותי אז התחלתי להכין ג'לי , אומרים פחות קלוריות

      אוסיקריצה

       

      שלום אוסי

       כן יש גלי דיאט ללא סוכר טעים ולא משמין תודה שהזכרת לי

       

      לא להכניס דברים משמינים קצת קשה כשאני גרה עם בני , גבר בן 32 ששוקל יותר מ - 30 ק"ג פחות מהגובה, רזה להחריד והוא מתקיים מהרבה ממתקים שהוא קונה אותם לבד. יש לנו הסכם שיסתיר אותם בחדרו. אבל כבר היו לי רגעי טירוף כשפשטתי כמו כלב מוטרף וחיפשתי בחדרו עד שמצאתי

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:52:

      צטט: דסיקה 2010-05-30 13:40:46


      *לא יכולה בלי המתוק במיוחד לאחר ארוחת הצהריים.

      בהצלחה בדיאטה.

      למדתי המון מקריאת הפוסט.

      תודה.

       

      תודה לך דסיקה

      גם לי חסר המתוק לקינוח. אבל כיוון שמותר פירות יבשים ללא סוכר אני אוכלת או תמר או טבעת אננס כדי לספק את הצורך הזה במתוק הבעיה היא כמובן עם הסוכר הלבן

      בברכה

      נירה

       

        30/5/10 17:45:

      צטט: רוח האדם 2010-05-30 12:26:23

      לא מתמצא בדיאטות ובסוגי שומנים וכאלה,

      אוהב לאכול - כל מה שלא זז, וכמה שיותר מתוקקק !

      (וגם ברצינות - זה המצפה שימצאו חבריו זמן בשבילו -

        מן הראוי הוא - שימצא גם זמן להם.)

      כוכב לך.

       

      ואני די מתחברת למה שכתב רוח האדם

      בכל מילה:)))))

       

        30/5/10 17:41:

      צטט: סטאר* 2010-05-30 13:32:04


      נירה יקרה

      מאחלת לך המון בהצלחה

       

      תודה לך סטאר

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:40:

      צטט: חנה ענת 2010-05-30 13:26:06

      זה מזכיר לי את ההתמכרות שלי לסיגריות

      שונאת  ואוהבת אותם לא רוצה לעשן

      יותר אבל לא מסוגלת להפסיק ,בעיקר

      הקושי  הוא נפשי ,פעם כשהפסקתי לעשן

      לכמה חודשים הרגשתי שאיבדתי את שמחת

      החיים שלי והחיים שלי נראו לי אפורים

      פתאום  ,אני רואה מלא אנשי שמצליחים להיגמל

      מהיום למחר ואני מקנאה בהם מאוד

      אני יודעת שלי זה ממש ממש קשה ואני

      גם פונה לכח עליון שיעשה לי נס שאני אפסיק וזהו

      ואני מאחלת גם לך שיקרה לך נס והפיתוי

      לאוכל ירגע, לפעמים צריך איזה נס

       קטן כשאנחנו כבר לא

      מסוגלים בכוחות עצמנו 

      יום נפלא שיהיה לנו

      ענת 

       

      שלום ענת

      לכל ההתמכרויות  מרכיז זהה, וזה הצורך הנפשי להמשיך בהרגל הנפסד (אוכל , סיגריות, אלכוהול)

      ההכרה שאנו חלשים לעמוד לבדנו מול ההתמכרות היא שלב חשוב בתוכניות  של אכלנים כפייתיים, אלכוהוליסטים אנונימיים, ועוד התמכרויות שונות שקיימות בעולמנו

      כן אנחנו צריכים את העזרה של הבורא. לא נס אלא עזרה שתחזק את כוחנו לנצח במלחמה שחנו

       

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:36:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-05-30 13:23:32


      נירה יקרה

       

      המפתח לענין הזה נמצא בקטע שכתבת - שהעוגה מגיעה כשאת כועסת ולא מעיזה לענות.

      כשאת לא מעיזה לענות, את סגורה. כשאת סגורה ומסוגרת, הלב בפנים אינו מתנחם, נוצרת בדידות גדולה מאד מאד.

      הבדידות יוצרת בור גדול המגביר את הסטרס, בזמן של סטרס, את זקוקה לסרוטונין, והסרוטונין עולה כשצורכים מתוק, מחקרים מראים שהיכולת שלנו להתנגד לצורך הזה במתוק קשה הרבה יותר מהיכולת להתנגד לכל סם רחוב אחר....

       

      והיציאה מהפלונטר הזה, היא ביצירת פתיחות נפשית אמיתית, יכולת ביטוי, יכולת לקרבה אמיתית, רק ככה הבור הגדול יכול להתמלא...

      ואז לא נוצר כל המצב הביוכימי הזה המצריך את המזון, כדי להתנחם בו.....

      אני מאחלת לך המון המון הצלחה בתהליך היפה הזה שאת עוברת.

      יום מקסים 

       

       

       

       

       

      שלום רויטל ותודה לך

      מילדה חוצפנית שקיבלה עונשים ללא סוף הפכתי לאישה שקשה לה לענות. שנים עבדתי על עצמי כדי שאלמד לסגור את הפה ולא לענות, לאבי, למורים שלי, לבוסים שלי. ובכן הצלחתי יותר מידי וכנראה שזו הייתה טעות מלכתחילה. צריכה הייתי ללמוד לענות במתינות בהיגיון מבלי להתפרץ ולא ללמוד לסתום את הפה.

       

      שנים האמתי שאם איני מספרת כמה רע לי בנישואי אף אחד לא יודע. העמדתי תמיד פנים שמחות הייתי עליזה ואכלתי. כמה הופתעתי כשהודעתי שאני מתגרשת ואיש לא הניד עפעף, להפך כולם ציפו לזה והתגבות  שקיבלתי היו בנוסח "הגיע הזמן " איך כולם ידעו? אני לא סיפרתי אבל העובדה היא שרק את עצמי רימיתי.

      ובכן כאמור העבודה  על המרכיבים הרגשיים של הנושא קשה .

      ולכן באה הכתיבה.

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:29:

      צטט: גבי פישמן 2010-05-30 13:11:12


      הכל מתחיל מהראש.

       

      חינכו אותנו להתייחס אל אוכל כאל בילוי.

       

      חשוב להכניס לראש שאוכל זה לא בילוי. אוכל זה צורך קיומי. לכן, צריך לאכול כמה שנדרש כדי להתקיים ומה שתורם לקיומנו. הבילוי האמיתי הוא בדברים אחרים: ספורט, סקס, קריאה, מוסיקה ובכלל כל מה שעושה טוב לגוף ולנפש. הרי כשאת אוכלת יותר מדי את לא נהנהית כי יש לזה השלכות על גופך. אז מה ההנאה כאן?

       

      תרבי בשתיה, תרבי באכילת פירות וירקות, תרבי באכילת דגים, אכלי ארוחות קבועות ולא בין לבין ועשי הרבה ספורט - 40 דקות רצוף לפחות 3-4 פעמים בשבוע (גם הליכה רצופה במשך 40 דקות זה ספורט.

       

      תאמיני לי שתרזי.

       

      והעיקר - אל תעשי דיאטה אלא שני אורח חיים (בהתאם למה שציינתי). כל מי שעושה דיאטה מעלה חזרה אחרי שהוריד. לא ככה לגבי מי שמשנה אורח חיים.

       

      תבדקי גם האם האכילה היא אצלך צורך בפיצוי על משהו נפשי. אם כן, נסי לטפל בבעיה עצמה שבגינה את זקוקה לפיצוי. זה החלק הכי קשה אבל גם הכי חשוב.

       

      בהצלחה והמשיכי לשתף אותנו.

       

       שלום גבי ותודה על עצותיך

      ברור לי שללא שינוי הרגלי האכילה שלי לא אצליח במשימה שלקחתי על עצמי או לפחות לא אצליח לשמור על ההישגים לאורך זמן

       

      כמו כן ברור  לי שאני צריכה לחפש מה גורם לי לרוץ לאוכל  ולטפל בבעיה מהשורש ואת זאת אני מנסה לעשות  אבל כמו שאמרת העבודה על עצמי היא החלק הקשה.

      לגבי ספורט והרגלי חיים אני משתדלת ללכת לפחות 40 דקות כ - 4 פעמים בשבוע לא תמיד מצליח לי אבל אני עובדת על כך שזה יהפוך להרגל.

       

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:29:
      איתך במאבק:):)
        30/5/10 17:24:

      צטט: שימי לוז -תיווך 2010-05-30 12:53:52


      נירה היקרה!

       

      אנשים שמנים הם לרוב אנשים חמים....

       

      אני אוהב אנשים שמנים אז למה לרזות זאת לא אבין...

       

      בהצלחה בכל זאת

       

      שלום שימי ותודה לך

      כן גם אטני מאמינה שאנשים שמנים הם לרוב חמים. אבל לא אהיה פחות חמה כשארד במשקלי

      למה לרזות?

      ראשית מהסיבות הבריאותיות אני רוצה לחזור לכושר יותר טוב ממה שיש לי היום

       

      שנית התרבות שלנו אוהבת אנשים רזים ורובנו (אני בטוחה שלפחות אני) עברנו מילדותנו שטיפת מוח שרזה זה טוב

      ובכן קשה להשתחרר

      בברכה

      נירה 

        30/5/10 17:21:

      צטט: אסתר רבקה 2010-05-30 12:47:59


      לפני כל דיאטה הדרך הטובה ביותר לעשות ניקוי רעלים .על בסיס זה יש מצב להתרגל לאכל נכון וכך להמשיך את הדרך של אכילה נכונה.

       

      שלום אסתר רבקה ותודה

       

      אני מאמינה שבהימנעות לחלוטין מסוכר וגלוטן הגוף יתנקה מרעלים ולתרגל הרגלי אכילה נכונים קצת יותר קשה לי אבל אני עובדת על זה.

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:20:

      צטט: דבא סני 2010-05-30 12:45:12


      נירה יקרה,

      כמי שמכיר את הבעיתיות בהורדת משקל

      הרשי לי ליעץ לך שתי עצות:

      אל תגררי לדיאטות דרסטיות המציגות השיגים מרשימים בתחילה ובסוף נשברים וחוזרים לזלילה.

      פשוט, תאכלי רגיל כמו קודם רק הפחיתי את הכמויות ב- 50%.

      העצה השניה, תעסקי בפעילות גופנית, והטובה מכולן היא ההליכה.

      הליכה של 20 דקות ביום במהירות שתגרום לך להזיע. אם את עוסקת בפעילות גופנית נוספת, זה מבורך,

      אך אל תפחיתי ממנת ההליכה.

      בהצלחה.

      דני.

      שלום דני ותודה

      לגבי העצה השניה שלך אין עוררין ואני חזרתי ללכת. (חזרתי כי במשך שנים הלכתי והפסקתי אחרי תאונה לפני כמה שנים ( לא נפגעתי ברגלים אבל נשארתי בבית ורחמתי על עצמי)

      לגבי המחשבה לאכול הכל. כפי שכתבתי להבנתי זו התמכרות וכפי שאינך יכול לומר למכור לאלכוהול תשתה חצי כוס איני חושבת שיש ביכולתי לאכול סוכר ולהקטין את המנה. ניסיתי זאת ללא הצלחה. לדעתי צריך לטפל בהתמכרות מהשורש. לפחות בתחילת הדרך.

      בברכה

      נירה

       

        30/5/10 17:18:

      צטט: דאז 2010-05-30 12:03:31

      תעשי דיאטה גם לתיבת הדואר..........................

       

       

      wow

      u

       

        30/5/10 17:16:

      צטט: 7777777777777 2010-05-30 12:33:47

      *

      מאחל לך בהצלחה עם כל החלטה שתהיה לך

      אוסיף ואומר כי האכילה שלא לצורך היא כמו "התמכרות",

       לכן יש לטפל בתדר של ההתמכרות ,

       -יש לנו התמכרות -לאוכל למתוק למזון שאין  הצורך בו ,

      יש לבדוק מה הסיבה לכך ולגלות מה מזיק לנו וכלל לא מועיל ולעשות את השינוי הדרוש למען ההצלחה ולמען בריאות תקינה .

      מברך ומאחל לך בהצלחה חברה יקרה ,

      תבורכי בבריאה.

      שלום ותודה לך

      כמובן שזו התמכרות לגלוטן ולסוכר הלבן.

      אחת הסיבוטת לכתיבה היא הנסיון לבדוק עם עצמי  מה גורם להתמכרות ולנסות להבין את הנסיבות שמריצות אותי לאוכל ולנסות  לטפל במרכיב הרגשי של ההתמכרות

       

      בברכה

      נירה

       

        30/5/10 17:13:

      צטט: איתן פריד 2010-05-30 12:27:42

      נשמע כמאבק קשה ביותר עם עצמך.יתכן שזה שאת כותבת את זה יעזור.ישנה אחת בשם איילת קלטר, כאן בקפה.נשמעת אחת רצינית בתחום.מאחל לך המון הצלחה .

       

      תודה איתן

      קראתי את הפוסט של איילת קלטר  שכתבה המטופלת שלה וזה גרם לי לרצות לכתוב . אני מקווה שהכתיבה תעזור

      נירה

       

        30/5/10 17:12:

      צטט: mi alma 2010-05-30 12:32:08


      "כל פעם שנהניתי מאוכל טוב הרגשתי רגשי אשמה."

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ 

      אולי תנסי להרפות?

      מתחושות האשמה,  מהצורך בשליטה.

      את מענישה את עצמך שוב ושוב.

      זו הרי אכילה רגשית.

      האכילה וההשמנה הם לא הבעיה האמיתית כאן בסיפור החיים שלך.

      זה רק הסימפטום.

      חבקי את עצמך! אמרי לעצמך מילים טובות. אהבי את עצמך!

       

       

       

       

      שלום

      כמובן שהבעיה טמונה ברגשי האשמה, ובחוסר היכולת שלי לקבל את עצמי כפי שאני

      לאהוב את עצמי אני מנסה כבר לא מעט שנים. ומצליחה במידה כזו או אחרת. אבל העובדה היא שכמעט בכל פריסות קלפי הפרחים של תמציות א"י אני מוציאה את הקלף של דבורנית הקטיפה, שמשמעותו , "לא ראויה לאהבה" ואני עובדת ואפילו קשה על הנושא. אבל גם בנושא זה אני אצליח.  אני אלמד לחשוב "אני נהדרת ואני אוהבת את עצמי!!!:"

       

      בברכה

      נירה

        30/5/10 17:08:

      צטט: סינסר-מסע חיים 2010-05-30 12:29:34

      חברה יקרה

      זו התמודדות לא קלה כלל

      אני לא יודעת אילו דיאטות ניסית, ואיזו את חווה היום

      אך דעי לך דבר חשוב

      שכל דיאטה חייבת להכיל את כל מה שהגוף זקוק לו

      גם אני פעם הייתי שמנה

      אפילו בסרט שלי רואים זאת

      אני מצאתי שיטה להוריד במשקל ללא מאמץ

      ללא דיאטה

      אלא עם תוספים מיוחדים ומועילים

      כמו משקה הזרי שגורף לגוף לפלוט את המיותר

      וכרומקס ששורף שומנים עתיקים

      ניתן לרכוש אותם בחנויות טבע

       

      היי חזקה

      ואם בא לך על עוגת קצפת-דעי לך שהגוף זקוק לה, אז במקום המנה הרגילה

      ניתן לקחת מנה יותר קטנה

      להרגיל ולהחתים את המוח בהרגלים חדשים

       

      בהצלחה יקרה

      בת חן

       

      שלום בת חן ותודה לך

       

      כיוון שלהבנתי מדובר בהתמכרות. וכמו שמכור ליין לא יכול לקחת רק חצי כוס ולהפסיק , קשה ביותר לאכול חצי עוגה ולהשאיר את חציה בצלחת.

      אם כי יש לי חברה שירדה יותר מ50-  ק"ג והצלחתה היא בהצלחה לשמור על משקל רזה כבר יותר מ6 שנים. ובכן כשאנו יוצאות יחד. היא תמיד מזמינה עוגה ואוכלת חצי (אני נאבקת לא לאכול את החצי השני)

       

      נפלא בעיני.

      בברכה נירה

        30/5/10 17:06:


      פעם היו ימים שהכריחו אותי לפרגן לבת זוגתי "כשהיא מתחילה דיאטה"

      ....היום אני נותן לה "להתמודד לבד"

        30/5/10 17:04:

      צטט: רוח האדם 2010-05-30 12:26:23

      לא מתמצא בדיאטות ובסוגי שומנים וכאלה,

      אוהב לאכול - כל מה שלא זז, וכמה שיותר מתוקקק !

      (וגם ברצינות - זה המצפה שימצאו חבריו זמן בשבילו -

        מן הראוי הוא - שימצא גם זמן להם.)

       מקבלת בברכה את הערתך

      אתה צודק ואני מבטיחה למצוא את הזמון לחבריי גם אם זה על חשבון שעות שינה

       

      בברכה

      נירה

       

       

        30/5/10 17:03:

      צטט: ליריתוש 2010-05-30 12:23:29


      כל הכבוד לך, נירה, על הרצון הזה להתמודד עם המשקל וגם לדבר על זה.

      אני אמנם לא הגעתי למצב שלך, אך גם אני לא בדיוק זערורית. :-)

      אמנם לא החלטתי להפסיק לטעום את המתוקים של החיים,

      כל מחשבה על כך נראית לי מה - זה - קשה...

      אך אני מעריכה את מי שכן מנסה להתמודד עם הדברים,

      הרי העולם, ממוסחר כולו, מנסה להתמודד עם ים הפתויים מסביב,

      כך שזה נהיה יותר ויותר קשה, אני חושבת.

      כוכב גדול להצלחה, נלווה אותך.

      יום נעים ו...בלי רעב!

       

      תודה לירותוש

      כן מול הפיתויים צריך לדעת לעמוד.

      לפני שבוע הייתי באירוע משפחתי. אכלתי רק מה שמותר. כשהגיעו הקינוחים שאלתי את אימי מה היא רוצה כדי להביא לה. אמרה לי גיסתי שמישהו אחר ילך למה את צריכה להביט באויב. ובכל זאת חשבתי שאם איני יכולה לעמוד מול שולחן קינוחים ולהביא לאימי עוגה איזה סיכוי יש לי מול כל הפיתויים מסביב. ובכן הפעם עמדתי במשימה והבאתי לה עוגה מבלי לטעום.

      כל הכבוד נירה אמרתי לעצמי

      בברכה

      נירה

        30/5/10 16:59:

      צטט: מגירת הלב ♥ 2010-05-30 12:22:21


      נירה יקרה.

      דיאטות הן חלק בלתי נפרד

      גם ממני.

      מאז היותי נערה

      אני נלחמת במשקל שוב ושוב..

      אך ללא הצלחה.

      אם יצליח לך,

      ותמצאי פתרון קסם

      הודיעי לי.

      יודעת?

      אומרים שככל ששמנים יותר

      כך יש הרבה מקום לאהוב ♥

       

      אם יצליח לי כולם ידעו גם בקפה וגם ברחוב.  שם כולם יראו אני אלך עם חגורה על המותניים איזו מחשבה נעימה.

      אבל ברצינות שתינו יודעים שאין פתרון קסם  זה מסע ארוך ואני מאמינה ורצה להתחייב וללכת בו עד הסוף.

       

      כן יש הרבה מקום לאהוב וזה חשוב אבל פה לא תהיה השפעה של ההרזיה אני מפטיחה.

      נירה

       

        30/5/10 16:58:

      אינני מבין בתחום אבל בכל מקרה מאחל לך בהצלחה, רק לא להגזים.
        30/5/10 16:56:

      צטט: שועל קטן 2010-05-30 12:19:19

      כחולה סוכרת - אני זקוק לדיאטה.

       

      ומה לא ניסיתי. ואז הגעתי למסקנה. למי שרוצה לרזות, ואין לו מחלות מיוחדות כמו סוכרת או צליאק, ישנה דיאטה אחת, טובה מכולן,  שקוראים לה "סתום את הפה" - אני ציני אבל חושב שזה נכון!. אפשר וצריך לאכול הכל, רק במידה סבירה.

       

      אתה לא ציני !!אתה מה זה צודק !!

      אבל לסתום את הפה זה החלק הכי קשה

       

      אני תודה לאל בריאה.  כל הבדיקות שלי עדיין בסדר אבל הערכים ובמיוחד ערך הסוכר בדם מתקרבים לגבול מבדיקה לבדיקה. וכיוון שיש סוכרת בגנים שלי החלטתי על הצעד של ללא סוכר.

      תודה לך

      נירה

        30/5/10 16:53:

      צטט: איציק אביב 2010-05-30 12:15:38

      הדיאטה הכי טובה היא 1 קילו בחודש לרדת. הגוף והנפש מתרגלים בהדרגה. עדיף לרדת כך בשנתיים 24 קילו מאשר לרדת מהר ולהעלות הכול בחזרה באותה תקופה.

      כוח רצון בלתי אפשרי כמעט צריך, ותחליפים לאוכל, כמו עיסוק מעניין ואהבה, אחרת זה לא יעבוד.

      תודה איציק

       

      נכון צריך לרדת לאט אבל זה מה זה קשה כשכמעט לא רואים את הירידה.

      לגבי עיסוק מעניין יש לי ולא מעט אבל יש רגעים שרק העוגה מעניינת ולא כל העיסוקים

      לגבי אהבה!!  פה טמון הכלב !! אבל לא נפרט בעיניין זה כואב

      תודה לך

      בברכת שבוע טוב

       

      נירה

        30/5/10 16:50:

      צטט: דאז 2010-05-30 12:04:30

      כשאת רוצה עוגה עם קצפת - תחשבי על "עוגיפלצת" מרח' שומשום

       

      ע"וגיפלצת " איזה רעיון !!!

      אבל אולי עוגיפלצת  היא המפלצת שנמצאת בפנים ודורשת " תני לי עוגיות עכשו"

       

      אהבתי את תגובתך

      נירה

        30/5/10 16:48:

      צטט: דאז 2010-05-30 12:03:31

      תעשי דיאטה גם לתיבת הדואר..........................

       

      מבטיחה

      נירה

        30/5/10 16:47:

      צטט: עמלמול הדובה הגדולה 2010-05-30 11:45:10


      לא מתעסקת עם דיאטות למרות שהמשקל שלי תלת ספרתי. אבל לגבי התמכרויות [למיניהן] יש ספר טוב שנקרא POTATOS NOT PROZAK שמדבר על שיטה של גמילה שלדעתי היא מעניינת ועובדת. התמכרויות לאלכוהול סוכר וגלוטן...הסברים פיזיולוגים מעניינים שמסבירים יפה את תהליך ההשמנה ואת המעגל האין סופי של הרזיה ועליה מעבר למשקל הקודם..

      שלום עמלמול

      כל הכבוד לך שהצלחת לקבל את עצמך עם המשקל התלת ספרתי . לדעתי פה הבעיה האמיתית שלי לקבל את עצמי  כמו שאני ולא לשאוף לחזור להיות הילדה הרזה.

      את הספר שהמלצת אנסה לחפס. נשמע מעניין

      תודה

      נירה

       

        30/5/10 16:29:

      אכלי קצת כל שעתיים  לא חשוב מה, עד חמש אחה"צ

      ועד למחרת בבוקר את תאכלי יותר.

        30/5/10 15:41:


      בהצלחה יקירה....נשיקה

       

      שבוע טוב ומלבלב.

      עם המון חיוכים ואהבה!

        30/5/10 15:27:
      כמה קג' של הזדהות יש לי איתך!
        30/5/10 15:24:

      בילדותי הייתי רזה ומאוד

      עד לפני כ 10 שנים ואחרי הריונות המשכתי לעלות

      כיום משתדלת למתן ולא לאכל מידי

      דייאטה - בחלומות אולי יתגשמו? קריצה

       

        30/5/10 15:19:

      נירה,

      פוסט מצויין.

      עצם ההכרה באכילה כחלק מהתמכרות היא כבר פתח להצלחה.

      האם את תהליך הגמילה את מבצעת לבד או שנעזרת במכון הממליץ על כך וטוען לגמילה מגלוטן וסוכרים?

      עם אכילת מתוק מוכר המשפט: חבר מביא חבר. ככל שאוכלים יותר מתוק - כך הרעב אליו גדל.

      לגבי הגלוטן אני מעט סקפטית כי הוא נמצא בכל כך הרבה דברים שממש קשה להמנע ממנו, אם כי אין דבר ש"לא ניתן" לעשות.

      כל כך רבים נמצאים בסחרור הזה של העליות והירידות, ואין זה פלא.

      השפע העצום שמוצע לפנינו במרכולים מפתה מאד, ולעומת זאת 'תרבות' הסקיני מביאה אותנו לטירוף הבלתי פוסק שבריצה אחר הרזון (מניחה שקראת אצל ארז).

      מאחלת לך מכל הלב כוחות להתמיד.

      בהצלחה

      אילת

      *


       

        30/5/10 15:11:

      כל כך מבינה אותך נירה יקרה!!!

      גם אני עצמי נמצאת באותו תהליך.

      הייתי מדריכה כמה שנים טובות בשומרי משקל.

      מה שעובד אצלי

      זה להמצא במסגרת

      ולהשקל.

      בשנה האחרונה החלטתי "לרדת" מהצורך בקבוצה ובשקילה

      כי חשבתי שאני כבר גמולה.

      החלטתי לא לעשות ענין ולהנות

      ואז פתאום מצאתי את עצמי עוד פעם לא מרוצה

      עליתי כמה קליגרמים

      חזרתי לקבוצת תמיכה הכי פשוטה

      בקופת חולים.

      עושה עכשיו את הכל המתינות

      מקוה להצלחה..

      אבל עדין יודת שאני מכורה למתוק.

      רחמנא ליצלן

      תודה על הפתיחות.

       

        30/5/10 14:54:

      אוףףף, איזה מאבק תמידי וקשה זה

      כשצריכים לשמור על משקל אבל

      הגוף, העיניים, הנשמה... כל כך רוצה!!

      וזה כל כך טעים...!!

      די... הולך לאכול!!

      שון.

        30/5/10 14:52:
      בהצלחה  ממני---------פוזית*

      כמה קשה המאבק שלך...

      כמה מתסכל הרעב שלא יודע שובע ולא ממלא ולא מפסיק

      ואז באים הגלים של האשמה,דיכאון,ריקנות,רעב

      והתקף אכילה

       

      קשה מאוד וכואב...אני מחבקת אותך באהבה וקבלה

      תנוחי לך קצת בחיבוק

        30/5/10 14:16:

      היי נירה,

      אני כן הולך לפגישות או.איי. מזה 12 שנה - ואני מאמין בדרך הזה ומקווה להמשיך בה, אך אני רואה אותו ככלי עזר שהולך במקביל לתוכנית תזונה כלשהו וייעוץ עם דיאטן/נית, לא במקומו. עם האיש מקצוע עובדים על מה שאנו אוכלים - ובקבוצת תמיכה עובדים על מה שאוכל אותנו.

      כמי שתמיד היה שמן ותמיד נלחם עם משקלו כמוך, ובנוסף עכשיו מתמודד גם הצל ההולך ומאיים של הסוכרת - אני הגעתי למסקנה שלעולם לא אגיע לאותו גזרה שאני רוצה, וכדי אולי להגיע אליו הייתי צריך להשקיע זמן ומרץ בתכנון אוכל ופעילות גופנית אינטסיבית ורצופה ואת זה פשוט אין לי. לכן אני שמתי לעצמי שתי מטרות - להוריד את מה שאפשר בלי לקבוע איזה משקל יעד כלשהו ולנסות לשמור עד כמה שאפשר; ושנית - להבין ולהפנים שזה מאבק לכל החיים ואינו נגמר אף פעם, בדיוק כמו בעיות כרוניות אחרות שאנו צריכים לקבל הדרכה וייעוץ לגביהם מידי פעם. העיקרון של או. איי של להתמיד "רק להיום" באמת עובד.

      אני מבין שיהיו עליות וירידות וזה דבר טבעי - הרי אילו רצינו להוריד היקף משקל מסוים ולשמור על ההישג הזה בצורה רצופה ובלתי פוסק, היינו צריכים להינזר ולהימנע באופן מוחלט מללכת לשמחות, לבלות בבתי מלון או לבקר במסעדות. בעצם זה רעיון בכלל רע כי לרוב הבילויים האלו עולים לא מעט כסף שיכולנו לחסוך, אך לרובנו ייצא באיזהו שלב להשתתף בפעילויות אלו וקצת קשה להתחמק מהם. לכן אם נשמור על ראייה ומטרות מציאותיות, ועל העיקרון של איזון, נוכל להגיע להישגים שנוכל להיות מרוצים מהם.

      המשך יום נפלא

       

        30/5/10 14:02:

      בהצלחה יקירתי

      הכל תלוי בכח הרצון והיכולת...

      בהתחלה יורדים הנוזלים ולכן הירידה משמעותית,

      אח"כ צריכים לרדת כל התוספות המיותרות, 

      וזה תהליך ארוך ומתיש.

      אך אל תתיאשי, לכי על בטוח

      לאט לאט ובטוח.

      אני לא דייטאנית אף פעם לא עשיתי דיאטה

      כדאי להתייעץ וגם להנות מהתקופה הקשה 

      של ההתמכות לאכילה ולגמילה נכונה.

      שוב בהצלחה

      כריסטין

        30/5/10 13:48:


      פשוט לא להכניס דברים משמינים . גם אצלי הקטע של הנשנושים בלילה הורג אותי אז התחלתי להכין ג'לי , אומרים פחות קלוריות

      אוסיקריצה

        30/5/10 13:40:


      *לא יכולה בלי המתוק במיוחד לאחר ארוחת הצהריים.

      בהצלחה בדיאטה.

      למדתי המון מקריאת הפוסט.

      תודה.

       

        30/5/10 13:32:


      נירה יקרה

      מאחלת לך המון בהצלחה

        30/5/10 13:26:

      זה מזכיר לי את ההתמכרות שלי לסיגריות

      שונאת  ואוהבת אותם לא רוצה לעשן

      יותר אבל לא מסוגלת להפסיק ,בעיקר

      הקושי  הוא נפשי ,פעם כשהפסקתי לעשן

      לכמה חודשים הרגשתי שאיבדתי את שמחת

      החיים שלי והחיים שלי נראו לי אפורים

      פתאום  ,אני רואה מלא אנשי שמצליחים להיגמל

      מהיום למחר ואני מקנאה בהם מאוד

      אני יודעת שלי זה ממש ממש קשה ואני

      גם פונה לכח עליון שיעשה לי נס שאני אפסיק וזהו

      ואני מאחלת גם לך שיקרה לך נס והפיתוי

      לאוכל ירגע, לפעמים צריך איזה נס

       קטן כשאנחנו כבר לא

      מסוגלים בכוחות עצמנו 

      יום נפלא שיהיה לנו

      ענת 

        30/5/10 13:23:


      נירה יקרה

       

      המפתח לענין הזה נמצא בקטע שכתבת - שהעוגה מגיעה כשאת כועסת ולא מעיזה לענות.

      כשאת לא מעיזה לענות, את סגורה. כשאת סגורה ומסוגרת, הלב בפנים אינו מתנחם, נוצרת בדידות גדולה מאד מאד.

      הבדידות יוצרת בור גדול המגביר את הסטרס, בזמן של סטרס, את זקוקה לסרוטונין, והסרוטונין עולה כשצורכים מתוק, מחקרים מראים שהיכולת שלנו להתנגד לצורך הזה במתוק קשה הרבה יותר מהיכולת להתנגד לכל סם רחוב אחר....

       

      והיציאה מהפלונטר הזה, היא ביצירת פתיחות נפשית אמיתית, יכולת ביטוי, יכולת לקרבה אמיתית, רק ככה הבור הגדול יכול להתמלא...

      ואז לא נוצר כל המצב הביוכימי הזה המצריך את המזון, כדי להתנחם בו.....

      אני מאחלת לך המון המון הצלחה בתהליך היפה הזה שאת עוברת.

      יום מקסים 

       

       

       

       

        30/5/10 13:11:


      הכל מתחיל מהראש.

       

      חינכו אותנו להתייחס אל אוכל כאל בילוי.

       

      חשוב להכניס לראש שאוכל זה לא בילוי. אוכל זה צורך קיומי. לכן, צריך לאכול כמה שנדרש כדי להתקיים ומה שתורם לקיומנו. הבילוי האמיתי הוא בדברים אחרים: ספורט, סקס, קריאה, מוסיקה ובכלל כל מה שעושה טוב לגוף ולנפש. הרי כשאת אוכלת יותר מדי את לא נהנהית כי יש לזה השלכות על גופך. אז מה ההנאה כאן?

       

      תרבי בשתיה, תרבי באכילת פירות וירקות, תרבי באכילת דגים, אכלי ארוחות קבועות ולא בין לבין ועשי הרבה ספורט - 40 דקות רצוף לפחות 3-4 פעמים בשבוע (גם הליכה רצופה במשך 40 דקות זה ספורט.

       

      תאמיני לי שתרזי.

       

      והעיקר - אל תעשי דיאטה אלא שני אורח חיים (בהתאם למה שציינתי). כל מי שעושה דיאטה מעלה חזרה אחרי שהוריד. לא ככה לגבי מי שמשנה אורח חיים.

       

      תבדקי גם האם האכילה היא אצלך צורך בפיצוי על משהו נפשי. אם כן, נסי לטפל בבעיה עצמה שבגינה את זקוקה לפיצוי. זה החלק הכי קשה אבל גם הכי חשוב.

       

      בהצלחה והמשיכי לשתף אותנו.

        30/5/10 12:53:


      נירה היקרה!

       

      אנשים שמנים הם לרוב אנשים חמים....

       

      אני אוהב אנשים שמנים אז למה לרזות זאת לא אבין...

       

      בהצלחה בכל זאת

        30/5/10 12:47:

      לפני כל דיאטה הדרך הטובה ביותר לעשות ניקוי רעלים .על בסיס זה יש מצב להתרגל לאכל נכון וכך להמשיך את הדרך של אכילה נכונה.
        30/5/10 12:45:


      נירה יקרה,

      כמי שמכיר את הבעיתיות בהורדת משקל

      הרשי לי ליעץ לך שתי עצות:

      אל תגררי לדיאטות דרסטיות המציגות השיגים מרשימים בתחילה ובסוף נשברים וחוזרים לזלילה.

      פשוט, תאכלי רגיל כמו קודם רק הפחיתי את הכמויות ב- 50%.

      העצה השניה, תעסקי בפעילות גופנית, והטובה מכולן היא ההליכה.

      הליכה של 20 דקות ביום במהירות שתגרום לך להזיע. אם את עוסקת בפעילות גופנית נוספת, זה מבורך,

      אך אל תפחיתי ממנת ההליכה.

      בהצלחה.

      דני.

        30/5/10 12:33:

      *

      מאחל לך בהצלחה עם כל החלטה שתהיה לך

      אוסיף ואומר כי האכילה שלא לצורך היא כמו "התמכרות",

       לכן יש לטפל בתדר של ההתמכרות ,

       -יש לנו התמכרות -לאוכל למתוק למזון שאין  הצורך בו ,

      יש לבדוק מה הסיבה לכך ולגלות מה מזיק לנו וכלל לא מועיל ולעשות את השינוי הדרוש למען ההצלחה ולמען בריאות תקינה .

      מברך ומאחל לך בהצלחה חברה יקרה ,

      תבורכי בבריאה.

        30/5/10 12:32:


      "כל פעם שנהניתי מאוכל טוב הרגשתי רגשי אשמה."

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ 

      אולי תנסי להרפות?

      מתחושות האשמה,  מהצורך בשליטה.

      את מענישה את עצמך שוב ושוב.

      זו הרי אכילה רגשית.

      האכילה וההשמנה הם לא הבעיה האמיתית כאן בסיפור החיים שלך.

      זה רק הסימפטום.

      חבקי את עצמך! אמרי לעצמך מילים טובות. אהבי את עצמך!

       

       

       

        30/5/10 12:29:

      חברה יקרה

      זו התמודדות לא קלה כלל

      אני לא יודעת אילו דיאטות ניסית, ואיזו את חווה היום

      אך דעי לך דבר חשוב

      שכל דיאטה חייבת להכיל את כל מה שהגוף זקוק לו

      גם אני פעם הייתי שמנה

      אפילו בסרט שלי רואים זאת

      אני מצאתי שיטה להוריד במשקל ללא מאמץ

      ללא דיאטה

      אלא עם תוספים מיוחדים ומועילים

      כמו משקה הזרי שגורף לגוף לפלוט את המיותר

      וכרומקס ששורף שומנים עתיקים

      ניתן לרכוש אותם בחנויות טבע

       

      היי חזקה

      ואם בא לך על עוגת קצפת-דעי לך שהגוף זקוק לה, אז במקום המנה הרגילה

      ניתן לקחת מנה יותר קטנה

      להרגיל ולהחתים את המוח בהרגלים חדשים

       

      בהצלחה יקרה

      בת חן

        30/5/10 12:27:
      נשמע כמאבק קשה ביותר עם עצמך.יתכן שזה שאת כותבת את זה יעזור.ישנה אחת בשם איילת קלטר, כאן בקפה.נשמעת אחת רצינית בתחום.מאחל לך המון הצלחה .
        30/5/10 12:26:

      לא מתמצא בדיאטות ובסוגי שומנים וכאלה,

      אוהב לאכול - כל מה שלא זז, וכמה שיותר מתוקקק !

      (וגם ברצינות - זה המצפה שימצאו חבריו זמן בשבילו -

        מן הראוי הוא - שימצא גם זמן להם.)

        30/5/10 12:23:


      כל הכבוד לך, נירה, על הרצון הזה להתמודד עם המשקל וגם לדבר על זה.

      אני אמנם לא הגעתי למצב שלך, אך גם אני לא בדיוק זערורית. :-)

      אמנם לא החלטתי להפסיק לטעום את המתוקים של החיים,

      כל מחשבה על כך נראית לי מה - זה - קשה...

      אך אני מעריכה את מי שכן מנסה להתמודד עם הדברים,

      הרי העולם, ממוסחר כולו, מנסה להתמודד עם ים הפתויים מסביב,

      כך שזה נהיה יותר ויותר קשה, אני חושבת.

      כוכב גדול להצלחה, נלווה אותך.

      יום נעים ו...בלי רעב!

        30/5/10 12:22:


      נירה יקרה.

      דיאטות הן חלק בלתי נפרד

      גם ממני.

      מאז היותי נערה

      אני נלחמת במשקל שוב ושוב..

      אך ללא הצלחה.

      אם יצליח לך,

      ותמצאי פתרון קסם

      הודיעי לי.

      יודעת?

      אומרים שככל ששמנים יותר

      כך יש הרבה מקום לאהוב ♥

        30/5/10 12:19:

      כחולה סוכרת - אני זקוק לדיאטה.

       

      ומה לא ניסיתי. ואז הגעתי למסקנה. למי שרוצה לרזות, ואין לו מחלות מיוחדות כמו סוכרת או צליאק, ישנה דיאטה אחת, טובה מכולן,  שקוראים לה "סתום את הפה" - אני ציני אבל חושב שזה נכון!. אפשר וצריך לאכול הכל, רק במידה סבירה.

        30/5/10 12:15:

      הדיאטה הכי טובה היא 1 קילו בחודש לרדת. הגוף והנפש מתרגלים בהדרגה. עדיף לרדת כך בשנתיים 24 קילו מאשר לרדת מהר ולהעלות הכול בחזרה באותה תקופה.

      כוח רצון בלתי אפשרי כמעט צריך, ותחליפים לאוכל, כמו עיסוק מעניין ואהבה, אחרת זה לא יעבוד.

        30/5/10 12:04:
      כשאת רוצה עוגה עם קצפת - תחשבי על "עוגיפלצת" מרח' שומשום
        30/5/10 12:03:
      תעשי דיאטה גם לתיבת הדואר..........................

      לא מתעסקת עם דיאטות למרות שהמשקל שלי תלת ספרתי. אבל לגבי התמכרויות [למיניהן] יש ספר טוב שנקרא POTATOS NOT PROZAK שמדבר על שיטה של גמילה שלדעתי היא מעניינת ועובדת. התמכרויות לאלכוהול סוכר וגלוטן...הסברים פיזיולוגים מעניינים שמסבירים יפה את תהליך ההשמנה ואת המעגל האין סופי של הרזיה ועליה מעבר למשקל הקודם..

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      jnira
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין