הלבד הזה... כולך רגיל אחרי שנים להיות ביחד ,פתאום כבר תקופה אתה לבד מתעורר מעביר יד על צד המיטה ,ריק אתה מפנה מבט, על צידה מונחת אשמה קשה בשיא תפארתה. קם אל המקלחת, משא קשה לבוקר שהתחיל לא טוב ,אתה מביט במראה על עצמך לא מרוצה ממה שנהיה ממך ממי שאתה מהתלות שפיתחת כבר שלושה חודשים אומר לעצמי בוקר טוב מנסה להשחיל חיוך נותן מבט מהסס מתלבש ויוצא על הדרך,בניגוד לכולם הימים קשים לי יותר מהלילות ,לא יודע להסביר ,חסר לי הטלפונים ,המיילים הסמסים האוהבים השיחות הקצרות הציפייה לראות אותה בערב ,להיזכר שיש שם משהיא שהכול בשבילה,שיחת הטלפון "נו מתי אתה מגיע...", הציפיות ליום ראשון אחרי סופ"ש מתיש בעבודה לצאת לראות סרט להיות איתה... ,אני מנסה להתגעגע לזה ולא אליה זה קשה, לא פשוט, היא עדיין חלק ממני זורמת בתוכי,הריח שלה עוד לא עזב הוא חזק בחדר כול ספר על המדף ,נר או סתם שטות תופסים אותך לא מוכן ,אתה שמח שנזכרת וסובל . אומר לעצמך די זה הסוף ,אני יודע באמת שמבין ,ממיין מחשבות,הולך לטיפול ,מנסה כרגיל ,רוצה לחבק רוצה שיחבקו ,נשארתי לבד ללא חברים היא הייתה שם במקומם תמיד, וזה בסדר היה לה את הכוח הזה ואני לא מתחרט, הייתי עושה זאת שוב .חולם על לילות מלאי תשוקה בחדר הזה נרות ומוזיקה שקטה,קטורת ושינינו ,התמסרות אמיתית התענגות חיתית אהבה אמיתית.הלוואי והיה לי עוד לילה כזה ,רק עוד אחד ,לנצור אותו לנצח.היא כבר לא איתי,היא הפסיקה לאהוב מתערבלת בעולם מטורף מתמודדת אם השדים של עצמה ,מחול של טרוף סביבה. אני לא מצליח לעצור זה חזק מכול מה שידעתי מנסה לא לוותר על עצמי אבל מפסיד אותה ובינתיים בור עצום פוער את פיו ובולע אותנו לתוכו אנחנו בעיצומה של נפילה ,רוצה להמשיך עובד על זה .עובד גם עצמי .קם בבוקר מעביר את היד מסובב את הראש רואה שהיא לא כאן, נזכר בצחוקה המתגלגל ,בחיבוק של הבוקר ,אומר תודה שהיה לי אחד כזה,יש כאלו שלא חשו זאת מעולם,אני כבר לא יודע מה יותר גרוע . |