הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
עלינו
"אני לא רוצה להיות כמו החברים הבורגנים שלך אני לא רוצה בית בפרוורים עם שני ילדים אני לא רוצה לעשות דברים כי הם חלק ממסלול הכרחי אני מפחד להפסיק להיות רווק מגניב שהולך למסיבות"
הסתכלתי עליו חצי בתימהון, חצי מבודחת
אתה לא חייב להיות כזה, וזה לא משנה איפה יהיה הבית שלנו, אתה מסתכל על הדברים החיצוניים, במקום להסתכל על המהות, לא על איפה נגור אלא על איך אתה רואה את הזוגיות שלנו אני רוצה לגור יחד, לא כי צריך, אני רוצה לגור יחד כדי שהקשר הזה יעמיק ויתפתח.
אם כל כך הבנתי אותי לפני יומיים, והסכמת עם כל מה שאמרתי למה קמת היום בלהיות או לחדול?
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה נכון.
ללכת ממנו היה המעשה הנכון.
הי אורי,
אל תתבאס,
דברים קורים בסופו של דבר לטובה.
הבנתי אותו היטב.
אין יותר מקום לאהבה שהיתה לנו.
תסביר למה זה לא חכם ואני אגיד לך שמנסיוני הדרך היחידה לגרום לו להפסיק להתבלבל היא ללכת ממנו.
התעוררת ככה כי זה כן משנה איפה תגורו וזה מאוד משנה איך הוא רואה את הדברים
וכשאנו לא רואים מאותה הזוית את אותם הדברים זה צורם, במיוחד כשאוהבים, למרות קבלת השוני.
הגישה של "החברים שלך"................מעידה על רגשי נחיתות שעדיין קיימות בו לעניות דעתי ורק דעתי על יותר הכסף שאת מרויחה ממנו ועוד ועוד..................
מה חכם בזה?
ביאסת אותי לגמרי עם הפוסט הזה, וגם לא נראה לי שהבנת אותו. פרויד יעיד על זה כשיקרא את הפסקה האחרונה.
עשית מעשה חכם.
:-)
"רווק פאתטי" היו המילים המדוייקות שאמרתי לו.
למרות שאין לי את הכעס עליו.
אלא הבנה.
הוא העביר מסר.
אני הבנתי אותו, ובחרתי שלא להמשיך.
תודה
הייתי שם. המשפטים האלה שבעצם מאשימים אותך על הבחירות שלך, החברים שלך ומי שהוא חושב שאת מאיימת עליו להיות. אז שילך לשלום. תביני, הייתי סבלנית למשפטים האלה, אסור להגיב לזה בעדינות. שילך להיות רווק מגניב במסיבות. אחרי כמה זמן הוא יתברר לעצמו כרווק פתאטי.
הוא בעיקר מפחד לאבד את האני שלו
(תודה :-))
הוא יודע.
הוא צריך לדעת שהוא יכול
ואם הוא יידע שהוא יכול , הוא יוכל גם בלי
אישה יפה (לא מבחוץ- לא מכיר, מהכתב)
אני מנחש, שמה שקורה לכמה גברים (אני וחבר מרעי הפוחזים)
נכון גם לרוב הגברים
האיש, לפי התיאור שלך, נראה לי מפחד. מבולבל. מבוהל.
את כל אחד מהציטוטים שציטטת שמעתי את עצמי אומר מתישהו במהלך ההתבגרות.
עברתי 'לגור ביחד' רק כשהבנתי שאני יותר רוצה להתעורר איתה בכל בוקר באותו בית ולחיות איתה באותו בית עד הבוקר שלמחרת
אבל לקח לי זמן להבין
וזמן ללמוד לדבר את הדברים הללו
גברים (כנראה שזה בישראל בפרט) פשוט קצת בוקים בנושאי הבעת רגשות. בסוף לומדים.
אנחנו גרים ביחד כבר שש שנים, ובשנה האחרונה גרים איתנו שני בנים מקסימים.
כנראה שטוב לי, כי אני נשאר.
עכשיו תראי את זה בבקשה לסרבן שלך, ושידבר איתי לפני שהוא עושה שטויות :)