בתור מתרגמת ומחפשת מידע כפייתית, אני מודה מדי יום ביומו על המצאתו של גוגל, ולא משנה מה תגידו על חסרונותיו (תאגיד ענק, אח גדול וכן הלאה). בפורומים השונים נשאלות שאלות שניכר בהן כי מחברן פשוט התעצל ואפילו לא בדק ברחבי הרשת (בעזרת גוגל, אלא מה?), וסמך על כך שמלאכתו תיעשה בידי אחרים. לכאלה יאה הכיתוב הבא, באדיבות משפחת סימפסון.
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק היה בספר שאני מתרגמת משהו שלא מצאתי בכל רחבי הרשת, שאלתי גם בפורומים ואיש לא ידע. בסוף, באחד הפורומים נתנו לי את הרעיון לחפש בתיאוגניה ובאל דמטר, ואפילו שלחו לי אותם במייל. למזלי הרב, הסתבר שמה שחיפשתי בכלל הומצא ממוחו הקודח של הסופר....
ואת צודקת במאה אחוזים. זה לא שהיום מתרגמים מרוויחים הון עתק.
בהחלט!
נכון. הרי גם ככה צריך הרבה פעמים להיעזר במומחים מתחומים שונים. לפעמים, כשאני מתקשה בסינון המידע מגוגל (
), אני חושבת על המתרגמים בעידן טרום-האינטרנט וחטפת סחרחורת רטרואקטיבית...
נכון, נכון. אני זוכרת שהטרדתי פעם איזה פרופסור זקן שהסכים בטובו לעזור לי במינוחים מקצועיים ובשמות עבריים של יצורים ימיים נדירים...
איך זה היה יכול להשתלם בתנאים האלה, השכר שמשלמים למתרגמים, אם על כל מונח לא מוכר היה צריך לקום ולפתוח ספר (בהנחה שיש לך הספר המתאים בספרייתך, וזה במקרה הטוב!)?
אתמהה.
תהני!
אני נגד לעבוד קשה :)
זה באמת מדהים. מתרגמים שעבדו בתקופה שלפני שהאינטרנט היתה פתוחה לכל אחד,
נזקקו לידע עצום, ספריה עמוסת מילונים, אנציקלופדיות ולקסיקונים
ורשימת טלפונים של מומחים, יועצים וחברים מעבר לים, שיוכלו לעדכן
אותם בחידושי סלנג ותרבות. והיום 95 אחוז בערך (ואני סתם זורקת מספר כזה
כי אני יכולה) מכל הידע הזה נמצא באינטרנט, אלא אם כן מתרגמים
מאיזו שפה אקזוטית. גן עדן לעצלנים. אני אומרת לך.