כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעיין פועם

    מגע יוצר הרגשה
    הרגשה היא תנועת הרגש
    הרגש יוצא במילים
    ומילותיי רוצות לגעת

    אם נגעתי... אשמח למילותיכם

    בלי סודות/ דע חרא

    19 תגובות   יום שני, 31/5/10, 00:14


    דע חרא דע חרא דע חרא

    דע חרא

    דע חרא

    דע חרא דע

    חרדה.

     

     חרדה

    חרא דע

    הפחד מהלא נודע

     חרא? דאאאאא!

     חרדה.

      

    פתיח קצרצר, לרגע ארוך שלא נגמר.

    ובסוף נגמר. גמור. גומר. לא גמרתי...אומר

     

    אין מה להגיד חרא דע,

    חרדה!!!!!!!

     

    שלא תבוא

    שתלך

    שלא תרצה

    שתרצה

    שלא תאהב

    שתאהב

    שאגמור

    שיגמר.

     

     כמו לחרבן ולהקיא בו זמנית

     

     

    כמו התקף היפוגליקמי ויש רק סוכרזית


    כמו תאונת שרשרת בלי חגורה וכרית


    פעם היה חרא,

    היום גם,

    אבל מודה,

    שבעתיד,

    גם אם לא נדע

    חרדה

     בטוח

    חרא

    נדע.

    ועל כל מה שנדע  

    תודה.  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/12 00:31:

      ידיעה של חרא בהחלט מחרידה. מקווה שיהיו דברים נוספים בלעדיה וממרחק הזמן (של הכתיבה) הצלחת להתרחק ממנה כמהה. תודה משלימה http://www.youtube.com/watch?v=nGS7lrvAtLQ

        28/4/11 19:15:
      נ ה ד ר שלא תדעי עוד חרא..
        21/3/11 21:17:

      צטט: הולמס 2011-02-01 07:12:01

      יכול להיות המנון של המגזר החרדי

       

       

      אפיץ במאה שערים:)

        16/2/11 14:19:
      את ענקית

        14/2/11 11:14:
      amen to that....
        1/2/11 07:12:
      יכול להיות המנון של המגזר החרדי
        17/6/10 22:58:
      תוווווווווווווווודה! 
        17/6/10 21:37:
      טובבבבבבבבבב
        13/6/10 23:47:

      ובלי משחקים

      תודה לך  על המילים! 

        13/6/10 15:41:

      עתיד..

       

      ע -עומק

      ת - תקווה

       י - יהב

      ד -דרך

       

      מת על משחקי מילים.

      תודה אשת מים.

       

        6/6/10 11:19:

      תודה רבה 

      חברה יקרה!

       

        6/6/10 09:08:


      רק שתדעי שאני גאה בך..מאוד.

      על הכתיבה

      על הקבלה

      על העוצמה.

       

      לחיי השקט שאחרי הסערה..

       

       

        6/6/10 09:01:

        4/6/10 15:47:

      צטט: עידו וינשטיין 2010-06-04 15:33:18

      "ועל כל מה שנדע תודה".

      שורה מדהימה.

      מזכיר לי את השיר של מאיר אריאל "מודה אני":

       

      "מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת.

      והטובה והרעה והטובה שעשית עמדי".

       

       

      על שביקרת,

      קראת,

      הגבת,

      חלקת.

      מודה אני לך.  

       

        4/6/10 15:33:

      "ועל כל מה שנדע תודה".

      שורה מדהימה.

      מזכיר לי את השיר של מאיר אריאל "מודה אני":

       

      "מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת.

      והטובה והרעה והטובה שעשית עמדי".

       

        1/6/10 16:04:

      אם היה "הוא" באויר, הייתי אומרת לו שיזהר ממני כי גילי גול לצידי. אני בטוחה שזה ירתיע אותו:)

      אבל בנתיים אין הוא, וזה היה סתם פוסט פרידה מהחרדה.

      תודה יקירה, העלית חיוך על שפתיי:)  

        1/6/10 08:52:

      יקרתי..

       

      מקווה שהוא שווה אותך.

       

      (אחרת יש לו עסק איתי!:))

        31/5/10 12:55:

      בוריס מתוק!

      איזה יופי של תגובה. לזה כיוונתי,לתגובות מהסוג הזה... בהחלט זה פוסט של התנקות, או פוסט(אחרי)חרא.  

      תודה לגבי הסוכרזית - מידע חשוב.

      מיירדה- זה חרא בספרדית .

      ו"בלי סודות" הייתה תוכנית של הטלויזיה החינוכית ובה שתי הדמויות שבתמונה בדיוק כמו בדמיונך הוציאו את המילה וחילקוה לשתי הברות.  אז הבנת, גם בלי להכיר.

      ומכיוון שחרד ה',  אז גם לו התודה.

      וגם לך כתמיד, תודה. 

       

       

        31/5/10 08:36:

      יקירתי,


      חיבוק גדול קודם כל,

       

      ואחריו...

       

      אני מסתכל על התגיות שנתת לפוסט הזה ולצד חרדה כתובה שם גם המילה תודה. כך את בחרת לתייג. אז הציניקנים שבתוכנו יסתכלו ויחשבו אולי על תודה צינית, כזאת שנאמרת כך: "באמת תודה לך על החרדה...".

       

      אבל אז אני מתבונן בסוף ורואה "ועל כל מה שנדע תודה". וזהו, כאן הציניקנים מתאדים להם, מעיין. כי זוהי כבר תודה אמיצה מאוד. תודה מפוקחת. תודה שמסוגלת לראות את החרדה כחלק ממכלול.

       

      והרי ביננו, להתמודד עם חרדה מתוך מקום מאוד מודע זה כמו מטרייה לגשם, או תבנית לעוגה.

       

      הרי ידוע לכל

      שמודעות לחרדה

      היא כמו קנבס למכחול

      ועל כך נגיד תודה

       

      או משהו בסגנון :)

       

      "בטוח חרא נדע". לא בטוח. כלומר לא בטוח שנדע. חרא יכול לצוף בצד ואפשר לחוש מספיק חזקים פשוט לסתום את האף ולעקוף את המקום.

       

      ואם כבר שילובי מילים. בואי באמת נסתכל על חרדה. ארבע אותיות מרכיבות אותה: ח ר ד ה

       

      אז זהו גם "הר חד" - מין פסגה שחורה שכשמטפסים אליה היא דוקרת.

       

      אבל זהו גם שילוב בין מילת הגיחוך "חה" למילת הציווי "רד".  

       

      והקונפליקט בין השניים בא לידי ביטוי כאן, את מטלטת מצד לצד, ובסוף אני מאמין שתנחתי במקום המוגן. למעשה, אני בטוח בכך. כי יש כאן אומץ והליכה מודעת.

       

      הפוסט הזה מרגיש לי כמו התנקות. מין רצון להוציא הכל החוצה. אז תוציאי הכל, תתנקי. החרדה חיה בתוך לכלוך. תגחכי עליה על ידי ניקוי.

       

      והאמת? הציניות פה היא אפילו חיננית. משהו בסגנון if you can't beat him join him. רק שה-join שלך כל כך מודע, שיש לך את הכוח להיות ערמומית ולהתגבר.

       

      ב.

       

      נ.ב - האמת סוכרזית דווקא כן יכולה לעזור בהיפוגליקמיה. סוכרזית היא סוכר לכל דבר. :)

       

      נ.ב 2 - פתאום נזכרתי, שהמילה "חרא" היא אחת המילים הבודדות שאני מכיר אותה בהרבה שפות אחרות: גרמנית (שייסה), אנגלית (שיט), צרפתית (מרד), רוסית (דרמו), רק נשאר ספרדית ויידיש :)

       

      מעניין שמילה נוספת שמכיר בהרבה שפות זה "אהבה" או "אוהב" (בהטיות שונות). אולי זה לא מקרי. כי על כל מה שנדע, תודה.

       

      נ.ב 3 - אני פשוט חייב. הציור הזה מזכיר לי טלוויזיה חינוכית. כמו הקלטות ללימוד אנגלית, עם החזרה על ההברות. אני ממש שומע את הקריין: "חרא דע", "חרא דע" - חרדה.

      פרופיל

      מעיין:)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין