אחרי הלילה , קצת לפני הכחול של השמיים

שפתיים תפוחות מרוב אהבה וגוף מתפקע מרוב רצון

רקיע עמוס כוכבים,

מזהיר אותי באורות ניאון.

אני פורשת ידיים חזק,

שולחת רגליים

נועצת גב לח בין סדינים מתחלפים

ההכרה מעורפלת אקסטזית

לקראת האושר הזה.

רוקדת ריקוד אחרון, הקפה,פסדה קידה

עוד סיבוב אחד אחרון.. השתחוויה

ורגע לפני מחיאות הכפיים,

מגיע הוא

הספק, כפיות הטובה

אני רוצה עוד ועוד מהשפע הזה

והנה אני מתכרכמת בתיעוב עצמי

לתוך האין הזה הממשי.

האבק יגרום לי להשתעל ולבכות

כי זה היה אצלי בידיים,  להאמין, ולא יכולתי לעשות

עם זה כלום.