חוכמה שלאחר מעשה ? ממש לאו דווקא. איך זה ששוב ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו בתסבוכת מיותרת שניתן היה למנעה.
איך זה שמדינה חכמה בעיני עצמה גורמת במו ידיה בדיוק לתוצאה שהמתנגדים בקושי העזו לחלום עליה. למה "לוח התוצאות" אכזרי כל כך והאם ניתן היה למנוע אותו ? מוסכם עלינו שהמשט היה ברובו אקט פרובוקטיבי לשמו. על גבם של כמה חברי פרלמנט אירופאים תמימים ,יותר או פחות ,"עלה טרמפ" הגרעין הקשה של המארגנים, אלה שהסיוע ההומניטארי הרבה פחות מעניין אותם מפריצת הסגר הימי.
נכון גורמי טרור מנסים להבריח נשק ואמצעי חבלה לרצועה בכל דרך אפשרית וגם דרך הים . נכון שיש לחמאס אינטרס מדיני להנציח את תמונת העוני והרעב . סביר אפילו שטורקיה מאינטרסים פנימיים וגלובליים שלה תמרנה אותנו להשלכות המדיניות של האירוע. אבל ככה לשחק לידיהם ?
הקרב כיום הוא תמיד על התודעה וכאן אנחנו מפסידים עוד לפני שהתחלנו, על אחת כמה וכמה אם אנחנו נותנים לתעל את עצמנו לסיטואציה שכמו כתובה על פי התסריט של הצד האחר. בתכנון פעולה מורכבת שכזו אמורים להילקח בחשבון כל הפרמטרים ולא רק הצבאיים. ההתנגדות האקטיבית ,לרבות שימוש בנשק קר ואולי אף חם היו חייבים להילקח בחשבון במסגרת התרחישים האפשריים. למרות שזו אינה פעולה צבאית קלאסית.
על אזרחים מתנגדים ניתן להתגבר באמצעים לפיזור הפגנות. מבלי להגיע לסיטואציה של סיכון חיים של החיילים, במקרים של הפגנות אלימות והתנגדות אקטיבית של יהודים ידענו בעבר הלא רחוק להתמודד עם מורכבות ורגישות המצב. להגיע למצב שבו אולי באמת אין ברירה אלא להפעיל נשק חם זה רע !
פרמטר נוסף שתמיד אמורים לקחתו בחשבון בשלב התכנונים וההיערכות הוא התועלת שמקווים להשיג אל מול הנזק הנצפה. גם כאן כשלנו לצערי במבחן התוצאות, הן אלו שכבר קרו והן אלה המתגלגלות להן עתה. חבל, כי את המחיר הרי כולנו משלמים. |