אוהבת את הישירות הזו שיש לילדים כמה פשוט לתת יד ולרצות להיות חבר אז למה אנחנו המבוגרים לא?
..לפעמים אני שוכחת את הרקורד.. לעיתים אני כל כך כאן ועכשיו שהרזומה כאילו לא רלוונטי מה שיהיה..היה.. ופתאום היום, כמה משמעות היה לזה שהיה.. מעניין..
אמן שיהיה.. |
תגובות (49)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה..
(-:
יש מצב שבכלל לא עזבתי ..
(-:
(-:
מתוקים הכי שיש הם..הם..
תודה לך..
הצלחת להקרין את התמימות הזאת של הילדות של פעם.
זה מרגיש כל כך נעים.
ככה זה כשעדיין אין מודעות למניפולציות ולהגבלות.
אבל לא הייתי חוזרת לילדות, מה איתך?
לכל גיל יש את המתנות שלו, עדיין יש חברויות מסוג כזה - רק שהן לא מתחילות בכזאת פשטות.
תודה.
שלום
כמה אני אוהבת את הילדים התמימים שיודעים לחבק מכל הלב
ולצחוק מכל הלב
כל ילד ועולמו כל ילד וחיבוקו
אהבתי את הפוסט שלך אך אין לי כוכבים לתת לך
יום נהדר
נירה
כוכב* ופרח.
ערב נפלא
נראה לי משהו אחר באויר,
מה את אומרת?
♥
אור ואהבה
*
הנה לי ח'ת שמבינה בהיא והוא..בכן כזה..
(-:
נכון. על הכל.
יס..יסססס..
תובנות שכאלה אל'ה חיים..
(-:
הפנייה הוירטואלית היא רק כלי שקיים היום לתקשורת בין אנשים, הוירטואליה היא חלק מהחיים...
אבל זו לא הייתה כוונתי, אין פה שמץ של עניין וירטואלי..
לא צריכה לשאול האם אתה רוצה להיות חבר שלי-
כי אתה כבר..
(-:
שום פירשון ושום שגוי. רק עשיתי פראפרזה של מה שכתבת, משפט הפתיחה.
נס ליחם? לאהבה?..חם היום מאוד...מוותרת לך..
(-:
בעלת הבית פה..ושם..
(-:
מה פתחתנו פנקס חשבונות?חחח
המילים בני,המילים הכי חשובות פה..
תודה..
(-:
במבי מוסיקלי..
תודה..
כי זה מה שאתה רוצה שהם יענו?
ולמה לשנות את המשפט? כתבתי מה שהיה לא מה שיהיה היה..
סוף סוף אחת שמבינה עניין...
(-:
גה..
כמה טוף את כאן..
(-:
התרשמות שלי כנ"ל..
(-:
תודה ננה..
תודה דגנייה..
(-:
(-:
הכי..הכי..
כי אנחנו ....השלם את החסר....
(-:
כן הוא.. אני לא בקטע של היא...
(-:
אמממ... מעניין ..
תודה צליל מכוו.
(-:
אחחח... שנזכה..
(-:
פירשון שגוי דאז...
שגוי..
אני בכלל חושב שזה קורה כשאנחנו מבינים שלפעמים בשביל להשיג משהו אתה לא יכול להיות ישיר
כשאתה ילד, כולם קשובים לרצונות שלך, אתה צריך לצייץ וזה קורה,
לאט לאט, אנחנו מתבגרים ופתאום לא כל רצון מסופק בכזו פשטות.
גם ילד בגילו לא יהיה מוכן בחזרה להיות חבר של כל אחד, אבל הוא עדיין מבקש ללא היסוס.
עוד מעט הוא יבין שלא כל אחד רוצה גם להיות חבר שלו.
היום הפניה היוא וורטואלית ולכן כל הקשרים ניראים כך וורטואלים כמעט .
קודם אמן שיהיה.....
ולמה אנחנו לא כאלה היום,
כי אנחנו פוחדים ממה,
מאכזבות, מתשובות שליליות,
שלא ניתפס כרכרוכיים, כלא עצמאיים,
כזקוקים, כרכים מדי.
אנשים פוחדים להיות אנושיים !!!
המון דברים יפים מין העבר
נס ליחם וטעמם המתוק
ואין כמו להזכר בהם באהבה רבה
סליחה, רק שאלה:
מתי בעלת-הבית מגיעה להשיב פה??
או שהיא מיישמת את הצעת החברות עכשיו...
----
התמימות והרצון הנקי של הילדים
הוא הדבר הנכון, והקרוב יותר לאהבה שממנה הגענו לעולם.
ככל שאנו מתבגרים ומתרחקים מרגע הלידה
אנו שוכחים זאת יותר ויותר ונותנים לדואליות להשתלט עלינו
ולעצב את חיינו.
ככל שנזכור יותר מהר מי אנחנו באמת , כך נחזור להיות
בדיוק כמו הילדים הקטנים והטהורים.
כך נחזור להרגיש את האהבה הגדולה והמאוחדת
שהיא כולנו.
(...אזלו לי הכוכבים...אז אני חייב לך...)
יום מקסים
בני
"קלאס".
רגע...
נשאר לי עוד כוכב...
אתן אותו לך.
צפונית בואי נקווה שחברייך
יגיבו בהתאם
למשפט..
''לפעמים אני שוכחת ש.. מה שיהיה..היה..''איזו תמונה מקסימה
אין כמו הפשטות והתמימות שיש לילדים
ברור שעונים כן
:)
כן כן כן
מקסים מותק
ובאמת...מעורר מחשבה
והצילום מקסים
כרגיל
(אני תמיד שמחה לקבל לינק ממך כי אני כבר ידעת שאתענג)
קצר ויפה
מההתשמות שלי יקירתי...לא פלא : )
אכן יקירתי, משהו קטן וטוב....
יש לי אחד כזה בבית...
מותק אמיתי, בן 7
חיה עליו...
:-)))
הוא ?
יודע על זה ?
ת.פ
הרגיש לו שאת בגובה העיניים שלו:)
תודה על תשומת ה
אחחח תמימות ואובדנה
שנזכה להיות תמימים, שלמים