מן הצד האחד מספרים לנו במדורי הכלכלה שהגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות תביא לאסון כלכלי, באותה הנשימה ממשיכים כל אותם "מומחים" ומשתמשים בדיוק באותו טיעון בכדי לבקר הצעות להעלות את שכר המינימום בכמה מאות שקלים למאות אלפי ישראלים שבקושי מסיימים את החודש. למה אפשר לזרוק את המומחים לפח? ומה מלמדת אותנו ההיסטוריה?  

אינני כלכלן, אף פעם לא הייתי וכנראה גם שלא אהיה, לפחות לא בגלגול הזה. בדרך כלל אני כותב כאן על ענייני תרבות, מוזיקה וקולנוע אמריקאיים. אבל הכותרות בזמן האחרון במדורי הכלכלה פשוט מרתיחות אותי. לטעון שבכירים שמרוויחים סכומי אסטרונומיים זה בסדר, אבל להעלות את שכר המינימום זה מסוכן? יש גבול. 

מנסים להפחיד אותנו שאם יוגבל השכר לבכירים יברחו כל אותם "גאונים" והחברות הציבוריות יקרסו. ראשית, עוד לא נולד האדם שאין לו תחליף. שנית, "הגאונים" הללו צמחו מאותו בית מדרש שהלל ושיבח שורה ארוכה של כלכלות שהיום צועדות בבטחה אל עבר פשיטת רגל (תשאלו את יוון ואיסלנד). והכי חשוב, בחברות הציבוריות של המדינה שלי אני רוצה אנשים שלא רק תאוות בצע מעסיקה אותם, אלא גם קצת אכפתיות, אחריות חברתית וכן...גם קצת ציונות עוד לא הרגה אף אחד. אם הם מתעקשים להרוויח 18 מליון שקל ו-3 מליון לא מספיקים להם – שילכו. 

מנסים להפחיד אותנו שאם יעלו בכמה מאות שקלים את שכר המינימום אסון גדול עומד להתרחש. כבר העלו את שכר המינימום ושוo דבר לא קרה, אבל זה לא העניין. צעדים שכאלו מן הראוי שיעשו בהדרגה ולא כלאחר יד, אבל גם זה לא העניין. הסמיכות שבין שני הטיעונים הללו, להמשיך את החגיגה של המיליונרים? בוודאי, אבל לתת גם לסימה מאופקים חד הורית ואם לשניים לחיות בכבוד? מה פתאום? הסמיכות הזו פשוט זועקת לשמיים. 

מה מלמדת אותנו ההיסטוריה? תנו לי לקחת אתכם לרגע מעט אחורה בזמן. ארצות הברית של סוף המאה ה-19. הויכוח הלוהט של אותה התקופה דומה מאוד. באותם הזמנים כל "גאוני הכלכלה" טענו שמדינה חייבת להחזיק זהב השווה לערך הכספים שהיא מדפיסה. הדבר גרם להתחזקות הדולר ולכך שהאנשים הפשוטים התקשו מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחו מן הבנקים. 

המנהיג הפופוליסטי, וויליאם ג'נינגס ברייאן, הצליח לסחוף אחריו את ההמונים עם הצעה מהפכנית, שתשחרר את הכלכלה מהצמדות לזהב, תחליש את הדולר ותסייע להמונים לשלם את חובותיהם. כל "גאוני הכלכלה" נזעקו ותקפו את בריאן בטענה שאינו מבין דבר וחצי דבר בכלכלה (מה שהיה נכון) ועתיד להביא אסון לכלכלה האמריקאית. בריאן לא התרגש וענה בפשטות, כי יש רגעים שבהם צריך ללכת אחרי הלב המורה לנו את ההיגיון הפשוט, ההיגיון הבריא, שקיים אצל כל אדם. 

בריאן הפסיד בבחירות לנשיאות ארצות הברית., המושחתים המשיכו לחגוג, אבל הוא צדק בראיה ארוכת הטווח. מדינות כבר מזמן  אינן משתמשות באותה שיטה של הצמדות לזהב. מה אפשר ללמוד מזה? עוול שזועק עד השמיים בסופו של דבר יתוקן, אבל הרבה מעבר לכך בפעם הבאה ש"הגאונים" מספרים לכם על האסון שיתרחש אם רק תבקשו קצת יותר צדק, אל תפחדו ויותר חשוב תחשבו על סימה.