כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבחירה שבוחרת הנשמה, בטרם התגלגלה בגוף....

    61 תגובות   יום שני, 31/5/10, 22:10
      על הבחירה שבוחרת הנשמה, בטרם התגלגלה בגוף...

     


     

    ידוע, שהנשמה בוחרת את שיעורים אותם היא רוצה ללמוד, את נתיב חייה או כפי שנהוג לומר- כיצד לשחק

     

    את המשחק....  בטרם היא נכנסת לגוף   ואני אומרת, טוב, אני מבינה ....

     

    אבל למה כל כך הרבה.... איך זה ,  שהנשמה בחרה לה שיעורים כל כך קשים בגלגול אחד ??? 

     

     

     

    אסתר , נולדה בשנת 1918, לתוך חיי עוני. מגיל צעיר עבדה ועזרה למשפחה. בגיל 18 שידכו אותה

     

     

    לגבר,כדי שלא תהיה עול...והיא מצאה עצמה נשואה לגבר עצל... אשר איתו נדדה עם שתי בנות קטנות,

     

    שנים של רעב, עבודה קשה ודאגה... הגבר העצל, נשאר בכלא בסיביר והוחלף בגבר שאהב אותה ואת

     

    בנותיה , אבל ידו היתה קפוצה, בכל הנוגע לכסף...  ואילו היא- לאחר שבנותיה נלקחו מבתי הילדים בקבוצת

     

    גורדוניה  , הושמו על אוניות ונשלחו לארץ מבלי שהיא תדע.... הגיעה לארץ לחפש אותן. את הניה, היא

     

    מצאה כמעט מיד... אבל את חיה היא חיפשה במשך שנתיים.... עד שמצאה...

     

    כאן היא המשיכה לעבוד קשה במשך שנים, נולדו לה עוד שני ילדים,  כאשר שנים של רעב, סבל ופחד

     

    השפיעו על עצביה ועל מצב  בריאותה...

     

    לפני שלושה שבועות, היא אושפזה בבית חולים עם סרטן בבטנה ובאיברים נוספים. הדבר הראשון אותו

     

    אמרה לרופאה שקבלה אותה היה- " אוי, כמה שאני סבלתי, סבלתי ".. 

     

    " כמה שהייתי רעבה , לא הסכמתי למכור את הניה... הגננת שלה התחננה שאמכור לה אותה... ואיך הייתי 

     

    יכולה אחר כך לחיות עם זה " .....

     

     

     

    סבתא שלי נפטרה אתמול, כמעט בת 92.... ולראות את הניה, הבת שלה.... אשת הברזל... שמעולם לא 

     

    הזילה דמעה... מתרסקת ומתייפחת כילדה בת -3 שנשארה יתומה.... היה קשה....  (אימא שלי....) 


     

    ... והפוסט הזה  נכתב בכאב, אך לא מבקש תנחומים, אלא שתאירו לי..... 

     

    שאולי מתוך האור , תבוא ההקלה...

     

     

    תודה על 'ההקשבה'...

     

    נוגה. 

     

     

     

    בתמונה- ארבעה דורות- ביתי, אני, אימי וסבתי ז"ל.

     

     

     

     


     

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/7/10 07:21:

      להבין את הנשמה...?

      רק הנשמות מבינות אחת את השנייה.

      לחשוב,

      שצריכה לרדת לעולם נשמה

      "לשחק את התפקיד"

      של הרשע המרושע?

      שישנה נשמה שיורדת לעולם לבצע את תיקונה,

      והיא גדולה באכזריותה,

      במפגש עם הטובים שבטובים.

      מפליא מבינתנו.

      ובנסתר ממך - אל תדרוש.

      ''

        4/6/10 20:27:

      יקירה,

       

      מבינה לליבך ומשתתפת בצערך.

       

      הנשמה סיימה את תפקידה בעולם הפיזי

      וממשיכה הלאה.

      אנו הנותרים כאן צריכים להסתגל ולהתמודד עם הריק.

       

      בשורות טובות תבשרי ותתבשרי

       

      מחבקת באור,

      הילה

        3/6/10 00:17:

      תודה רבה לכל חבריי על התגובות החמות והמעודדות...

       

      למרות שזו לא היתה כוונת הפוסט...

      מאד חיממתם את ליבי בחיבוקכם....

      תוספת קטנה- 

      אתמול, כשבאתי לשבעה, הדודים קראו לי- בואי נוגה, תעזרי לנו לנסח את הכיתוב על המצבה...וכך התגלגלה שיחה על מה היא, אילו מילים ישקפו וייחדו אותה הכי נכון במשפט אחד.... אני אמרתי-אמיצה והדוד שלי אמר לי- ' מה אמיצה, היא קפצה בנג'י ' ??? כך שגם הגדרות כאלו, הן שייכות לתפישה אשר איתה אתה בא לעולם, גדל והופך לנשמה בוגרת...

       

      ושוב, תודה לכולכם על האהבה הגדולה בה עטפתם אותי!

       

      המון אור בחזרה !!!

       

      נוגה.

        3/6/10 00:08:

      צטט: אמיצה מהחיים 2010-06-02 10:36:18


      יקירתי אין לנו את כל התשובות אך אני מצטטת לך מתוך הספר "בגן האמונה המבואר" שאומר ששום דבר אינו במקרה.

       

      "ודע, שההשגחה של הבורא היא תמיד אך ורק לטובתו הנצחית של כל אחד ואחד, בשביל לכוון אותו אל היעוד, המעלה והתכלית, הטובה והנצחית שבשבילה הוא נברא. כי השם יתברך ראה שפלוני לא יגיע לתיקון שלו בלי המציאות המסוימת שהוא נתון בה, על כל רבוי החסרונות שיש לו"... "לכן כל פרט ופרט בחיי האדם בלא יוצא מן הכלל, הכול בהשגחה פרטית מדויקת בלי שום טעות ומקרה, לפי מה שיודע הבורא שאותו אדם צריך בשביל שיגיע לתכליתו".

      מקווה שתשובתי זו נתנה מענה ולו במעט, מאחלת לך ולכולם המון בריאות ואושר, היו שמחים בחלקכם ותאמינו שהכול לטובה, המשך שבוע נפלא:)))*

       

       

      גלי יקירה...

       

      תודה רבה על ההתייחסות המפורטת...

       

      כחילונית, קצת קשה לי עם המסר הזה....

       

      אבל תודה שהוא שונה ממה שאני מכירה...

       

      אחשוב על כך...

       

       

        3/6/10 00:05:

      צטט: איתן המיסטיקן 2010-06-02 02:37:18

      סבתך  פיזית  כבר  לא  פה  .  זו  עובדה  אולם  היא  תמשיך  להיות  בחייך  עד  לרגע  עזיבתך  .  שלא  תהיו  עסוקות  בצער  .
       
      איתן היקר, תודה לך ...
      לא משוכנעת בגירסה הזו... אבל תודה....
       
      לא להיות עסוקות בצער???
       
      לא מתכוונות לתת לו לנהל אותנו אבל.... 

       

       

        3/6/10 00:03:

      צטט: רונית לוי-מיסטיקנית 2010-06-01 20:48:54


      יו נוגוש

      ריגשת אותי

      בכתיבתך

      אין מילים לנחמה

      אלא שכעת היא כנרא ה

      נמצאת בעולם טוב יותר

      נחמו משמיים

      יש לך כוחות גם לנחם את אימך

      אני בטוחה בכך

       

      תודה יקירתי,

       

      החיבוק שלך מלא אור.....

       

      הייתי זקוקה לזה...

       

       

       

       

        3/6/10 00:01:

      צטט: חנה ענת 2010-06-01 19:50:56


      לא לכל דבר יש תשובות

      ולא תמיד יש טעם בכלל

      לשאול את השאלות האלו

      גם אני מאמינה שהנשמה

      בוחרת את השיעורים שלה

      בחיים האלה ,אבל בכל זאת

      ניתנת לנו זכות הבחירה

      לכן הכל צפוי והרשות נתונה

      אז יכול להיות שהיא בחרה את

      השיעורים האלה אבל היא לא

      הייתה חייבת לסבול כל כך

      כל שיעור אפשר ללמוד מימנו

      גם בדרך הטוב וגם בדרך הרע

      לנשמה לא חשוב איך אנחנו לומדים

      ועוברים את השיעורים שלנו העיקר

      שנעבור ,יש המון מה לדבר על זה

      אבל זה לא המקום משתתפת

       בצערך

      ענת

       

       

      תודה רבה....

       

      את ההגיון הזה... אני מכירה...

       

      דווקא חבל שלא ' דיברת על זה ' ....

       

       

       

       

        2/6/10 23:58:

      צטט: אביה אחת 2010-06-01 17:36:46


      נוגוש

      ללא מילים

      משתתפת בצערכם

      חיבוק חזק

       

      תודה אביה האחת והיחידה....

      ממך לשאוב כוח... זה אושר .... כבוד....

       

       

        2/6/10 23:56:

      צטט: הילה להיס 2010-06-01 17:23:43

      נגה יקרה,

       

      מצטערת מאד לשמוע על האובדן  שאת חווה עם מות סבתך היקרה.

      זה קשה להתנתק ממקור אהבה וחום,

      כואב ומעציב מאד.

       

      ליבי איתך יקירה.

       

      באשר למידת הסבל שהנשמה בוחרת:

      למטאפיזיקה ולתורות רוחניות שונות יש הסברים לכך.

      זה לא לפוסט כרגע,

      אבל בשמחה אדבר איתך על כך אם תרצי בהמשך.

       

      בכל מקרה ומצב האמת היא שאנחנו בעלי הבית על החיים שלנו

      ב-100% מהזמן ובכל המצבים.

      אין טעות.

      מדוע נבחרו הבחירות הללו -

      ניתן להבין ממרום הפרספקטיבה הגבוהה על הדברים.

       

      אין בכך בכדי להקל על הכאב הרגשי,

      אותו יש להכיל במלואו מתוך כבוד וקבלה כלפיו.

       

      אבל יש בכך משום נחמה שלא היה שום סבל-חינם או מיותר.

       

      מחזקת אותך בימים הקשים האלו.

       

      תתקשרי אם תרצי כשיוקל ויתאפשר.

       

      חיבוק חם יקירה,

       

      הילה

       

       

      תודה הילה... מאמצת לעצמי בחום את המשפט שלך-

       

      אבל יש בכך משום נחמה שלא היה שום סבל-חינם או מיותר.

       

       

        2/6/10 23:53:

      צטט: נעמה אילוף באהבה 2010-06-01 15:36:17

      נוגה... מי כמוני מבין אותך...

       

      נראה לי שלדור הזה בכלל לא היו חסרים יסוריים, כאלה יותר וכאלה קצת פחות.

       

      קשה לעכל מה הם עברו...

       

      והורינו, שתמיד ניסו לשים על עצמך מסכת קשיחות, מגלים שגם היא נסדקת ולאט לאט מתרככת.

       

      שולחת לך חיבוק גדול ומחזק, הרי החלל שם תמיד ישאר, פשוט צריך להתרגל לחיות איתו.

       

       

      נעמה יקירתי.........

       

      כבר סיפרתי לך שלאחות שאני הכי קשורה אליה,

       

      קוראים נעמה???

       

      תודה על ההבנה....

       

       

        2/6/10 23:50:

      צטט: מאיה אור אביב 2010-06-01 17:07:04


      נגה

      קראתי , התרגשתי... כאבתי איתכן..

      וכך זה קורה לי שמספרים לי על הדור ההוא

      שעשה את כל הדרך הבלתי נתפסת להישרד..

      זו עוצמה שלא תאמן...

      זכית בשפע הזה.. וממשיכה אותו היום בדרכך המיוחדת

      תודה על השיתוף

      ת. נ. צ ב. ה

      באהבה

      מאיה

       

       

      תודה מאיה יקירתי.... משתדלת להמשיך....

       

       

        2/6/10 10:39:


      משתתפת בצערך שלא תדעי צער

      יהי זיכרה ברוך

        2/6/10 10:36:


      יקירתי אין לנו את כל התשובות אך אני מצטטת לך מתוך הספר "בגן האמונה המבואר" שאומר ששום דבר אינו במקרה.

       

      "ודע, שההשגחה של הבורא היא תמיד אך ורק לטובתו הנצחית של כל אחד ואחד, בשביל לכוון אותו אל היעוד, המעלה והתכלית, הטובה והנצחית שבשבילה הוא נברא. כי השם יתברך ראה שפלוני לא יגיע לתיקון שלו בלי המציאות המסוימת שהוא נתון בה, על כל רבוי החסרונות שיש לו"... "לכן כל פרט ופרט בחיי האדם בלא יוצא מן הכלל, הכול בהשגחה פרטית מדויקת בלי שום טעות ומקרה, לפי מה שיודע הבורא שאותו אדם צריך בשביל שיגיע לתכליתו".

      מקווה שתשובתי זו נתנה מענה ולו במעט, מאחלת לך ולכולם המון בריאות ואושר, היו שמחים בחלקכם ותאמינו שהכול לטובה, המשך שבוע נפלא:)))*

        2/6/10 02:37:
      סבתך  פיזית  כבר  לא  פה  .  זו  עובדה  אולם  היא  תמשיך  להיות  בחייך  עד  לרגע  עזיבתך  .  שלא  תהיו  עסוקות  בצער  .


      יו נוגוש

      ריגשת אותי

      בכתיבתך

      אין מילים לנחמה

      אלא שכעת היא כנרא ה

      נמצאת בעולם טוב יותר

      נחמו משמיים

      יש לך כוחות גם לנחם את אימך

      אני בטוחה בכך

       

       

        1/6/10 19:50:


      לא לכל דבר יש תשובות

      ולא תמיד יש טעם בכלל

      לשאול את השאלות האלו

      גם אני מאמינה שהנשמה

      בוחרת את השיעורים שלה

      בחיים האלה ,אבל בכל זאת

      ניתנת לנו זכות הבחירה

      לכן הכל צפוי והרשות נתונה

      אז יכול להיות שהיא בחרה את

      השיעורים האלה אבל היא לא

      הייתה חייבת לסבול כל כך

      כל שיעור אפשר ללמוד מימנו

      גם בדרך הטוב וגם בדרך הרע

      לנשמה לא חשוב איך אנחנו לומדים

      ועוברים את השיעורים שלנו העיקר

      שנעבור ,יש המון מה לדבר על זה

      אבל זה לא המקום משתתפת

       בצערך

      ענת

       

       

        1/6/10 17:36:


      נוגוש

      ללא מילים

      משתתפת בצערכם

      חיבוק חזק

        1/6/10 17:23:

      נגה יקרה,

       

      מצטערת מאד לשמוע על האובדן  שאת חווה עם מות סבתך היקרה.

      זה קשה להתנתק ממקור אהבה וחום,

      כואב ומעציב מאד.

       

      ליבי איתך יקירה.

       

      באשר למידת הסבל שהנשמה בוחרת:

      למטאפיזיקה ולתורות רוחניות שונות יש הסברים לכך.

      זה לא לפוסט כרגע,

      אבל בשמחה אדבר איתך על כך אם תרצי בהמשך.

       

      בכל מקרה ומצב האמת היא שאנחנו בעלי הבית על החיים שלנו

      ב-100% מהזמן ובכל המצבים.

      אין טעות.

      מדוע נבחרו הבחירות הללו -

      ניתן להבין ממרום הפרספקטיבה הגבוהה על הדברים.

       

      אין בכך בכדי להקל על הכאב הרגשי,

      אותו יש להכיל במלואו מתוך כבוד וקבלה כלפיו.

       

      אבל יש בכך משום נחמה שלא היה שום סבל-חינם או מיותר.

       

      מחזקת אותך בימים הקשים האלו.

       

      תתקשרי אם תרצי כשיוקל ויתאפשר.

       

      חיבוק חם יקירה,

       

      הילה

        1/6/10 17:07:


      נגה

      קראתי , התרגשתי... כאבתי איתכן..

      וכך זה קורה לי שמספרים לי על הדור ההוא

      שעשה את כל הדרך הבלתי נתפסת להישרד..

      זו עוצמה שלא תאמן...

      זכית בשפע הזה.. וממשיכה אותו היום בדרכך המיוחדת

      תודה על השיתוף

      ת. נ. צ ב. ה

      באהבה

      מאיה

        1/6/10 16:12:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-06-01 16:08:48


      נוגה יקרה

      הרשימה שלך דיברה אלי כל כך

      אתמול קמתי משבעה על אבי

      אורו קיים ומואר בתוכי. הרשימה שלך מרגשת מאוד. תודה שלא תדעי עוד צער*

       

      תודה יקירתי....

       

      אני משתתפת בצערך...

       

      שלא תדעי צער...

       

      נוגה

       

       

        1/6/10 16:10:

      צטט: shira_22 2010-06-01 15:33:37


      מחבקת ומחזקת אותך.

      זה קשה בכל גיל.

      מאחלת לכם המון ימים של אושר ושמחה.

      *

      תודה שירונת...

       

       

        1/6/10 16:09:

      צטט: מיכאל 1 2010-06-01 15:29:22


      קשה לנחם כשנפרדים מאדם קרוב ללב.

      שלא תדעו עוד צער !

       

      תודה מיכאל...

       

      נכון... יש משהו שמאד רוצה להתנחם... ויש משהו בי שממאן....

       

      נוגה.

       

       


      נוגה יקרה

      הרשימה שלך דיברה אלי כל כך

      אתמול קמתי משבעה על אבי

      אורו קיים ומואר בתוכי. הרשימה שלך מרגשת מאוד. תודה שלא תדעי עוד צער*

        1/6/10 16:08:

      צטט: לחישת הלב 2010-06-01 13:52:42

      חיבוק שולחת אליך נוגה

      יקירה שלי.

      אכן הנפש שלנו בוחרת דרכים

      ללמוד ולהעשיר את עצמה.

      ואת תיארת זאת במילותייך

      שבכל פעם מאירות לי ימים.

      תודה לך על רשומה מפוקחת.

      לקרא ולהפנים לימים טובים.

      שלא תדעי צער עוד.

       

      תודה לוחשת יקרה.... 

       

       

        1/6/10 16:07:

      צטט: אלי אלבז 2010-06-01 13:02:34

      נוגה יקרה,נראה לי שלא ניתן להבין את המושגים נשמה וחיים במלא משמעותם האמיתת.

      גם אני שואל את עצמי אתהשאלות על רקע אותה הנחה לפיה הנשמה "בוחרת" את גורלה וכו'..

      לפני שנתיים חוויתי "מוות" וחזרתי לחיים, כל עולם המושגים שלי השתנה, היום אני לא פוחד יותר מהמוות שיגיע אקבל אותו בברכה.

      הלוואי שהייתי יכול לתאר לך את האמיתות כפי שהן נתפסות באותה פרספקטיבה חוצגופית, זה לא ניתן.

      אומר לך רק שהחיים הם חלום קצר וההתעוררות, המכונה מוות, אין ענוגה ומופלאה ממנה, במיוחד לאלה שחיו את עצמם ועמדו

      באתגרים הנפשיים שהציבו לעצמם מבעוד מועד.

      אוהב אותך

       

      אלי.

       

       

      אלי יקירי,

       

      תודה שחזרת לחיים... :-))

       

      הבאת לי אור! ...

       

      תודה על האהבה...

       

      נוגה.

       

       

       

        1/6/10 16:05:

      צטט: ורדית.. 2010-06-01 12:35:31


      נוגה יקירתי

      שוחחתי איתך באותו היום

      עת היית עצובה

      אין מילים שיוכלו להשיב

      אך להאיר אותך אוכל תמיד

      במילת נחומים

      בזכות מי שאת ומשפחתך

      זכית לסבתא מדהימה

      שעם דרך חינוכה והתנהגותה הנחילה זאת

      גם אלייך

      היי חזקה

      שלא תדעי צער

      ושנמשע רק בשורות טובות

       

      ורדית יקירתי,

       

      נכון... תודה לך ששוחחת איתי באותו היום...

       

      ונכון, אני צריכה לשמוח שהיתה לי סבתא מדהימה...

       

      תודה!

       

      נוגה.

       

       

        1/6/10 16:02:

      צטט: מירב וסיגלית 2010-06-01 12:25:12

      אומרים: "אבות אכלו בוסר שיניי בנים תכהנה"

       מתוך כאב ונסיון חיים לא קל

      צמחנו וגדלנו

      מתוך כך הבנו כי השיעור של ההורים ממשיך הלאה

      אלינו, הילדים שלהם,

      ואנחנו בתקווה רבה, נלמד מהר את השיעור

      ונמשיך הלאה לשיעור הבא,

      ובכך נצמח, נגדל

      אך בעיקר נתחזק ,

      ההתחזקות הרוחנית שאנחנו מדברות עליה

      היא אומנם אהבה גדולה לאלוהים אך לא מתוך הדת,

      אלא מאהבה למקור האור והתקווה בלי הפחדים והאיסורים

      מתוך אהבה נקיה נטו,

      הרצון של הנשמה הוא לצמוח , לגדול ובעיקר לצאת מהגהנום

      אל גן העדן בעודנו חיות ונושמות,

      ואת זה נתן לעשות רק בעשיה, באהבה, בגדילה וצמיחה רוחנית

      אנחנו דור מיוחד וחזק יותר,

      אנחנו דור שנוגע באור לא מתוך איסורים אלא מאהבה רבה אל האל

      בדרך הנקיה ביותר ,ואין זה קשור ל: לבוש, אוכל, מנהגים

      רק זכרון של הנשמה לאהבה שלה אל האלוהים !

       

      מרב וסיגלית היקרות,

       

      תודה על התגובה...

       

      אהבתי את המשפט- אנחנו דור שנוגע באור!

       

      תודה...

       

      נוגה.

       

       

        1/6/10 16:00:

      צטט: עמותת כמוך 2010-06-01 12:17:21

      *

      לזכרונות טובים וברוכים

       

       

      תודה , איש יקר!

       

       

        1/6/10 15:59:

      צטט: מוזה10 2010-06-01 11:53:48


      אשה גדולה

      עם בחירות אצילות

      מי יתן ותמצא כעת מרגוע

      תהה נשמתה ברוכה אמן!

      ממני

      שריתה

       

       

      תודה שריתה!

       

       

        1/6/10 15:58:

      צטט: hilulala 2010-06-01 10:22:22

      נוגה

      משתתפת בצערך. לא להכל יש תשובות, וכשמאמינים ביד מכוונת,

      צריכים לקבל את חוסר היכולת להבין,

      פעם הסבירו לי שנשמה היא יהלום לא מלוטש, שכל התנסות, כאב, משבר וצער

      מלטש בה עוד ועוד רבדים, פעם גם שמעתי שסבל הוא דבר לא מדיד, יש מי שאפשר לראות את סיבלו

      ויש מי שנפשו מתענה גם כשהכל לכאורה זורם על מי מנוחות,

      חבקי חזק את אמך והיי לה משענת

      ושלא תדעו עוד צער ומכאוב

      הלה 

       

      הילה, תודה שנכנסת והגבת...

       

      אני יודעת על ההתנסויות... בבוודאי שסבל הוא דבר יחסי...

       

      אני גם יודעת.... שגם אחרי מותה...-

       

      אנחנו לא יודעים את כל הסיפורים...

       

      כך שלי ולמשפחה... אין ספק שסבלה... 

       

      תודה על הניחום...

       

      נוגה.

       

       

        1/6/10 15:54:

      צטט: קראלה 2010-06-01 09:59:56

      יקירתי אדם מאמין היה אומר שכדי לזכות בעולם הבא עליו לסבול בעולם הזה.

      ושהעולם הבא הוא נצחי.

      אמא שלי הייתה אומרת אלוהים נותן לנו רק מה שאנחנו מסוגלים.....(מה שלא נכון בכלל ראיתי אנשים שקרסו...)

      אני מאמינה שכאן זה כדור למידה...כדי שנעלה ברוחניות גבוהה גבוהה.

      ומתוך הסבל אנחנו כנראה לומדים....

      מה נכון ומה לא ?

      את שואלת את ה"שאלה" והתשובות הן רבות .

      מנסיוני האמונה עוזרת למשוך את העגלה....

      משתתפת בכאבך

      יונית

       

       

      יקירתי... תודה על האור...

       

      אני יודעת שרק מהסבל לומדים... שרק זה שיעור....

       

      רק שואלת... למה הנשמה בחרה כל כך הרבה סבל... לשיעור אחד....

       

      נוגה.

       

       

        1/6/10 15:51:

      צטט: OCN 2010-06-01 09:09:38

      יקרה, אצל הרבה אנשים אין אפילו חצי דור. או שהאמא או האבא כבר מתו בצעירותם. לכןאת צריכה לזכור שלפחות היו לה חיים שלמים וגם זה משהו. גם אני אהבתי מאד את הסבתא שלי ועד היום היא חסרה

       

      תודה,

      את צודקת... 

      נוגה.

       

       

        1/6/10 15:50:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-06-01 09:03:25


      נגה יקרה

      התרגשתי לראות את 4 הדורות בתמונה אחת...

      מה שאני קיבלתי מהתאור שלך הוא בעיקר התחושה הכל-כך מוצקה שהניה יכולה לקבל כאן, הידיעה הפנימית שהיתה לה אמא שלעולם לא וותרה עליה, הפכה עולמות כדי למצוא אותה. ... והנה, את נכדתה, כל-כך קשורה וכואבת את הפרידה ממנה, ובתך קשורה אלייך בעבותות, כך הורגש מפוסטים קודמים, מתמונות מהפיקניק בהן קלטתי את האהבה בה התגייסה למענך ...

      מה אני רואה כאן ?  אמהות חזקה. אמהות ונשיות, שלא משנה מה קורה בחיים, היא שזורה בכן חזק ונותנת כוח... ואמא - זה מושג שכל-כך לא מובן מאליו, ואצל רבים כל-כך כואב ההיעדר....

      מי יודע את פשרם של הקשיים האיומים שעברה?  ובתוכם, ולמרות, על האמא לעולם לא וותרה, וכולכן למדתן, אפילו בלי מלים, אלא במהות, וגם בתך, שבינתיים הדור הרביעי, תעביר לבתה אמהות חזקה, ובפני עצמו, החוט הזה, חוט האמהות, הוא הנחמה הגדולה שלי כאן בסיפור. כי אין כמוה, כמו אמהות מוצקה, להעניק בטחון לנשמה שבחרה בה כאמא, להתמודד עם הקשיים...

      מחבקת אותך

       

       

      רויטל יקירתי,

       

      אופיר ואני מאד התרגשנו ממה שכתבת....

       

      תודה רבה על נקודת המבט שאיפשרת לנו...

       

      נוגה .

       

       

        1/6/10 15:45:

      צטט: ofer ben z 2010-06-01 08:55:35

      *נוגה יקרה ,משתתף בצערך ומחבק שלא תשעי עוד צער 
       
      עופר יקירי,
      תודה רבה!
      נוגה.

       

       

        1/6/10 15:41:

      צטט: שמים1 2010-06-01 08:50:07


      נוגה שלי

      לא יכולה לענות לך על שאלתך

      את באמת חושבת שהנשמה בוחרת להתענות כל כך במהלך כל חייה ?

      אני חושבת שהייתי רוצה לשאול האם אלו בחירות של הנשמה בלבד או גורל שנגזר מלמעלה?

      אני בטוחה שנשמות היהודים שנרצחו בשואה לא בחרו לעבור או לא לעבור תיקון נורא שכזה ...

      אני משתתפת בצערך במות סבתך

      תנחומיי לאימך ולכל המשפחה

      חיבוק חם ממני אישה יקרה מאווד .

      הכוכב הוא לאהבה הרבה ולהערכה שאני רוחשת לך .

       

       

      מרגלית יקירתי,

      כן... זה קשה... ובלתי נתפש כשאנחנו כאן בגוף...

      איך ייתכן שנשמה בוחרת כך... וגם לי היום קשה...

      אבל אני יודעת שכן....

      תודה על החיבוקים והאהבה....

      נוגה.

       

       

       

       

        1/6/10 15:36:

      צטט: ביאלר 2010-06-01 08:36:50

      אוףףף יקירתי

      כמה קשה היה לקרא את הפוסט הזה

      תנחומי לך ולמשפחתך

      אין לי את התשובות שאת מבקשת

      ולדעתי לא תמצאי אותן כאן או בכלל

      כל שאני יודע הוא שאדם נולד

      וגורלו קבוע וידוע מראש

      חיבוק לחיזוק ממני

       

       

      תודה עמיר!!!

       

       

       

      נוגה... מי כמוני מבין אותך...

       

      נראה לי שלדור הזה בכלל לא היו חסרים יסוריים, כאלה יותר וכאלה קצת פחות.

       

      קשה לעכל מה הם עברו...

       

      והורינו, שתמיד ניסו לשים על עצמך מסכת קשיחות, מגלים שגם היא נסדקת ולאט לאט מתרככת.

       

      שולחת לך חיבוק גדול ומחזק, הרי החלל שם תמיד ישאר, פשוט צריך להתרגל לחיות איתו.

        1/6/10 15:33:


      מחבקת ומחזקת אותך.

      זה קשה בכל גיל.

      מאחלת לכם המון ימים של אושר ושמחה.

      *

        1/6/10 15:29:


      קשה לנחם כשנפרדים מאדם קרוב ללב.

      שלא תדעו עוד צער !

        1/6/10 13:52:

      חיבוק שולחת אליך נוגה

      יקירה שלי.

      אכן הנפש שלנו בוחרת דרכים

      ללמוד ולהעשיר את עצמה.

      ואת תיארת זאת במילותייך

      שבכל פעם מאירות לי ימים.

      תודה לך על רשומה מפוקחת.

      לקרא ולהפנים לימים טובים.

      שלא תדעי צער עוד.

        1/6/10 13:02:

      נוגה יקרה,נראה לי שלא ניתן להבין את המושגים נשמה וחיים במלא משמעותם האמיתת.

      גם אני שואל את עצמי אתהשאלות על רקע אותה הנחה לפיה הנשמה "בוחרת" את גורלה וכו'..

      לפני שנתיים חוויתי "מוות" וחזרתי לחיים, כל עולם המושגים שלי השתנה, היום אני לא פוחד יותר מהמוות שיגיע אקבל אותו בברכה.

      הלוואי שהייתי יכול לתאר לך את האמיתות כפי שהן נתפסות באותה פרספקטיבה חוצגופית, זה לא ניתן.

      אומר לך רק שהחיים הם חלום קצר וההתעוררות, המכונה מוות, אין ענוגה ומופלאה ממנה, במיוחד לאלה שחיו את עצמם ועמדו

      באתגרים הנפשיים שהציבו לעצמם מבעוד מועד.

      אוהב אותך

       

      אלי.

       

        1/6/10 12:35:


      נוגה יקירתי

      שוחחתי איתך באותו היום

      עת היית עצובה

      אין מילים שיוכלו להשיב

      אך להאיר אותך אוכל תמיד

      במילת נחומים

      בזכות מי שאת ומשפחתך

      זכית לסבתא מדהימה

      שעם דרך חינוכה והתנהגותה הנחילה זאת

      גם אלייך

      היי חזקה

      שלא תדעי צער

      ושנמשע רק בשורות טובות

        1/6/10 12:25:

      אומרים: "אבות אכלו בוסר שיניי בנים תכהנה"

       מתוך כאב ונסיון חיים לא קל

      צמחנו וגדלנו

      מתוך כך הבנו כי השיעור של ההורים ממשיך הלאה

      אלינו, הילדים שלהם,

      ואנחנו בתקווה רבה, נלמד מהר את השיעור

      ונמשיך הלאה לשיעור הבא,

      ובכך נצמח, נגדל

      אך בעיקר נתחזק ,

      ההתחזקות הרוחנית שאנחנו מדברות עליה

      היא אומנם אהבה גדולה לאלוהים אך לא מתוך הדת,

      אלא מאהבה למקור האור והתקווה בלי הפחדים והאיסורים

      מתוך אהבה נקיה נטו,

      הרצון של הנשמה הוא לצמוח , לגדול ובעיקר לצאת מהגהנום

      אל גן העדן בעודנו חיות ונושמות,

      ואת זה נתן לעשות רק בעשיה, באהבה, בגדילה וצמיחה רוחנית

      אנחנו דור מיוחד וחזק יותר,

      אנחנו דור שנוגע באור לא מתוך איסורים אלא מאהבה רבה אל האל

      בדרך הנקיה ביותר ,ואין זה קשור ל: לבוש, אוכל, מנהגים

      רק זכרון של הנשמה לאהבה שלה אל האלוהים !

        1/6/10 12:17:

      *

      לזכרונות טובים וברוכים

        1/6/10 11:53:


      אשה גדולה

      עם בחירות אצילות

      מי יתן ותמצא כעת מרגוע

      תהה נשמתה ברוכה אמן!

      ממני

      שריתה

        1/6/10 10:22:

      נוגה

      משתתפת בצערך. לא להכל יש תשובות, וכשמאמינים ביד מכוונת,

      צריכים לקבל את חוסר היכולת להבין,

      פעם הסבירו לי שנשמה היא יהלום לא מלוטש, שכל התנסות, כאב, משבר וצער

      מלטש בה עוד ועוד רבדים, פעם גם שמעתי שסבל הוא דבר לא מדיד, יש מי שאפשר לראות את סיבלו

      ויש מי שנפשו מתענה גם כשהכל לכאורה זורם על מי מנוחות,

      חבקי חזק את אמך והיי לה משענת

      ושלא תדעו עוד צער ומכאוב

      הלה 

        1/6/10 09:59:

      יקירתי אדם מאמין היה אומר שכדי לזכות בעולם הבא עליו לסבול בעולם הזה.

      ושהעולם הבא הוא נצחי.

      אמא שלי הייתה אומרת אלוהים נותן לנו רק מה שאנחנו מסוגלים.....(מה שלא נכון בכלל ראיתי אנשים שקרסו...)

      אני מאמינה שכאן זה כדור למידה...כדי שנעלה ברוחניות גבוהה גבוהה.

      ומתוך הסבל אנחנו כנראה לומדים....

      מה נכון ומה לא ?

      את שואלת את ה"שאלה" והתשובות הן רבות .

      מנסיוני האמונה עוזרת למשוך את העגלה....

      משתתפת בכאבך

      יונית

        1/6/10 09:09:

      יקרה, אצל הרבה אנשים אין אפילו חצי דור. או שהאמא או האבא כבר מתו בצעירותם. לכןאת צריכה לזכור שלפחות היו לה חיים שלמים וגם זה משהו. גם אני אהבתי מאד את הסבתא שלי ועד היום היא חסרה

        1/6/10 09:03:


      נגה יקרה

      התרגשתי לראות את 4 הדורות בתמונה אחת...

      מה שאני קיבלתי מהתאור שלך הוא בעיקר התחושה הכל-כך מוצקה שהניה יכולה לקבל כאן, הידיעה הפנימית שהיתה לה אמא שלעולם לא וותרה עליה, הפכה עולמות כדי למצוא אותה. ... והנה, את נכדתה, כל-כך קשורה וכואבת את הפרידה ממנה, ובתך קשורה אלייך בעבותות, כך הורגש מפוסטים קודמים, מתמונות מהפיקניק בהן קלטתי את האהבה בה התגייסה למענך ...

      מה אני רואה כאן ?  אמהות חזקה. אמהות ונשיות, שלא משנה מה קורה בחיים, היא שזורה בכן חזק ונותנת כוח... ואמא - זה מושג שכל-כך לא מובן מאליו, ואצל רבים כל-כך כואב ההיעדר....

      מי יודע את פשרם של הקשיים האיומים שעברה?  ובתוכם, ולמרות, על האמא לעולם לא וותרה, וכולכן למדתן, אפילו בלי מלים, אלא במהות, וגם בתך, שבינתיים הדור הרביעי, תעביר לבתה אמהות חזקה, ובפני עצמו, החוט הזה, חוט האמהות, הוא הנחמה הגדולה שלי כאן בסיפור. כי אין כמוה, כמו אמהות מוצקה, להעניק בטחון לנשמה שבחרה בה כאמא, להתמודד עם הקשיים...

      מחבקת אותך

        1/6/10 08:55:
      *נוגה יקרה ,משתתף בצערך ומחבק שלא תשעי עוד צער 
        1/6/10 08:50:


      נוגה שלי

      לא יכולה לענות לך על שאלתך

      את באמת חושבת שהנשמה בוחרת להתענות כל כך במהלך כל חייה ?

      אני חושבת שהייתי רוצה לשאול האם אלו בחירות של הנשמה בלבד או גורל שנגזר מלמעלה?

      אני בטוחה שנשמות היהודים שנרצחו בשואה לא בחרו לעבור או לא לעבור תיקון נורא שכזה ...

      אני משתתפת בצערך במות סבתך

      תנחומיי לאימך ולכל המשפחה

      חיבוק חם ממני אישה יקרה מאווד .

      הכוכב הוא לאהבה הרבה ולהערכה שאני רוחשת לך .

       

       

        1/6/10 08:36:

      אוףףף יקירתי

      כמה קשה היה לקרא את הפוסט הזה

      תנחומי לך ולמשפחתך

      אין לי את התשובות שאת מבקשת

      ולדעתי לא תמצאי אותן כאן או בכלל

      כל שאני יודע הוא שאדם נולד

      וגורלו קבוע וידוע מראש

      חיבוק לחיזוק ממני

       

        1/6/10 08:31:

      צטט: אופטימית זהירה 2010-06-01 08:27:47


      שלא תדעו עוד צער.

      מסתבר שלא חשוב הגיל... תמיד כואב כשאדם קרוב נפטר...

       

      שיר-לי יקירתי,

      כן... את צודקת....

      תודה!

      נוגה.

       

       

        1/6/10 08:29:

      צטט: nizza64n 2010-06-01 08:22:49

      נוגה יקרה

      הלוואי ויכולתי להאיר את עינייך וליבך

      בנסתרות דרכי ה'

      האמיני לי גם אני שואלת אותו

      על כמה עניינים אישיים

       

       

      ניצה , תודה!

       

      העלת חיוך על פניי....

       

      נוגה.

       

       

       

        1/6/10 08:28:

      צטט: עדי17 2010-05-31 22:15:43


      נגה היקרה,

      אין תשובות לכל השאלות...

      שלא תדעו עוד צער.

       

      תודה!

       

       


      שלא תדעו עוד צער.

      מסתבר שלא חשוב הגיל... תמיד כואב כשאדם קרוב נפטר...

        1/6/10 08:27:

      צטט: דרך הצבע 2010-06-01 08:22:10


      נוגה יקרה,

      משתתפת בצערך

      אבל, כפי שאמרת הנשמה בוחרת

      את הזיכוך שתעשה בחיים אלו, ואם נשמה

      לוקחת על עצמה שעורים כאלו, היא  יודעת לעמוד בהן

      ממליצה לך לקרלוא את הספר

      שעורים בנבכי הזמן של פרופסור בריאן וייס

      לי זה עשה המון סדר בראש,,,,

      גם את מסע הנשמות,,,,,

      אסתי

       

      אסתי היקרה,

       

      קראתי גם קראתי....

       

      יש לי את שניהם....

      תודה...

      נוגה.

       

       

        1/6/10 08:22:

      נוגה יקרה

      הלוואי ויכולתי להאיר את עינייך וליבך

      בנסתרות דרכי ה'

      האמיני לי גם אני שואלת אותו

      על כמה עניינים אישיים

       

        1/6/10 08:22:


      נוגה יקרה,

      משתתפת בצערך

      אבל, כפי שאמרת הנשמה בוחרת

      את הזיכוך שתעשה בחיים אלו, ואם נשמה

      לוקחת על עצמה שעורים כאלו, היא  יודעת לעמוד בהן

      ממליצה לך לקרלוא את הספר\

      שעורים בנבכי הזמן של פרופסור בריאן וייס

      לי זה עשה המון סדר בראש,,,,

      גם את מסע הנשמות,,,,,

      אסתי

        31/5/10 22:15:


      נגה היקרה,

      אין תשובות לכל השאלות...

      שלא תדעו עוד צער.

      ארכיון

      פרופיל

      nogush
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין