היום התחיל נורא והמשיך ממש נורא... מצאתי הודעה ממישהו שהציע לי חברות וכתב שאל לאיש להיות לבד.. זו מחווה נחמדה..אז יש לי כאן חבר אחד...אין לי מושג מה עושים עם חברים וירטואלים אבל זה יותר טוב ממה שיש= כלום. כנראה שיש לו לב טוב....
הגעתי לעבודה כבר עייפה וידעתי שהיום יהיה מרתון לסגור את החודש... מישהו הביא את הידיעה הראשונית על המתרחש במשט השלום... כן פני המשט לשלום..אז מדוע יש עליו כל כך הרבה שינאה? העם שלי, כן אני חלק ממנו, תמיד שנוא ומוכה אבל שרד, טוב בקושי רב אני מאז הילדות חשה שייכות לארץ ולעם, אם תשאלו אנשי מיסטיקה יאמרו שזוהי קארמה של הנשמה. לא יודעת אך בשבילי זאת עובדה. בדרך כלל תחושות כמו היום מהבוקר מבשרות על משהו לא טוב בקנה מידה רציני, כך היה עם האינתיפדה השניה התאומים שנפלו איך הרגשתי רע באותו יום וגם עם הצונאמי הנורא לפני כמה שנים. היו עוד אך אלו נחרטו בזיכרון שלא נפגע אצלי. תוך כדי הלחץ הצצתי בחדשות , הבנתי ששוב ישנאו אותנו ויגדפו אותנו הגויים רוסיה המתחסדת וכל אירופה מלאת השינאה כמו ההיסטוריה חוזרת על עצמה אני לא אוהבת לומר את דעותיי כי אני מוקפת באנשים שחושבים ההיפך אז אני מנסה להימנע מעימות אני זוכרת שפרצה האינתפדה השנייה ישבתי עם משפחתו של הגרוש שלי... אמרתי להם שיהיה מצב קשה..ואז הם אמרו הכיבוש אשם מסכנים הילדים בעזה..ואני העזתי לחלוק ואמרתי מה עם ילדינו המתפוצצים באוטובוסים הם אמרו הכיבוש אשם....גם ילדיי כאלו לא אוהבים את העם שלהם עדכנתי במתרחש את הבוס שלי ואז הוא אמר טוב אפשר להבין את הטורקים רצחנו בדם קר אנשי שלום עניתי שיש לנו חיילים פגועים הוא השיב מה פתאום רק הימנים אומרים זאת אמרתי שדובר צה"ל הודיע הוא צחק ואמר שהוא ימני אבל אני לא ימנית ולא שמאלנית אני אוהבת את העם שלי שהיה נרדף ומוכה אני אוהבת את הארץ הזאת אבל אני בעד החלש והאומלל אני לא אוהבת קפיטליזם וכסף אז מה אני? אני לא מצביעה שנים כי אני לא אוהבת את המפלגות והעומדים בראשם אז מה אני? הבנתי שאין עם מי לדבר וכעסתי... למה יש בינינו שקודם מגינים על האויב, האם חיילינו הפקר? יום קשה עבר עליי, נראה שהכתובים העתיקים מתגשמים ששבעים מדינות יקומו עלינו. אין לי פחד כי כל מה שקרה לי עד היום הקהה את הפחד נותר כאב חלל
למרות שאני יודעת שאם תהיה חלילה מלחמה אני אתנדב ואגן ואף אלחם ולא כי חיי אינם חשובים כי אני יהודיה.. לקחו ממני את האמהות את ההורות את האהבה את המשפחה את הבית הרכוש האוטו ועוד כל מה שהיה נמחה כלא היה, אבל גיליתי היום שלא לקחו ממני את יהדותי. יש בי משהו שלא נלקח
|