כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יונתן לרנר

    "יהיה בסדר"

    3 תגובות   יום שני, 31/5/10, 23:31


    ביום ששי ,כשדיברנו על המשט ועל התכנית לעצרו, הם אמרו לי "יהיה בסדר". הם תמיד אומרים "יהיה בסדר". כל מי שמסביבי אומר "יהיה בסדר".  

    "עוד תראה שזה ייגמר בכלום" .

    וככה אנחנו עוברים מכשלון לכשלון שכל אחד מהם "נגמר בכלום" אבל הם ביחד מדרדרים אותנו אל עברי פי פחת. 

    ואז הם יישבו ויגידו ש"הם" – כלומר, המנהיגים/הפוליטיקאים/השרים/הח"כים (תמיד יש להם כינוי קבוצתי) – "ממש לא בסדר". 

    אבל "הם" זה "אנחנו". לא בגלל שבחרנו בהם. אלא בגלל שגם אנחנו כולנו אומרים "יהיה בסדר". או כמו שאומר אריק אינשטין בשירו "פסק זמן" – "זה רק משבר קטן וזה עובר".

    לא! זה לא עובר. כי אם "אנחנו" אומרים ש"יהיה בסדר" אז למה ש"הם" יקבלו החלטות אמיצות ו/או שקולות. איזה לחץ יש עליהם לשנות את המרוץ אל התהום.

    "אנחנו" נותנים ל"הם" את ההכשר להמשיך ב"מצעד האיוולת".  

    אתמול מת לובה אליאב שאותו זכיתי להכיר אך מעט, מאוחר מידי ומעט מידי. לובה ראה איך הספינה שלנו הולכת להתרסק אל הגלים ולא יכול היה לעצור אותה.

    זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים שבמהלכה נהרגו 2500 חיילים במשך כשלושה שבועות, הוא ניסה להתריע. וכך מספר על הניסיון הזה אמנון ברזילי בכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" ביוני 2002: 

    "חלפו כמה חודשים. אליאב כתב סיפור קצר, "השחף", על ספינה השטה בים: "...הקברניט ומרעיו שיכורים מיין תהילתם, הלומים מנסך גדולתם ובוטחים בעצמם ובמעמדם... מעל תורנה עג שחף חד עין, הצולל מדי פעם ורואה את הנעשה בספינה על כל מדוריה... הוא רואה באופק הרחוק חומת סלעי מגור משוננים... האוחז בהגה לא יראה אלא את קצה החרטום שלפניו. הספינה תתנגש בסלעים ותעלה על שרטון. השחף יודע זאת. השחף רוצה להזהיר 'התפכחו מיינכם, כנסו המשוטים, הרימו מפרשים, שנו כיוון, תנו לרוח הטובה והאחרת להובילכם לחוף מבטחים!'".

    אליאב הביא את כתב היד לעורכת "דבר" חנה זמר שקראה את הסיפור והבהירה כי לא תדפיסו. אליאב הפציר: "החובלים האלה הם הממשלה". זמר עמדה בסירובה. זה היה ב-15 בספטמבר 1973. שלושה שבועות אחר כך פרצה מלחמת יום הכיפורים."
     

     

    37 שנים עברו. ועדיין "עוד תראו שיהיה בסדר"


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/6/10 15:19:

      דליה תודה,

       

      ואני הייתי שואל אותו מה ביקשת להשיג בפעולה כוחנית וראוותנית מול יריב שמחפש עימות תקשורתי? האם עד כדי כך אתה שבוי בצורך לפתור כל דבר בכוח? כלום האמנת שאין סיכון שמשהו ישתבש? ואז, מחיר השיבוש יעלה עשרות מונים על התועלת שבמניעת טקס הגעת המשט לעזה? עוד לא למדת מכל השיבושים שחווית בחייך, שאין שום דבר בטוח?  

      אבל, הכי מצער שהבעיה איננה ייחודית לו. במקרה זה הוא ולא מישהו אחר. לא משנה מי יישב בכסאות של ראה"מ ו/או שהב"ט. הם כולם באים מאותו מקום, עם אותה תפיסת עולם, וכולם ימשיכו להוביל את הספינה אל הסלעים.

       

        1/6/10 13:17:

      הי יונתן, 

      לו הייתי ברדיו ,ולו הייתי מצליחה להעלות את מר ברק על הקו לראיון, וגם לו היה מסרב להתראיין - הייתי שואלת אותו :

      מר ברק, הרי אתה היית מפקד יחידה נבחרת. מי כמוך יודע ששר בטחון ואפילו ראש ממשלה מבקשים לדעת לפני מבצע -אם המפקד בטוח שיש בידיו די מודיעין. האם בדקת? האם ביקשת לראות ולשמוע הערכות מצב מדוייקות?

      אתה יודע שקיימת שיטת המחשבה ''איפכא מסתברא'' ועל פיה נבדקים דברים גם בדרך שאולי נראית הפוכה להערכות . האם זה נעשה?

      ועכשיו, כשלוחשים , וכבר מרימים את הקול שהיה כאן כשלון, איפה אתה בתמונה הזאת. מדוע אינך אומר ''טעיתי'' או אולי ''נכשלתי'' ואולי ''הטעיתי''

      ואיני מדברת על עצם היציאה ללב ים והפגנת הכח.

      אני מדברת על אחריותו של שר בטחון שהיה לוחם , שהיה רמטכל , שאי אפשר להגיד עליו שאינו יודע להביט במשקפת...אבל אולי העוורון בא עם המשרה.   דליה יאירי

        1/6/10 00:52:

      נכון, היתה אטימות ואיש מ"ההנהגה" לא הקשיב לדבריו של לובה אליאב, זכיתי לפגוש אותו כשבא לנחם בבית הורי  על מות אחי צביקה ז"ל במלחמה הארורה ההיא

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון