כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אין הישגים קטנים כשמדובר במישהו אחר

    54 תגובות   יום שני, 31/5/10, 23:46

     

     

      

    אין הישגים קטנים כשמדובר במישהו אחר 

     

    בוליביה אסרה קרקסים עם בעלי חיים בתחומה, וזה הישג חדש וגדול מאד עבור פעילים מקומיים שם (כתבות ודיווחים מהעולם בהמשך).

    אצלנו כנ"ל אסורים על פי חוק מופעים עם חיות בר, בעלי חיים אחרים עדיין מופיעים במופעי בידור שונים, הגם שאינם עוברים ללא מחאות (קרקס החתולים ממסקווה לאחרונה), האישורים בתחום ניתנים ע"י רשות הטבע והגנים למיטב ידיעתי.

     

    הרבה מופעים מסוג שונה שאינם קרקסים ממשיכים ולמרבה הצער עדיין מותרים בחוק כמו מופעי קוסמות עם בעלי חיים שונים כ: ארנבים, יונים ועוד.

     

    גם זה מבחינה מסוימת קרקס, ועבור בעל החיים עצמו שעובר זאת – אלה חיים של עקה סבל ואימה בלתי פוסקים, והם אינם ארוכים בלשון המעטה, מחליפים אותם לפעמים כמו גרביים.

     

    כאן בידיעה הקטנה הזו, מחו"ל, חלק מהסוף טוב, לפחות לגבי האריות, הם זכו אחרי חיים שלמים של סבל ושעבוד לשיפור, לסיכוי, והועברו למקלט לבעלי חיים, אך הסוף אינו תמיד טוב, לא בכל מקום, ולא לכל בעלי החיים, לאריות הללו היה מזל.

    פעולות שחרור כאלה, תוצאות כאלה ואחרות נקנות בעמל רב, אחרי השקעה ממושכת ורבה של גורמים רבים, היא אינה קלה, ובכלל לא מובנת מאליה.  

    כשרואים ידיעה כזו קטנה, בשולי החדשות, ממקומות רחוקים, מאיפה שזה לא יהיה לא תמיד מודעים למאמץ האדיר בו הושג צעד כזה, כמה אנשים וארגונים ושעות פעילות של מתנדבים הושקעו, וכמה כאב לב ותסכול, וכמה בעלי חיים כבר שילמו בסבל ובחייהם.

    ועל מה? על "בידור" ? 

    רבים מאוהבי בעלי החיים בינינו, וגם כאלה שאינם במיוחד אוהבי בעלי חיים אך בהחלט רוצים להתחיל לנהוג ביתר הגינות כלפיהם חושבים אולי שאין טעם לעשות מחוות קטנות, פעולות ודברים קטנים כי "מה זה יעזור" אך הגישה הזו מוטעית לדעתי ואינה מדוייקת. 

    אפשר לעשות המון, וכל מה שעושים בסופו של דבר עוזר ולא "הולך לאיבוד":

    מפגינים ברגליים, כותבים מכתבי מחאה, בפורומים ובבלוגים – כדי לשמור את הנושא בתודעה הציבורית, במודעות של כל אחד מאתנו. פועלים כקבוצות בגלוי ומאחרי הקלעים, לא חסר אפשרויות.

    להם, לבעלי החיים סותמים את הפה, לנו קצת יותר קשה, אנו בעלי יכולת מחאה חזקה משלהם, ובצורות שונות, אז כדאי לנצל זאת.  כל אחד מאתנו יכול לעשות דברים קטנים וגדולים וכולם חשובים, לעולם אינך יכול לדעת איך הצעד המחווה הקטנה שעשית תתגלגל הלאה... 

    למשל :

    לא מזמן ראיתי מודעה על בעל חיים נטוש, מה כבר אני יכולה לעשות עם שני כלבים שכבר אצלי? כלום.

    לא מדויק, יכולה לפחות להעביר הלאה. מה הסיכויים שאכן זה יעזור? אפסיים נכון ?

    אז פעם אחת זה עזר, זה הגיע בסופו של דבר למקום וללב ולאוזן קשבת, ומישהו מצא בית חם. 

    פעם אחרת במקום לזרוק (למי שאוכל בשר) שאריות של מרק עוף או רוטב צלי אפשר עם מעט מים רותחים לערבב עם לחם ולתת על חתיכה עתון (שמירה על הנקיון) לחתול רעב.

    מה זה יעזור כשיש כל כך הרבה חתולי רחוב? כשמחר הוא שוב יהיה רעב הרי, ואינך פותר כך שום בעיה לאורך זמן.

    נכון. אבל בזכות הפעם הזו שעשית זאת, החתול יהיה שבע, לא יקפוץ לכביש מרעב ועצבנות כשיחשוב שיש שם דבר מזון, וחייו ינצלו. כן. בזכות המשהו הקטן הזה שבמקום לזרוק שמת לו.  

     

     

    בדיוק כמו המשל על כוכב הים, אינך יכול לעזור לכולם כל הזמן, אבל לכוכב אחד עזרת... פעילות למען בעלי חיים, ועקרונית למען האחר, אם  לדברים גדולים ומשמעותיים כשינוי שרוצים להשיג בחקיקה (קרקסים, בעלי חיים במעבדות, חיות משק), דורשת הרבה יותר, ואנו כפרטים יכולים רק לצרף את המאמץ שלנו לכלל המאמצים, להצטרף לקבוצה שפועלת בתחום, אבל בסופו של דבר לא לנו להחליט למה ולמי יש סיכוי – אלא ליושב במרומים.  

     

    אנו, לכל הפחות, לדעתי והרגשתי, מחויבים לעצמנו קודם כל. לעשות ולו משהו אחד קטן יותר או גדול, כל אחד מתי וכמה שיכול למען דברים שאנו חושבים שראויים, וכדי להאבק בדברים שאינם ראויים.  

     

    בבוליביה, דרך אגב המצב היה לא קל, ולא היו הרבה סיכויים, אך הנה – לפחות כעת התופעה הזו של חיות בר בקרקס אסורה עפ"י חוק.  ושלא תחשבו שמדובר בפעילות למען בעלי חיים בלבד, זה עניין של השקפה, ומדובר בהחלט באופן כללי בעזרה לזולת, לחסר הישע. 

    יום אחד ראיתי בקשת עזרה של מישהו שנוסע בשליחות  לאחת מהארצות הנחשלות כדי לקנות שם לנפגעים מסוימים ציוד ספציפי. לא חשבתי שיש סיכוי, אבל העברתי זאת לכמה גורמים, שהעבירו זאת הלאה, וכן – הוא השיג את התרומה בפריט המבוקש.

    לא האמנתי, כולה מה עשיתי?   סתם, העברתי למישהו וכנראה די קלעתי, זה  גרם לשרשרת מסוימת של פעילות – והמטרה הושגה.

    קרה לי כך לא פעם ולא פעמיים בתחומים שונים.  אז לפעמים, זה קורה, פעולה אחת קטנה שלכם יוצאת לברכה, בזכותה מושגים דברים. 

    אז כל אחד שלא ימהר להמעיט במה שהוא עושה...

    שיעשה משהו קטן, מה וכמה ומתי שיכולשלא יגיד לעצמו יש או אין סיכוי שזה יצליח, תמיד יש סיכוי, אי אפשר לדעת להיכן מתגלגל הכדור....

     

     

      

         

    וואלה "זה לא קרקס: האריות שיקבלו מקלט בארה"ב" (28.5.2010)

    ארבעה אריות יועברו בקרוב למקלט בארה"ב לאחר שחולצו מקרקס בבוליביה. זאת לאחר שחוק חדש במדינה הדרום אמריקאית אוסר על שימוש בחיות פרא לצורך מופעי קרקס

    LA PAZ, Bolivia -- An animal rights group says four lion cubs freed under Bolivia's circus-animal ban are flying to California, where television personality Bob Barker has helped fund their retirement 

     

     

    Bolivia bans all circus animals

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/10 01:58:

      קראתי בעניין .
        4/6/10 08:26:

      עכשיו גם הצלחתי לראות ולשמוע. 

      תודה נוספת לך.

      ולהם.

       

        4/6/10 08:20:

      יופי שהעלית את הדברים בפוסט הזה, בונבונית יקרה.

       מאוד מעריכה את האכפתיות שלך

      את המודעות ואת העשייה.

       

      תודה לך.

       

      (איני מצליחה לראות את הסרטון, אנסה מאוחר יותר)

       

      סוף שבוע מבורך

      ושבת שלמה של שלום

       

      חברה שלך 

        3/6/10 16:45:

      צטט: bonbonyetta 2010-06-03 13:22:39

      צטט: קראלה 2010-06-01 21:53:24

      פעם אחת כילדה הייתי בקרקס וזה הספיק לי... רציתי לברוח....שלא לדבר על הליצנים....אבל זה כבר שייך לפוסט אחר.

      תודה שהזמנת מעניין ביותר

      וואלה קראלה

      לא מאמינה, גם אצלי קרקסים אותו סיפור, וכתבתי כמה פוסטים עליהם ועל הנושא, ופוסט מיוחד על ליצנים שגם אצלי זה נושא נפרד לא שייך בכלל. מעניין היה לראות אצלך מה כתבת על ליצנים והלשוות להרגשות והמחשבות שלי..

      אצלי ליצנים זה נושא טעון מאד...

       

       

      עוד לא כתבתי פוסט על ליצנים וגם לא על קרקסים.....

      כנראה ביגלל שזה נושא טעון מאוד.....(כאילו שמעתי את החיות בוכות...שלא לדבר על בכי הליצנים)

      אבל נתת לי רעיון לפוסט חדש....

       

       

        3/6/10 13:41:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-06-03 00:24:00

      את בהחלט צודקת! מבלי להכירך יודעת ובטוחה. שטמונה בך נשמה טובה. ליל מנוחה קסום יקירה. שולחת חיבוקי גדול ונשיקה.נשיקה

      תודה חברה, כנ"ל  {

        3/6/10 13:33:

      צטט: trees 2010-06-02 19:24:40

      לאותו אחד, זה משנה.... וזה כבר שווה את המאמץ! 

       C 

       

        3/6/10 13:31:

      צטט: .רות המואביה 2010-06-02 07:22:51

      למדתי משהו.. אולי עוד ילמדו ושהעולם ילד גם. *

      Y

        3/6/10 13:30:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2010-06-02 01:11:34

      את צודקת: לא עולם אין אנחנו יודעים, מה יעזור. ועד שלא ננסה, גם לא נדע.

      ואין להתייאש כלל. תודה על הפוסט.

      ותודה לא פחות גם לך יעל      Y

        3/6/10 13:28:

      צטט: anaatti 2010-06-01 22:45:06

      צודקת בהחלט,,  אם כל אחד יחשוב שצעד קטן הוא לא משמעותי,, כלום לא היה מתפתח ומתקדם,,

      כל רעיון ושינוי התחיל מצעד קטנטן שמישהו התחיל,, חשוב לתרום כמיטב,, גם אם זה נראה פעוט ...*

      חיבוק ענק על האיכפתיות והאחריות האוהבת...

      {

      תודה חברה, על הדברים ועל איך שאת כותבת אותם :-)

        3/6/10 13:22:

      צטט: קראלה 2010-06-01 21:53:24

      פעם אחת כילדה הייתי בקרקס וזה הספיק לי... רציתי לברוח....שלא לדבר על הליצנים....אבל זה כבר שייך לפוסט אחר.

      תודה שהזמנת מעניין ביותר

      וואלה קראלה

      לא מאמינה, גם אצלי קרקסים אותו סיפור, וכתבתי כמה פוסטים עליהם ועל הנושא, ופוסט מיוחד על ליצנים שגם אצלי זה נושא נפרד לא שייך בכלל. מעניין היה לראות אצלך מה כתבת על ליצנים והלשוות להרגשות והמחשבות שלי..

      אצלי ליצנים זה נושא טעון מאד...

       

       

        3/6/10 13:20:

      צטט: RonArzi 2010-06-01 21:48:19

      את מלאך - בונבוניטה

       

      רחוק מכך כמו השמש מהירח חבר יקר, אבל תודה לכוונתך הטובה.....

      חוץ מזה מלאכים יש כאן בקפה בכל מיני ניקים וצורות....

      וכל אחד ו"התפקיד" שלו   J  J  J

       

        3/6/10 13:17:

      צטט: טונקס 2010-06-01 21:43:26

      את צודקת לגמרי, למעשה אני חושבת שמה שכתבת מהווה את התשובה לשאלה "מה המשמעות של החיים". אני רוצה להמליץ על ספר נהדר, של צלם "הארץ" ירון קמינסקי, שהוא צלם נפלא, ואוהב מאוד בעלי חיים. הספר נקרא "ראיתי חיות עצובות" והוא כולל צילומים גדולים וצבעוניים מקרקסים בכל העולם, כולל דרום אמריקה. אין בו "צילומי זוועה" רק צילומים עצובים וקורעי לב, של פיל גדול עומד על זירה, מוקף בחבל, של דוב מורקד, שימפנזה מולבש בכל מיני קשוטים מובל לזירה - של החיות המרשימות הללו, שהכל נשלל מהן לטובת קפריזות ואכזריות אנושיות. כל זה מבוטא להפליא בצילומים, בלי מלים. הספר יצא בהוצאה פרטית של ירון קמינסקי. ובכל זאת, כפי שאת כותבת, זוהי ידיעה משמחת ויום אחד, בוודאי אחרי זמננו, אולי יתחולל השינוי הגדול

      אכן ספר נוגע ללב, תמונות לפעמים מסבירות אומרות הרבה יותר טוב מכל המילים שבעולם, יש לי אותו :-)

      כל מקום שמצליחים להגיע לחקיקה נוספת בתחום זה צעד נוסף, וכל שלב ושלב חשוב, במיוחד שם באזור ההוא. אצלנו אפילו שהאכיפה לא משהו, זה כבר מעוגן בחוק, לפחות לגבי מופעי קרקס עם חיות בר.

      צריכים להמשיך לטפס בסולם לאט לאט, שלב אחרי שלב.

      כי אם לא עולים מתחילים לרדת,

      ואם לא נעשה זאת עבורם מי יעשה?

      ואם לא עבורם, עבורנו....J

        3/6/10 00:24:

      את בהחלט צודקת!

      מבלי להכירך יודעת ובטוחה.

      שטמונה בך נשמה טובה.

      ליל מנוחה קסום יקירה.

      שולחת חיבוקי גדול ונשיקה.נשיקה

        2/6/10 19:24:

      לאותו אחד, זה משנה....

      וזה כבר שווה את המאמץ!

        2/6/10 14:34:

      צטט: נורית ש. 2010-06-01 20:16:33

      את יכולה להיות שקטה, שאותנו פה את כן מצליחה להניע. אולי זה לא מדווח בפרהסיה, אבל אני, בזכות הפוסטים שלך,

      הרבה יותר ערה, מודעת ומעורבת - גם מעשית. תודה יקירה נורית

      תודה,

      את באמת מבינה עניין ויודעת איך לשמח בן אדם.

      אשמח אם תוסיפי איך ומה אצלך...

       

        2/6/10 14:32:

      צטט: יעל פריאל 2010-06-01 19:27:26

      יקרה שלי.

      עם יותר אנשים יחשבו כך, העולם שלנו יהייה מקום הרבה יותר רחום, אנושי, נעים ומחוייך לחיות בו.

      ועכשיו אני ארד למשה הקטן הטוב של היום, אוכל ומים לחתולים בגינה הציבורית הסמוכה לביתי.

      תודה מתוקה, אוהבת אותך בכל ליבי.

      יעל.  

      ועכשיו למעשים חברה, הא?

       

      אחלה, מבינה אותך. כמוך אני עושה זאת שנים רבות

      אז כשאת עושה זאת רצוי שזה יהיה בשעות מוקדמות מאד או מאוחרות ובמקומות קבועים צנועים ומוסתרים.

        2/6/10 14:29:

      צטט: ליריתוש 2010-06-01 18:31:18

      בונבונייטה,

      אכן צעד ראוי, אני מקווה שאכן יצייתו כמה שיותר לחוק שם בנושא הזה, שכן לצערי ולתחושתי, "חוקים נועדו כדי שיצפצפו עליהם".. שנתבדה ואכן לפחות שם, שייעשה צדק בנושא, והלוואי במקרה המסויים הזה - לכאן.

      זו התחלה, וצעד חשוב מאד, גם אם האכיפה אינה הדוקה וצריך לשפרה, זה צעד משמעותי מאין כמותו

       

        2/6/10 14:26:

      צטט: the chief 2010-06-01 17:56:15

      לב גדול יש לך....!!!

      וזה מדבק!!

       

      chief

      תודה, וואי לי נדבקת ?

       

        2/6/10 14:24:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-06-01 17:45:56

      דווקא אלו צעדים גדולים בעיניי. כל הכבוד להם.

      בהחלט, גם אני חושבת שהם השיגו הישג גדול מאד, ובאמת במאמץ רב

       

       

        2/6/10 14:22:

      צטט: אילנה סמייל 2010-06-01 14:59:38

      איתך

      עושה מעשים קטנים...

      תודה אילנה

       

       

        2/6/10 14:20:

      צטט: mzukan 2010-06-01 14:05:48

      כמו שנאמר דבר כרוך בדבר, גם מעשים גדולים מתחילים מצעד אחד, בדייוק כמו מעשים קטנים שמתחילי בצעד אחד,

      העקר זה לעשות קודם כל  את הצעד האחד, שבוע טוב לך בונבוניטה, בידידות אשר

      בדיוק,

      תודה אשר

       

        2/6/10 14:18:

      צטט: לקסיס10 2010-06-01 13:57:45

      ידיעה קטנה -אושר גדול אם כל אחד יעשה משהו קטן ויראה דוגמא אולי פעם העולם יראה יותר טוב

      כל הכבוד על פעילותך  המסורה קריצה והפוסט המעודד כן ירבו

      תודה חברה

       

       

        2/6/10 14:17:

      צטט: OCN 2010-06-01 13:36:28

      אני איתך יקירה בכל מה שאת אומרת פה . צודקת בהחלט כל אחד אם יעשה משהו קטן זה ייהפך למשהו גדול

      אני גם מאלה שמחזיקים 2 בעליי חיים . והחתולה שלי נזרקה ע"י מישהו בתל אביב והתגלגלה עד אליי כמו שלד.

      והכלב שלי. וגם נותנת לחתולים כל יום מים ואוכל. הכי חשוב בימי הקיץלתת מים . אשרייך וטוב לך שאת כזאת אישה

      אוסי (חבל שאין כוכבים )חיוך

      לא חבל על כלום חברה, כוכב הוא סוג נוסף של תגובה, הכי חשובים המעשים...ואת עושה

       

        2/6/10 14:13:

      צטט: שרית הקריתית 2010-06-01 13:02:15

      דוקא גם לי יש סיפורי רק אחד אבל את יודעת אני מאמינה בסדר בכל מקרה נוגע ללב האריות תודה על הפוסט

      שרית

      אז למה מתקמצנת ? ספרי....

        2/6/10 14:11:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-06-01 12:56:03

      הצעדים שאת עושה כאן בקפה -ענקיים! תודה יקירה

      תודה יקרה, אבל הרי לא הצעדים שלי הם החשובים כאן 

       

        2/6/10 14:09:

      צטט: כמעין המתגברת 2010-06-01 12:25:59

      אולי נלמד מהם משהו

      אצלנו אסורים (לפחות מבחינת החוק) קרקסים עם חיות בר, אלא שהאכיפה אצלנו כידוע לא מי יודע מה, הרשות שנותנת את האישורים הללו לא תמיד עקבית ביחסה לבעלי חיים, פתאום אנו עלולים לגלות כל מיני דברים...

      ועדיין, לכן, כמו תמיד צריכים להיות עם יד על הדופק...

      עדיין גם אצלנו חיות בר עדיין כלולות במופעי קוסמות רבים. ומה הם אם לא קרקסים זעירי אנפין?

        2/6/10 07:22:

      למדתי משהו..

      אולי עוד ילמדו ושהעולם ילד גם.

      *


      את צודקת: לא עולם אין אנחנו יודעים, מה יעזור. ועד שלא ננסה, גם לא נדע.

      ואין להתייאש כלל.

      תודה על הפוסט.

        1/6/10 22:45:


      צודקת בהחלט,,

       אם כל אחד יחשוב שצעד קטן הוא לא משמעותי,, כלום לא היה מתפתח ומתקדם,,

       כל רעיון ושינוי התחיל מצעד קטנטן שמישהו התחיל,,

       

      חשוב לתרום כמיטב,, גם אם זה נראה פעוט ...*

       

      חיבוק ענק על האיכפתיות והאחריות האוהבת...

        1/6/10 22:35:

      אה וגם,

      יש פה איזה ארנב ענק גינסי כזה שמסתובב בשדות מסביב. משהו לא מהעולם הזה ובכל זאת כאן. לא נכנס לעדשת המצלמה ולכן עוד אין צילום. מקווה בקרוב. :) 

        1/6/10 21:53:

      פעם אחת כילדה הייתי בקרקס וזה הספיק לי...

      רציתי לברוח....שלא לדבר על הליצנים....אבל זה כבר שייך לפוסט אחר.

      תודה שהזמנת

      מעניין ביותר

        1/6/10 21:48:

      את מלאך - בונבוניטה

       

        1/6/10 21:43:


      את צודקת לגמרי, למעשה אני חושבת שמה שכתבת מהווה את התשובה לשאלה "מה המשמעות של החיים". אני רוצה להמליץ על ספר נהדר, של צלם "הארץ" ירון קמינסקי, שהוא צלם נפלא, ואוהב מאוד בעלי חיים. הספר נקרא "ראיתי חיות עצובות" והוא כולל צילומים גדולים וצבעוניים מקרקסים בכל העולם, כולל דרום אמריקה.

      אין בו "צילומי זוועה" רק צילומים עצובים וקורעי לב, של פיל גדול עומד על זירה, מוקף בחבל, של דוב מורקד, שימפנזה מולבש בכל מיני קשוטים מובל לזירה - של החיות המרשימות הללו, שהכל נשלל מהן לטובת קפריזות ואכזריות אנושיות. כל זה מבוטא להפליא בצילומים, בלי מלים.

      הספר יצא בהוצאה פרטית של ירון קמינסקי.

       

      ובכל זאת, כפי שאת כותבת, זוהי ידיעה משמחת ויום אחד, בוודאי אחרי זמננו, אולי יתחולל השינוי הגדול

        1/6/10 21:04:
      כל המציל נפש חיה כאילו והציל עולם ומלואו... כן - גם בעל חיים הינו נפש חיה!
        1/6/10 21:02:

      כל הכבוד באמת ככה טוב וככה צריך שיהיה
        1/6/10 20:16:

      את יכולה להיות שקטה, שאותנו פה את כן מצליחה להניע.

      אולי זה לא מדווח בפרהסיה, אבל אני, בזכות הפוסטים שלך,

      הרבה יותר ערה, מודעת ומעורבת - גם מעשית.

      תודה יקירה

      נורית

        1/6/10 19:27:


      יקרה שלי.

      עם יותר אנשים יחשבו כך, העולם

      שלנו יהייה מקום הרבה יותר רחום,

      אנושי, נעים ומחוייך לחיות בו.

       

      ועכשיו אני ארד למשה הקטן

      הטוב של היום, אוכל ומים לחתולים

      בגינה הציבורית הסמוכה לביתי.

       

      תודה מתוקה,

      אוהבת אותך בכל ליבי.

       

      יעל.  

        1/6/10 18:31:


      בונבונייטה,

      אכן צעד ראוי, אני מקווה שאכן יצייתו כמה שיותר לחוק שם בנושא הזה,

      שכן לצערי ולתחושתי, "חוקים נועדו כדי שיצפצפו עליהם"..

      שנתבדה ואכן לפחות שם, שייעשה צדק בנושא,

      והלוואי במקרה המסויים הזה - לכאן.

        1/6/10 18:00:
      שוב תודה על הפוסטים שלך
        1/6/10 17:56:

      לב גדול יש לך....!!!

      וזה מדבק!!

       

      chief

        1/6/10 17:45:


      דווקא אלו צעדים גדולים בעיניי.

      כל הכבוד להם.

        1/6/10 16:59:

      מכל מלמדי השכלתי... אפילו מבוליביה

      יופי של רשימה. אוהבת אותך על האיכפתיות שאת מגלה*
        1/6/10 15:30:
      תמיד איתך בכל מילותיך...אין מה להוסיף על מה שכתבת
        1/6/10 14:59:

      איתך

      עושה מעשים קטנים...

        1/6/10 14:05:


      כמו שנאמר דבר כרוך בדבר,

      גם מעשים גדולים מתחילים מצעד אחד,

      בדייוק כמו מעשים קטנים שמתחילי בצעד אחד,

      העקר זה לעשות קודם כל  את הצעד האחד,

      שבוע טוב לך בונבוניטה,

      בידידות אשר

        1/6/10 13:57:

      ידיעה קטנה -אושר גדול

      אם כל אחד יעשה משהו קטן ויראה דוגמא

      אולי פעם העולם יראה יותר טוב

       

      כל הכבוד על פעילותך  המסורה קריצה והפוסט המעודד

      כן ירבו

        1/6/10 13:36:


      אני איתך יקירה בכל מה שאת אומרת פה . צודקת בהחלט כל אחד אם יעשה משהו קטן זה ייהפך למשהו גדול

      אני גם מאלה שמחזיקים 2 בעליי חיים . והחתולה שלי נזרקה ע"י מישהו בתל אביב והתגלגלה עד אליי כמו שלד.

      והכלב שלי. וגם נותנת לחתולים כל יום מים ואוכל. הכי חשוב בימי הקיץלתת מים .

      אשרייך וטוב לך שאת כזאת אישה

      אוסי

      (חבל שאין כוכבים )חיוך

        1/6/10 13:02:

      דוקא גם לי יש סיפורי רק אחד

      אבל את יודעת

      אני מאמינה בסדר

      בכל מקרה נוגע ללב האריות

      תודה על הפוסט

      שרית

        1/6/10 12:56:

      הצעדים שאת עושה כאן בקפה -ענקיים!

      תודה יקירה

        1/6/10 12:30:

      כל הכבוד
        1/6/10 12:25:

      אולי נלמד מהם משהו
        1/6/10 12:19:

      כל הכבוד לאנשי בוליביה.הרבה צעדים קטנים מתאספים.....
        1/6/10 00:09:

      כל מסע של אלף מייל מתחיל בצעד קטן אחד.

       

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין