| קיצה ראשונה הייתה לה עם אור ראשון, אך נותרה לנוח ונראה כי נרדמה שנית ,בבקר הפציעה השמש עבורה מוקדם מן הרגילו עימו ציוץ ציפורים , יום חדש נולד מכאוב חדש זיכרון מאמש, רגליה כאבו מליל אמש שמי התכלת ברקיע הזכירו לה את יופי החיים,את האהבה הטהורה, החלון היה פתוח, היא הוציאה ראשה ומלאה את הריאות בתקווה חדשה .היא רחצה את פניה בקפידה ,זרקה על עצמה מלבושים סידרה את רעמת ראשה .פתחה את הדלת ויצאה אל השכונה,כולם היו שם,היא חמקה מהם בשקט, ורצה אל הדרך במעלה הגבעה איל בתו של יעקב ,הדרך הייתה חולית, עדיין לא סללו כביש .בדרך ראתה עץ אשוח ושיח עם פרחים שאפשר למצוץ צופם, היא חפנה כמה עלה כותרת ומצצה אותם עד תום. היא הרגישה את הנעורים זורמים בדמה, את הרצון לאהוב, ולהיות אהובה היא רצתה להתאחד עם בחיר ליבה יהיה אשר יהיה ,המחשבה לא הרפתה מימנה,לנשום אותו ,ללטף אותו ,לחבוק אותו ,לנשק אותו, כל זה רץ בראשה, וזאת החליטה יהיה ויהי מה. |