מערכה ראשונה :

תכננתי לקנות לו משחה מיוחדת לנשים בהריון,
לתת לו אותה באריזת מתנה,
וכשהוא יפתח וישאל- לספר לו.
תכננתי לקנות לו אטמי אוזניים-
ולהגיד לו- תתכונן.
תכננתי לשלוח אותו לקנות לי מלפפונים חמוצים באמצע הלילה-
ולהגיד שמעכשיו אני אוכלת בשביל שניים.
אבל אתמול,
כשהבדיקה הביתית הראתה שני פסים-
רצתי אליו,
צוחה ובוכקת
והוא-
רק מההבעה על הפנים שלי-
כבר ידע.

מערכה שנייה:

קניתי בסופר ערכה,

וגם טמפונים,

שיהיה.

כמה ימים אחר כך,

פתאום
גם הייתי צריכה לשירותים,

וגם זכרתי שיש ערכה.

אז הלכנו-

אני,

הערכה,

ובת השנה,

"לראות את אמא עושה פיפי -יהי!!"

בזמן שחיכיתי

הצלתי

את גליל הנייר טואלט

מהילדה,

ואת הילדה

מהתרסקות טוטלית לתוך האמבט.

כבר כמעט שכחתי,

לשם מה התכנסנו,

כשהפסים הופיעו.

ואז,

צוחה ובוחקת,

חיבקתי את הקטנה,

ואמרתי לה,

שלאמא יש

בייבי בבטן,

והיא

בתגובה

צחקה.