כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ספורי משפחה

    אני בת 57 אמא ל3 ילדים וגם לבעל, אהבתי לעסוק בספורט והיום אני רואה בטלויזיה או מתעדכנת באינטרנט, הענפים האהובים עלי הם אתלטיקה וכדור יד.
    אוהבת כל מה שהחיים מציעים לי, בשלוש שנים האחרונות הם מציעים לי הרבה פחות, אבל אני שואבת מספיק כוחות בכדי לקחת.
    אנחנו משפחה נורמטיבית עם הרבה סיפורים מעניינים, חלקם קשים וחלקם קלים אולם הכל מטובל בהומור.

    0

    המשך ,הנפילה...

    6 תגובות   יום שלישי, 1/6/10, 22:54


    בעלי שלא היה מסוגל להתמודד יותר עם כל הלחץ, החליט לעשות מעשה , הוא לבד בבית , מחפש ומוצא את כל הכדורים שישנם בנמצא ובולע, אחותו מצלצלת ,הטלפון מצלצל הוא לא עונה, לאחר כמה שעות שהוא לא עונה (זוכרים שאני לא בבית) היא מצלצלת  לשכנה שתבדוק מדוע אף אחד לא עונה אצלנו, היא עונה שראתה אותי והילדים יוצאים בבוקר עם תיקים את בעלי לא ראתה.

    אחותו החליטה לבוא לבדוק , מצלצלת בפעמון הוא לא עונה, הוא חסר הכרה, פורצים את הדלת ומוצאים אותו במיטה.

    אמבולנס מגיע ומעביר אותו לבית חולים, האיש שלי מצא מקום להתחבא בבית חולים ואני בכלל לא יודעת .

    לאחר כמה ימים האיש משוחרר ועובר לגור בבית אחותו, במקביל אני מקבלת את ההודעה והמסר הוא ,לא, אל תחזרי הוא בסדר ולך במילא אין איפה להיות אז עדיף שתשארי היכן שאת.

    הוא האיש שלי 18 שנים,הוא אהבת חיי, אני חוזרת ומגיעה לבית אחי , עדין  לא יכולים לחזור לביתנו.

    בערב לאחר שהשכבתי את הילדים הולכת לפגוש את האיש שלי שתמיד נראה גדול, חזק, אמיץ שלא ישבר לעולם שהיה משענתי והוא יושב שפוף חיוור , עיניים עצובות, שקט מאד בניגוד גמור לאופיו.גם לי המילים חסרות וכך אנו יושבים האחד מול השני כשעה אולי יותר אולי פחות ועדין לא נאמרה מילה ביננו.

    השלב הבא היה חיבוק והדמעות שהיו בזויות העיניים אצל שנינו מתחילות לזלוג אף אחד מאיתנו לא חושב לנגב אותן, בסופו של ערב קשה נאמרו המילים שהיו צריכות להאמר.

    בזמן אחר במקום אחר אני אספר על שיחה בין זוג שאוהב מאד שמפחד מאד שיודע שעומדת בפניו דרך ארוכה וקשה ומבטיח הבטחות האחד  לשני.

    חזרנו הבייתה לאחר חודש, הוא הגיע מבית אחותו אני והילדים מבית אחי, כשאנחנו יוצאים למאבק על קיומנו הכלכלי והמשפחתי.

    עברנו כמה שנים לא קלות ובסופה של דרך לא קלה יצאנו מהצרות שנראו הכי גדולות בעולם.

    אני חוזרת למשפט שבו פתחתי את הפוסט ,הצרות שלי מאפילות על הצרות של כל האחרים. הצרות שלנו הן הכי גדולות לנו,הן גדולות מהחיים עצמם לנו, אולם האם הם גדולות יותר מצרות של אחרים, לא, במחשבה צלולה ובראיה לאחור אני יודעת שכל צרה של אדם נראית לו הגדולה  בעולם.

    כשאדם נתון בצרה הוא לא  חושב בבהירות, הפחד הוא כה גדול שהצרה הופכת למפלצתית. אנשים מאבדים פרופורציות.

    היום כ- 20 שנים אחרי, המסקנה היא שתמיד ניתן לגשת ולחפש את האדם שיושיט לך יד לעזרה וברור לי היום שהיו אז כאלה שרצו לעזור אלא שאנחנו לא ראינו.

    לאיש שלי שחוגג בימים אלה 60  ו – 36 שנים של זוגיות איתי, שהחיוך חזר לפניו וחוש ההומור  שבלעדיו לא היינו שורדים שוב מככב בביתנו, יכולתי לכתוב ספר, יכולתי להמחיז מחזה על החוויות שעברנו יכולתי לכתוב דרמה או קומדיה, הכל מכל היה בשנים האלה, מקווה שיהיו לנו עוד שנים רבות של זוגיות כזו.

    אוהבת אותך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/6/10 19:42:


      את מאד מרגשת.

      לא ייאמן כמה תלאות עברת בחייך

      אך אין לי ספק שאת ואישך הצלחתם להתמודד עם כל קושי

      ולצאת מחוזקים.

      תבורכו ושתהיה לכם המשך זוגיות נפלאה ותומכת.

       

        2/6/10 23:41:

      חייבת גם כאן להגיב, עברתי משהוא שונה ואחר אך גם דומה, עם האיש היקר שלי, שהוא איך לאמר מאתגר מבחינה זוגית, מצד אחד אנחנו מכירים אחד את השני בנימי נפשנו כבר יחד 25 שנה, ומצד שני הפכים, עדייין כנראה לא החלטנו מה נעשה הלאה.

      תודה על ששיתפת, שרון.

        2/6/10 22:21:

      צטט: דריה 123 2010-06-02 19:50:57

      אהובה ,

      קראתי פעמיים ..תודה ששיתפת .

      בטוחה אני שיחדיו מצאתם את דרך הקסמים לחוזק בילתי יתואר .

      כי יחד זה תמיד כוח .

      תתנחמו בכך שיש אנשים שעוברים חוויות כאלה ללא תיקון ולאט לאט נמוגים לתוך עצמם.

      ישר כוח .

      כוכב על העוצמה ,על הכנות ובעיקר על הזוגיות חיוך

      במצבי משבר הזוגיות או מתפרקת או מתחזקת אצלנו היא התחזקה

      ועל כך אני מודה.

       

        2/6/10 22:19:

      צטט: אמיר א 2010-06-01 23:09:56

      אורית מאד מחמם את הלב הפתיחות שלך והשיתןף בדברים האישיים ביותר. ואשרי הזוג אשר אחרי 36 שנים מתברך באהבה כזו. אישית הנושא מוכר לי רק שביותר משלוש שנים ממך. שלא תצטרכי לכתוב פוסטים המוכתבים מצער וחויות קשות
      תודה לאמיר
        2/6/10 19:50:

      אהובה ,

      קראתי פעמיים ..תודה ששיתפת .

      בטוחה אני שיחדיו מצאתם את דרך הקסמים לחוזק בילתי יתואר .

      כי יחד זה תמיד כוח .

      תתנחמו בכך שיש אנשים שעוברים חוויות כאלה ללא תיקון ולאט לאט נמוגים לתוך עצמם.

      ישר כוח .

      כוכב על העוצמה ,על הכנות ובעיקר על הזוגיות חיוך

        1/6/10 23:09:
      אורית מאד מחמם את הלב הפתיחות שלך והשיתןף בדברים האישיים ביותר. ואשרי הזוג אשר אחרי 36 שנים מתברך באהבה כזו. אישית הנושא מוכר לי רק שביותר משלוש שנים ממך. שלא תצטרכי לכתוב פוסטים המוכתבים מצער וחויות קשות.

      פרופיל

      אוריתי1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון