הסתכלת פעם על זכוכית שבורה, ראית איך המכה פוגעת וניתזת לאחור אזי סדקים מתפשטים לאורך המשטח בתנועה כאוטית מושלמת נדחקים להם בין חולשות החומר. האם כך מרגיש מוח כאשר אישה פוגעת בו, היא יוצרת סדקים של מחשבות חודרת לתוך חולשות הפנטזיה יוצרת תבנית חדשה במשטח. אישה יפה שוכבת למחצה על ספה קוראת ספר, רגליה משוכלות והיא מנענת אותם תוך דיפדוף איטי בין דפים. חשבתי שאקח לי כיסא, כיסא עץ פשוט עם משענת עשויה פסי עץ, אשב ואשען על קדימה אסתכל לי עליך קוראת ספר, לבושה למחצה. משוייש, כן כן תבחר אחד משוייש הם אומרים, שפסי השומן הלבן זורמים היטב בתוך הבשר וכל פס הוא מחשבה, נצר לזרימת אישה בתוכך. אז קמתי לי מהכיסא ההפוך, סידרתי אותו בחזרה ליד השולחן התקרבתי אליך, אל חלל הפרטיות שיצרת עבורך, אל פס המחשבה שהותיר הספר ותקעתי לך את הזין בפה |