כי אם רק מסתובבים רואים שמדובר על ההפך.
פתאום העליה הכי קשה (ותאמינו לי היא קשה, אני צולחת אותה על ימין ועל שמאל כי אני חובבת לכת ותזוזה) נראית כירידה אם רק מטים ראש לאחור.
אבל היום בעודי צועדת ואולי בשל העובדה שיישוב קטן די חוזר על עצמו אחרי רבע שעה של היקוף שלם, הבנתי משהו מוזר שטרם חשבתי עליו קודם לכן:
כשאני בירידה מתונה, איך שהוא זה לא נראה ירידה כלל, זה כל כך קל לרדת אותה והאופק נראה אופקי כל כך, ישר עד צורך לעקם.
ולפתע בעודי פונה על עקביי ומתחילה לעלות במורד המתון, זה שרק חמש דקות קודם לכן היה ירידה לא ניכרת לעין, פתאום העליה הזו נראית הרבה פחות מתונה, גם חזותית וגם נשימתית.
אני נושמת בכבדות יחסית גדולה יותר, אני מביטה אל האופק בכדי לראות מתי יסתיים ופתאום בדיוק אותו מסלול בדרך למעלה, נראה הרבה יותר מאתגר...
חשבתי לי פילוסופית על העניין, פילוסופיה בכלל היא כנראה סוג של תוצר לוואי לשיעמום, והגעתי למסקנה:
כמה קל להתדרדר ולרדת במורד מתון ולא לדעת שאתה בדרך למטה.
כך ארע עם עודפי המשקל שאגרתי במתינות בעשור האחרון וכך גם קורה כאשר אני מתחילה לתת דרור למקלדתי המחוברת ישירות בחיבור אל חוטי אל מוחי שלא מסיר מעצמו אחריות למה שאתם רואים כעת על המסך.
ועליה, עליה מתונה ככל שתהיה, עליה היא, מאתגרת, נשימתית, מעייפת ומאמצת ואיך שהוא דורשת התאפקות גם אם האופק נראה ממש בהשג יד, צריך לחכות, צריך לעבוד עד שמגיעים אליו...כי עקוב ההופך למישור הוא רק אשליה אופטית של ירידה.
אבל לומר לכם משהו? כמה אני אוהבת ללכת כאן ולהרגיש את הזיעה, את ההתנשפות, את המאמץ, כמה אני אוהבת עליות...ברור שאני שואפת לסיים אותן...ואולי רק בכדי להביט לשניה אחורה ולהבין שזו היתה יכולה להיות בקלות ירידה, אבל אני בחרתי לעלות.
ועל כך נאמר, עלי והצליחי ואל תשכחי לשתות גלון מים בסיום המסלול...בעצם מעדיפה להרים כוסית.
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יעקב איזה כיף לראותך כאן
תנצור תנצור
ומקווה כל כך שאתה בטוב טוב טוב
ו....בבקשה...:))
יש דברים שאתה מעריך רק אחרי שחשת בחסרונם.
ביום שישי האחרון היה חסר לי המשפט הזה "פילוסופיה בכלל היא כנראה סוג של תוצר לוואי לשיעמום."
אבל אנצור אותו זמין במוחי , להזדמנות הבאה .
תודה
רם רם כמה שאתה צודק.
הלא קשה להשיג מאה במבחן, הרבה יותר קשה לשמר אותו במבחנים הבאים:) תודה על החידוד.
גם כשאת למעלה את חייבת לעמול קשה כדי להישאר שם!
לילה טוב
רם
צודק
אז ככה בלי מזגנים, באופן לא פורמלי, סתם כמו בריזה שוברת שרב אומרת תודה עם חיוך מעומק.
תהי לא פורמלית
כמו הרוח ששברה את השרב הערב
מה היינו עושים בלעדיה
ננעלים במזגן..
יאאאא תודה
עכשיו תגיד פורמלית ואני מיד אוכל להרגיש ממש מרענן רישמי.....:)))