TheMarker Cafeהוזה דעותSamarel Erotic Artעל מדרגות הרבנות

Samarel Erotic Art

האמנות האירוטית שלי

על מדרגות הרבנות

‎44

יחסים

43 תגובות יום רביעי, 2/6/10, 23:15

בצילום: מראות מהבית הקודם

על מדרגות הרבנות

לא רקדתי.

ניסיתי להיזכר בפעם ההיא לפני 28 שנים, הפעם הראשונה שלי ברבנות.

היום הייתה הפעם השנייה.

לא קלה היא דרכינו. לא כלה יותר.

מנסה לראות את הפתח החדש בבירור, מנסה שגם היא תראה אותו.

עסוקה בכעס שלה, בשנאה אלי.

לא קל להודות שהאשה שאהבתי שנים רבות שונאת אותי היום באותה עוצמת אהבה שהרעיפה עלי, שנים רבות קודם לכן. לא קל להודות שפגעתי בה, שעזבתי אותה. שערעתי את בטחונה, או אם תרצו טיפת התחכמות אופיינית – שחיזקתי לה את העירעור.

היא לא צוחקת יותר מההערות שלי, מהמבטים שלי, מהחידודים שלי.

היא לא שלי.

28 שנים שהחלו בקול תרועת אהבה עצומה שהלכה ודעכה לאטה.

ונשאלת בשקט השאלה:

האם מותר היה לי לפגוע כך בעולמה כדיי לבנות מחדש את עולמי?

האם צריך להשאר במסגרת שלא עובדת יותר ולו רק כדיי לא לפגוע במקימיה?

אני כמה לדעת שמצאה אהבה חדשה אפילו טובה ממני. אמחל על אגואי כדיי שיקרה כדבר הזה. שיהיה לה גבר נאמן, מסור, חתיך, אמנם לא יותר מדי גבוה, שרירי, לא שופע הומור אבל יודע לבשל, גבר שיודע לעלות בטונים כשצריך אבל גם מיומן בלרדת, על כל אלה אני מוחל על אגואי ומייחל לבואו, אליה. אני מאחל לה אהבה חדשה.

לי יש.

יום עצוב עבר על כוחותינו בבית הדין הרבני. במלחמה הזו אין מנצחים. ואם כבר קלישאות אז, אני תוהה אם באמת שמעתי או שהמצאתי היום את:

"והרי את מגורשת לי"

דבר אחד בטוח – לא רקדתי.

דרג את התוכן:

תגובות (43)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

מחייכת לעולם

12/6/10 01:40:

http://www.youtube.com/watch?v=gdH3g4lExW8

לילי

להיות אמא

9/6/10 00:32:

אלה הם החיים

תהיה חזק

סוף הוא תמיד התחלה של משהו חדש

shir_y

6/6/10 06:13:

עצוב מאוד

יחד עם זאת יפה לראות את האמפטיה שלך גם כלפיה

לרוב, אחרי שמתגרשים, יש נטייה לכל צד לראות בעיקר את הכאב שלו ולהאחז בזה

באופן די נרציסטי.

ron294

5/6/10 22:26:

מלא חוכמה אתה וכישרון אין-סוף

אז יופי, אבי נהג להגדיר את זה ככאב הנישואים וגאולת הגירושים..

בהצלחה

חגית אתר אישה

4/6/10 14:52:

אני מקווה שמה שאתה מאחל לאשתך לשעבר יתגשם.

כתבת יפה, ואהבתי את שאלותיך.

הוזה דעות

4/6/10 12:30:

לא תיארתי לעצמי עמוד כל כך חם ומלא חוכמה

תודה לכולם

מקווה שתגיבו בהמוניכם גם לדברים פחות כואבים מאלה

עוד אשוב לכתוב...בינתיים לא מצחיקים אותי יותר מדי דברים

אבל אני אוגר...........(:

תודה כבר אמרתי?

אבל

כזאת

גדולה

truly4u

4/6/10 11:56:

נחמה

מילים: רחל שפירא
לחן: נורית הירש

ולכאורה עסקנו בשלנו
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת
וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות -
התמורות.

מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן, מאין כוחות לשאוב.

זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.

מי שחווה את בערת הקיץ,
ליבו לבית
ופני הנוף ראי לחרדותיו.
את מי ישביע
את מי ירגיע
ועל מה יתפלל עד סתיו.

זה בזו נביט...

******************************************

אין ספק שכאב חוצה ומפלח אותך, ודבריך ספוגים טעם חמלה ... מהולים געגוע עתות זיכרון .

"לא רקדת"..

מזדהה איתך...מכיר את התחושה.

העבר ?.. אינו ספה להשתרע בה, אלא מקפצה לעתיד.

ובכל עת שתברך... תהא אתה-עצמך מבורך.

בהצלחה עם אהבתך החדשה.

וואו שיגעון

3/6/10 23:07:

נוגע ללב , מרגש.

אתה שואל שאלות קשות והתשובה נישאת ברוח

אין שחור ולבן

תצטרך לתת את התשובות בעצמך לעצמך ורק לך ובך

שיהיה בהצלחה (גם לאשתך) ובכלל לכולנו ולכל עם ישראל

ב ה צ ל ח ה

מירי אומידי פולני

3/6/10 16:55:

הי סמרל

עצוב לקרא שאשתך לשעבר סובלת מהפרידה,

שמחה שמצאת אהבה והלכת אחריה ביושר לב.

מקווה כמוך שאשתך לשעבר תתחזק ותתרומם מעל

הריסות נישואיה ותמצא גם היא אהבה ואושר.

תמזין

3/6/10 13:42:

אכן, הטוב ביותר לאושרה של האקסית שלך

שתמצא לה חברות ואהבה אמיתית.

זה אמנם ימחוק את הכעס והשנאה אליך-

אך תשכח מחזרת ההערכה או החיבה....

וגם עם זה תשמח.

(ידע אישי)

רונית לוי-מיסטיקנית

3/6/10 11:19:

ניחנת ברגישות והנה

הפגנת אותה

ממשברים רק מתחשלים

בהצלחה בדרכך החדשה

fanny-li

3/6/10 09:54:

תהיה חזק

קבל עידוד עם חיבוק

תחשוב על דברים טובים רק

סוף שבוע נעים.

Rose

3/6/10 08:56:

טוב שלך יש

את העגמומיות זה קצת מטשטש

תודה לשיתוף

מיכל כרמי

3/6/10 08:20:

וואו....

:-(

debie30

3/6/10 08:13:

כמו בשיר של רחל

דרכים נפגשות לדק

נפרדות לעד

מאחלת לך ולה דרך מוצלחת

דבי

נקודונת

3/6/10 08:09:

נכון, יום עצוב. מעין "קלוז'ר" כזה.

נכון, כשדלת נסגרת בעיקר זו שפתחת יום אחר יום 28 שנה, זה קשה ועצוב.

אבל עזבת מסגרת כדי לאפשר גם לה לפתוח דלת חדשה, כמו שאתה פתחת.

"יש בי אהבה והיא תתעורר ותגע" ממילותיו של המוערץ עלי אריק איינשטיין.

אם יש בה אהבה ויש בה, יום אחד היא תתעורר ותיגע גם במישהו אחר וגם היא תמצא אהבה.

כשם שאתה, מצאת את שלך (הנפלאה, האהובה, ה נ ד י ר ה)

עופרי קוש

3/6/10 08:03:

תמיד יש צד אחד שאוהב יותר ופגיע יותר

והצד הנאהב יודע את זה

וצריך עילוי הנפש כדי לא לנצל מצב זה.

אני מאמינה שאתה צריך ל"פצות" אותה

כשהכאב יטשטש מעט.

ולכולכם בהצלחה.

למרות שמשום מה אני יותר איתה מאשר איתך.:-)

ורד מוסנזון

3/6/10 07:53:

החלק הטוב של נקודות השפל, הן שלרוב שברגעים האלה נולדים דברים חדשים.

מערכות יחסים הן ישות אורגנית. הן נולדות, פורחות, ובקצב שלהן גם נובלות. אלה החיים.

אין שומדבר משמח (משום זווית, אגב) ברבנות. לא כשבאים אליה עם הרי ציפיות מופרכות

ולא כשצועדים ממנה, עם מרירות ועוינות.

החלק הטוב עוד לפניך. תגיד תודה שהשארת את מה שעבר - מאחור.

בהצלחה לך, סמרל, שיפרחו לך הרבה צבעים, צורות ואהבות, על כל המסכים.

Naomi P

3/6/10 07:49:

אולי רק ציירת מערומי רגש. בלי הוספת צבע.

בטכניקה הכי פשוטה ואמתית של

חיים.

wishingwell

3/6/10 07:42:

מאחלת לשניכם ששלווה נפשית בוא תבוא ושהשנים יבהירו שדלת אחת אומנם נטרקה אבל במקומה נפתחו רבות אחרות.

רותי.

דסיקה

3/6/10 07:14:

*אני דווקא איתה ביום עצוב זה.

אף אישה לא רוצה להיות ניבגדת...

בהצלחה לשניכם.

מגדל השן

3/6/10 07:10:

עצוב שככה דרך של 28 שנה הסתיימה.

חיבוק.

דניאלה סגל

3/6/10 07:10:

אין פרידות שמחות (עוד קלישאה נכונה)

עשרים ושמונה שנים של בנייה, של השקעה הדדית,

לא יכולות לעבור כאילו כלום.

לא מאמינה בהשארות יחד "כדי לא לפגוע."

כי כולם נפגעים בסוף בכל מקרה.

החיים דינמיים ואני מאמינה שאחרי המשבר

הרגשי יבואו ימים חדשים וטובים.

להאמין ולסמוך.

חיבוק לך יקר

ז ו ה ר

3/6/10 06:32:

ההבטה פנימה והמילים היוצאות החוצה.

אני מעריכה שלא קל לכתוב את כל מה שכתבת.

אני גאה בך על עצם השיתוף.

ומחזקת את ידייך וידייה , כדי שבמישור האנושי הפשוט,

לשנכם, לאחר הכאב, יהיה טוב יותר.

אולי אף הסליחה תגיע וההבנה הרחבה על סיבות ההתרחשות והדרך קדימה תהה , אולי, עם חמלה.

חיבוק.

arnonoshri

3/6/10 05:43:

מרגיש את העצב, מאחל טוב לשניכם חשוב ללמוד להקשיב, גם כשחיים יחד אין מובן מאיליו.

שחף ה.

3/6/10 05:34:

שתדעו מכאן ואילך רק אושר...

שלושתכם...

שולה מ

3/6/10 01:16:

מאחלת לך שתדע ימים טובים מאלה.

תתחזק עם הזמן ,ואל תשכח שבחיים

יש גם הפתעות ולא רק אכזבות.

החיים הם גלגל שיהיה בהצלחה

רוני ג.

3/6/10 00:54:

http://www.youtube.com/watch?v=pfIr322ZX04&feature=related

לא אתה אמור לרקוד, אלא החדשה שאתך. בכל אופן, אין על שלומית אהרון, המדהימה, החתיכה, האולטימטיבית.

*מרוית באהבה.*

3/6/10 00:53:

יקירי.

לא קל לא פשוט.

אצלי הסרט הזה היה לפני 11 שנה.

ועד היום הוא מהדהד בראשי.

אבל בחיים צריך לדעת להתמודד.

חייבים להמשיך הלאה.

מאחלת לך המון הצלחה בהמשך.

תחשוב טוב יהייה טוב.

ישר כח על מילותיך.

מאמינה שכך גם היא מאחלת לך טוב.

ליל מנוחה קסום.

שולחת חיבוקי גדול .

Underground

3/6/10 00:48:

ברור שלא רקדת

וברור שלא צריך להישאר במשהו שלא עובד.

עם זה, נסה לראות את הדברים מנקודת המבט שלך...

לך יש אהבה חדשה

לה אין

ייקח לה זמן

וכשזה יקרה היא תסתכל על הכל באותו מבט מפוייס שיש לך.

jnira

3/6/10 00:42:

צטט: צבי סבג 2010-06-02 23:23:10

האם צריך להשאר במסגרת שלא עובדת יותר

ולו רק כדיי לא לפגוע במקימיה?

*

ברור שלא, זה סיוט לשני הצדדים.

*

קבל עידוד, קבל חיבוק.

תעבד את מה שצריך

ותמשיך הלאה, הלאה,

תמיד ללכת הלאה,

אל תתמכר לתחושות,

די לעצב.

אני מסכימה עם כל מילה של צבי סבג

ועוד מוסיפה כל הכבוד לך על שאתה מאכל לה כל טוב

נירה

גלור ניקה

3/6/10 00:39:

ידעתי את המקום הזה פעמיים בחיי

הבנתי כי הנכון לעשות הוא לכבד את העצב

כמו לכבד את החלטה שגרמה לו

ולהמשיך בדרך שליבך ביקש

הוא תמיד יודע הכי טוב(:

רוני ג.

3/6/10 00:27:

הפחדנים נשארים, ומתרגלים לחיות חיי רמאות, ניכור, ריגושים זולים ושטחיים. לא חסרים כאלה, המטרידים זרות וזרים ומשדלים ומיבבים,מבטיחים ומתעלמים ומתמכרים, כאלה שמסתפקים בהרבה של מעט מאד, ומאבדים את היכולת לאהוב על אמת.

בהצלחה רבה בפרק ב!!!