הגיגים שכאלה
פוסטים אחרונים
- לא סתם 20/4/15
- נאלמתי 24/3/14
- שאלה... 25/8/13
- פרידה מזהרירה... 2/1/13
- בוקר של תובנות 27/11/12
- סמנטיקה?? 22/11/12
ארכיון
תמיד אהבה
כמעט שנה עברה מאז הרגשות בינינו פרצו את הסכר שהקמנו שנינו בגלל חששות לא מבוססים. כמעט שנה מאז הלב שלי נשבר לחתיכות קטנטנות שלא חשבתי שאצליח להדביק לעולם. והצלחתי. והתקדמתי. ואתה נשארת חלק מהחיים שלי. ולא הפסקתי לאהוב אותך. ואתה לא הפסקת לאהוב אותי. ואתה חי איתה, יש לך ילד ממנה, ואתה בא אליי לקבל את האהבה הגדולה שלי אליך. עכשיו הלכת. אחרי שלושה חודשים של כמעט נתק מוחלט, באת אליי. והכל היה כמו תמיד, עם החיוכים, והמגע, והשיחות על הכל. כמו נגן הפורט על מיתרים, אתה פורט לאט ובעדינות על נימי נשמתי. ליבי תמיד יהיה שייך לך בחלקו, וחלקו האחר יהיה שייך למישהו אחר שיגיע יום אחד. ושנינו יודעים את זה. שנינו שלמים עם זה. שנינו גם לא פוחדים מזה. הריח שלך עליי עכשיו. אתה חוזר אליה, למיטה שלך, לאישה שלך. ומשאיר את האישה האחרת, אותי, עם זכרונות של נשיקה אחת. וזה בסדר. אני בסדר. אני כבר לא נשברת כשאתה הולך. אני מחייכת כי יודעת להעריך את הקפה ששתינו יחד, את הנסיעה על האופנוע שלך כשאני מחזיקה בך ופוחדת פחד מוות, את החיבוק והנשיקה, את הלחישה שאתה אוהב אותי בפינות כי אתה לא רוצה לומר שאוהב יותר מזה פן הפצע של האהבה אליי ייפתח שוב וידמם. אז אני מחבקת חזרה, מנשקת חזרה, שולחת אותך לדרכך. ושלמה. מאוד.
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה צבי :)
תודה רבה. הלוואי וזה היה המצב, אבל אני בטוחה שיום יבוא וגם זה יקרה.
סופ"ש נפלא :)
למרות תחושות האהבה שאת מתארת ברגישות רבה,
כואב הלב לדעת שאהבתך לא נתונה לאדם שיכול לתת לך ורק לך מאהבתו..
ובכל זאת
ריגשת אותי..
סופ"ש נהדר יעלי :)
משתדלת.את התהליך שלי כבר עברתי. אם תקרא דברים קודמים מלפני קצת פחות משנה, אתה תראה את הכעס והכאב שלי בצורה מאוד ברורה. היום אין בי כעס או כאב, רק תחושת פספוס לפעמים. ואהבה.
"ליבי תמיד יהיה שייך לך בחלקו, וחלקו האחר יהיה שייך למישהו אחר שיגיע יום אחד" - זה משפט שאני מתחבר אליו מאוד והוא אולי הכי קשה בשלב של ההשלןמה או הקבלה של המצב.
הפוסט הזה משקף תהליך פנימי, שהוא אחד הקשים בסדרה של התבגרויות שכל אחד עובר מתישהו. אבל עם כל הקושי, זה יקדם אותך בטווח הרחוק. את תראי.