קבענו לבירה אחרי העבודה. היא בתל אביב במקרה, וסוף סוף הסכימה להיפגש. היא לא רצתה כי חששה שיקרה משהו, כי לא מתאים ככה. אבל בירה תמימה אחרי העבודה זה בסדר.

הגעתי לפניה, ומצאתי לנו מקום בקצה הבר, בפינה. כשהיא נכנסה והושיטה לי לחי לנשיקה, הנחתי יד על מתנה, לוחץ מעט, אוחז שנייה מעבר לדרוש.

היא התיישבה, והתחלנו לדבר. שותים, מתעדכנים. מדי פעם אני מדגיש נקודה בהנחת יד על הירך, או סתם מלטף. בהתחלה היא מזיזה את היד שלי. בתחילת הבירה השנייה, כבר לא. לקראת סופה, אני מלטף אותה, היד מטיילת על הגב, על הזרוע. ידידותי שכזה. ואז יש רגע של הפסקה בשיחה. והיד שלי יורדת אל הישבן שלה, וחופנת פלח, והיא אומרת לי "די", אבל לא זזה ולא מנסה להסיר את היד שלי.

היא מספרת על הבעיות במשרד בזמן שהיד שלי עוקבת אחרי קימורי הישבן, והאצבע מלטפת בין הפלחים. היא עוצרת לרגע, עוצמת עיניים, ואז ממשיכה לספר על הדייר המטורף בבניין, כשהיד שלי מחליקה אל מתחת לחצאית, מתחת לתחתונים. הישבן שלה חמים ורך, והאצבעות שלי מוצאות את הדרך למטה, מלטפות את פי הטבעת שכל כך אהבתי ללקק ולזיין, ומוצאות את הפתח הרטוב בין רגליה. היא מתנשמת, מפסיקה לדבר, בוהה קדימה בבר. האצבע שלי חודרת אליה, נכנסת ויוצאת, היא נשענת קדימה, מבליטה את הישבן. האגודל שלי מלטף ולוחץ על הפתח האחורי, בזמן שהאצבעות האחרות עסוקות בכוס שלה. זה מתקרב, אני מרגיש. היא סוגרת יד על הירך שלי, כמעט מכאיבה. קופאת במקום, ואני מרגיש את הכוס וחור התחת שלה מתכווצים כשהיא גומרת.

בפתח הבר אנחנו נפרדים בנשיקות על הלחי. שנייה לפני שהיא מסתובבת והולכת לאוטו היא רואה אותי מרים את היד לפה ומלקק את האצבעות.