אני אומר לה "פרוזק" היא חושקת לסת תחתונה אל מה שהתימרה להיות קומת הגג של חיך שהתבלה והתרוקן מחשקיו אומרת היא לי "פרוזק מביא אותי להתאמץ לשכוח שיש לנו שעה אחת בלבד להיערך לסתם פירוק של תשוקותיך אולי גם תשוקותי והשעה הזו כבר מסתיימת" אומרת היא במין טרוניה רכה משל רומזת "אולי מחר כדאי להאריך את השעה"
"בינינו", אני לוחש לה, "בינינו חשקים אינם סיבה להסתודד בפאת פרוזדור הרחק מרעש התופים הרחק מהמולת מחוללים".
היא מבינה היטב שהמחר חומק לה בין קמיצה ואמה היא גם יודעת שהחיים זה שלל שקרים שאין בם נחמה.
שוב אני נוטל עמדה בין נץ לבין תפוח אני שוכב קרוב למועדון שרוע על הכביש מרוח לא מנסה להתפרק למצוץ לי פרוזק לעת עתה אנוח
|