הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
חילחול
הנה זה מתחיל לחלחל, הגעגוע, זה בקטנות, אם זה ידיעה בעיתון על להקה שהוא אוהב שמגיעה לארץ, אם זה בידיעה שאני רוצה לחלוק, בלחזור הביתה, בלי לדבר, בלי סמסים הכי קשה כשאני נכנסת למיטה, אין את מי לחבק, אין עם מי לצחוק, אין עם מי לעשות סקס ולהפריע לשכנה.....
והגעגוע הזה, שוקע לו בתוכי לאט לאט וזה החלק הקשה, כי זה לא משנה הצדק, ולא משנה שזה נכון, ולא משנה שמגיע לי משהו אחר הגעגוע הזה הולך ומתחזק מיום ליום
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה חלק מתהליך..
ובדרך יש הפתעות אהובה...
מואה
אני בעד להמשיך קדימה ותת לעצמך ולהפסיק להתאבל להכניס את עצמך מחדש לחיים זה מחזק ! ומה שצריך להיות יהיה בזמנו כמוך גם אני מתגעגעת ואני שואלת את עצמי האם היה שם כלכך טוב? למה אני מתגעגעת ? ואם כן אז למה נגמר? מה קרה שם?
יקירתי מה שצריך לקרות קורה וזה עכשיו ! הגעגוע הוא לעצמינו של פעם !!!!
כן ולא.
יש מקום לכאב.
לא שאני שוקעת בו,
אבל מבלי לכאוב לרגעים,
לא הכל יהיה בסדר
באסה. אבל ממש.
זמן ואלחוש
יצירת באזז ועיסוק מתמיד
תעמיסי הרבה על המוח והלב
ותשאירי ואקום קטן ככל האפשר
ויום אחד תנמיכי את הווליום ותגלי שהכל בסדר ושמה שהתעצם חזר והצטמצם
אכן.
כוס הערק כבר מחוברת אלי :-)
מטביעה את יגוני בטיפה המרה :-)
שום דבר שאלכוהול לא יכול להקהות:)
חכי. גם הוא מתגעגע. את לא היית בסיפור האהבה הזה לבד וגם לא בפרידה הזו.
הכל יכול לקרות.
כדרכו של געגוע.
אפשר להציע תרופת פלא של געגוע נגד?
כן, התהליך הוא תהליך
הוא מגיע,
הוא גם חולף,
אינני דואגת לעתיד,
רק מזככת את כאבי ההווה,
כדי להתנקות
כשהייתי ילד, היה ספר שירה פופולרי של ורד מוסנזון
קראו לו "דברים שצריכים לעבור"
והיה הסבר נחמד על שלושת הפירושים:
דברים שצריכים לעבור - ממני אליך
דברים שצריכים לעבור- כחוויה בחיים
דברים שצריכים לעבור- ולחלוף מן העולם
בסוף יגיע ההוא שמתאים. הוא לא יעבור. הוא ישאר.
והסוף הזה הוא התחלה, של משהו אחר (טוב יותר, רע יותר, לא יודעת מה יותר)
ואז יהיה לך יותר מלא בחיים, ופחות זמן לכתוב.
עכשיו זה עוד לא.
ובאסה.
אין לי פואנטה.......