כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שדות חרדל לנצח

    לראות אלומות אור זהובות
    להאזין לצליל המים
    ללטף אבנים בכפות רגליים יחפות
    לנשום מרחבים וצבע
    להתחבר לניגון הנצחי של התנועה
    פשוט
    להיות

    פוסטים אחרונים

    0

    הכל זמני

    6 תגובות   יום חמישי, 3/6/10, 19:41

      

    " סובב, סובב

    העולם על ציר אהובי

     

     על מעגלי הנשימה

    לבבי מקיף לבבך בסגידה

     

    סובב, סובב

    העולם על ציר אהובי 

     

     

    על מעגלי הנשימה

    לבבי מקיף לבבך בתפילה

     

    כל אשר נברא 

    בעיתו נכחד

    כל שנפרד

    ישוב להיות אחד." 

     

     

    שי בן צור המופלא ולהקת הרג'אסטאן ג'יפסיז מפליאים להדגים את התורה הסופית שהכל מעגלי, הכל קורה ונגמר וחוזר.

    אבל למעשה הכל זמני בחיים האלה שלנו.

     

    בימים אלה אני בודקת את התפישה הזאת, מנסה לתרגל אותה הלכה למעשה ולא רק להבין בראש. נמצאת בתקופה קשה מאוד בחיי מבחינות רבות (בריאותית, כלכלית, תעסוקתית) וכאן מבחן האמונה עולה על סדר היום. יודעת בראש שהכל זמני, שהדברים עוברים בסופו של דבר וגם חוזרים  אח"כ אבל אחרת.

     

    למשל מה שמעסיק אותי כרגע מאוד הוא עניין הרגשות השליליים שעולים לי בעקבות מצבי העגום

    שנים על גבי שנים חינכו אותי לא לתת מקום לרגשות שליליים שאסור להרגיש אותם בכלל ואם זה קורה לך בטעות אז קודם כל צריך להסתיר ולהצניע את זה ושנית זאת בושה גדולה ומעיד על חולשת אופי ופגמים באישיות.

    כבר 10 שנים שאני מדברת על רגשות ועושה תהליכים רוחניים כאלה ואחרים, שנים שאני מנסה לתת לעצמי אישור להיות מי שאני ולתת לרגשות השליליים לגיטימציה ומקום. כי מכירה בכך שהם חלק מקשת הרגשות שלנו.

     

    אבל ההכרה הזאת באה מהראש, מהשכל, מהתובנות שנלמדו. לא באה מהרגש, מהלב, מהבטן..

    וכשאני חווה משהו כמו כעס, עצב, שנאה, קנאה אני מתכווצת לגמרי. לא יודעת איך להתמודד עם זה באמת.

    כן, אני מכירה מליון טכניקות לנקז, לתעל ולאורר.

    been there

    done that

    trying to do it all the time

    אז זהו שלא. אני לא מדברת על זה.

    אני מדברת על התחושה הזאת (שאולי היא רק שלי בכלל), שאני לא טובה, שאני לא בסדר שמרגישה ככה. שעצם זה שאני חווה כרגע קנאה או תסכול זה עלוב, פאתטי וממחיש עד כמה אני לא ראויה..

    זאת הרגשה די מחורבנת למען האמת.

     

     תמיד אמרו לי, אסור לך להשבר, את חייבת להיות חזקה, לא להתייאש, לא לוותר לעצמך. וככה אני מתנהלת כבר שנים. ובתוך חווית השליטה עדיין מרגישה שלא עושה מספיק שהכל נשמט מבין אצבעותיי שאני במרדף הזוי אחר האושר והחיים המושלמים.

     

    ואני עוצרת עכשיו כי היקום זימן לי וואחד שיעור מטלטל, ומבינה שלמרות שדווקא עכשיו שאני נאבקת על הישרדות קיומית מותר גם לי להיות חלשה, מותר גם לי להרפות, מותר גם לי לבקש עזרה בלי להרגיש אשמה, מותר גם לי לקנא, לכעוס, להיות מתוסכלת, מותר לי חוות את כל הרגשות האלה ולהשאר בחיים.

    אני לא מפחדת להיות שם ב"מים הנמוכים" כי מבינה שזה בסדר להרגיש אותם הם יחלפו דרכי כמו שאר הרגשות והתחושות, כמו כל החוויות, כמו החיים.

    כי הכל הרי זמני... 

     

     

    "כל אשר נברא 

    בעיתו נכחד

    כל שנפרד

    ישוב להיות אחד." 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/6/10 09:05:

      תודה שטראוס יקירי

      תבוא שוב נעים לארח אותך. 

        6/6/10 13:23:


      מזדהה עם המוזיקה :-) והפוסט

      ( החלק שקראתי :-) מקווה לשוב

        5/6/10 11:25:

      צטט: מגדל השן 2010-06-04 07:19:23

       

       

      מבינה ומזדהה עם המקום הזה,

      הייתי שם, לא יכולתי לצאת משם עד שהכאב והכעס דעכו לאט לאט

      והרגשות השליליים התהפכו לאחרים.

      המודעות לא ממש עזרה בתקופה ההיא,

      היה לי רע ורציתי לתת לזה מקום, מקום בכדי להבין עד לסוף, להתבוסס,

      אבל אז הבנתי שזה ממכר והיום בעזרת האהוב שלי אני מבינה שאין לזה מקום בחיי.

       

      חיבוק מותק ושבת נפלאה.

       תודה יקירה שלי

      זה באמת יכול מכר המקומות האלה, אני מנסה לא לשקוע שם רק לאפשר להם מקום 

      מנסה לא להתבוסס על מנת שיעבור וישתחרר.

       

       

      אולי מה שגם אני צריכה זה אהוב שיעזור לי?..  

      בעצם בלי קשר אשמח לאהוב. :)

      יש לך המלצות?! 

       

      שבת טובה גם לך ולאהובך .

      נשיקה 

       

        4/6/10 07:19:

       

       

      מבינה ומזדהה עם המקום הזה,

      הייתי שם, לא יכולתי לצאת משם עד שהכאב והכעס דעכו לאט לאט

      והרגשות השליליים התהפכו לאחרים.

      המודעות לא ממש עזרה בתקופה ההיא,

      היה לי רע ורציתי לתת לזה מקום, מקום בכדי להבין עד לסוף, להתבוסס,

      אבל אז הבנתי שזה ממכר והיום בעזרת האהוב שלי אני מבינה שאין לזה מקום בחיי.

       

      חיבוק מותק ושבת נפלאה.

        3/6/10 20:22:

      לגמרי!

      תודה :) 

        3/6/10 19:59:

      "כל אשר נברא 

      בעיתו נכחד

      כל שנפרד

      ישוב להיות אחד."    אמן

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      s b
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין