הבלוג של גרייס
לילה
פוסטים אחרונים
- עוד נר 27/12/19
- Qw 27/12/19
- שנה חדשה 22/9/12
- פרידה 10/4/12
- לילה בעיר הגדולה 24/3/12
- אוסקר ישראלי 27/2/12
ארכיון
קרוב יותר
| אני נחושה קח אותי היא לוחשת לא יכול, עונה בפסקנות האיש הצעיר אני נחנק גם לי יש בעיות להרוג אני כבר לא יכול אני כל כך בודדה אומרת גברת לונה,כולם כבר מתו מזמן ואתה מלאך על, לא תעשה את מלאכתך? עייפתי אמר העלם,אני זקוק לשינה אחבק אותך וניפרד לשלום והוא רוכן לעברה ומחבק בעדינות את כתפיה. גברת לונה עוצמת את העיניים ונושמת נשימה עמוקה רוח צפונית נשבה בעוצמה והים געש ילדה קטנה נכנסה למים שהצליפו בה ללא רחם, מישהו ישב על החוף אולי אבא ,דמותו עמומה, מתמזג בצללים שהקיפו אותו עכשיו אין אף אחד אומרת הילדה לעצמה-רק אני והים לטף את גופי לטף צועקת גברת לונה והגלים דבקים בה, הכחול הופך לשחור והילדה שוקעת בתוך מערבולות היא שומעת זמירות משונות בשפה לא מוכרת אבא כל כך אהב לשיר בשפתו העתיקה עד שבתו טבעה ביום סוער אחד ולא חזרה לונה קראו לה. הירח צנח אל תוך הים ,לילה ירד על העיר על הכסא של גברת לונה נותרה טיפה, טיפת מים זוהרת כחלחלה מלאה באהבה. |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה יפה
אהבתי
שיר מעולה יקירתי!
כהרגלך,
ישירה,
חודרת ישר לבטן...
יפייפה,
מיכל
גרייס יקרה
כמו תמיד - כתיבה נפלאה לך
מאד אהבתי - תודה
The Darkside Of The Moon
פשוט מאסטרפיס.
(אילו יכולת עכשיו להרגיש את פעימות הלב שלי
היית מבינה שריגשת אותי מאד)
תודה רבה לך.
:)
יפה ועצוב ומלא באוירה..
כתוב יפה וקצת lunatic
מדבר אליי מאוד.
אני אוהבת סמלים ואת
סמלי השמיים במיוחד.
חיבוק ממני
יקרה שלי.
גדול, עוטף,
מכיל.
מזכיר לי את השיר על אנבלי בגירסה של יוסי בנאי
שיר מצמרר וענוג ומדהים.
כזה הוא הטקסט הזה.
תודה.
הרבה בדידות, עצב, אהבה בשיר שלך גרייס
אין אהבות שמחת שר פעם יוסי בנאי עליו השלום,
והטיפה (ספק דמעה?) הנותרת על הכסא של לונה (ירח...)
והכל בשיר אחד נפלא... הפעם ריגשת, ובגדול
יוליה
על הכסא של לונה
נותרה טיפה כחולה,
זוהרת של אהבה...
אולי דמעה!?
בדידות תהומית של ילדה.
בתאור הנחווה ספק כחלום,
ספק כמציאות.
אהבתי, מאוד.
עכשיו אין אף אחד אומרת הילדה לעצמה-רק אני והים
גרייס היקרה,
בדידות, עצבות ואהבה - הכל בפוסט אחד. נפלא.
שלך, אנה
גרייסי יקירתי
את כותבת גדולה
חיבוק גדול ללונה וגם ללונה של הים
יש ממש סערת רגשות כאן! הים, המערבולת, הכחול-שחור, האבא, העלם...אווירה כאוטית!
אבל בשורה התחתונה... מלאה באהבה:)
ואת גרייס, את
טיפה ענקית של אהבה זוהרת...
שבת רגועה
דויד
לונה גל
luna
והירח צנח לו אל הים. לונה.
אופליה המגלמת שתי דמויות, של אחת. מעולה מעולה מעולה גרייסי.
על הכסא של גברת לונה נותרה טיפה, טיפת מים
זוהרת כחלחלה
מלאה באהבה.
גרייסי, טקסט מעולה! כל כך רגיש ומזוקק, כמו אותה טיפת מים על הכסא. זה נפלא כשאת מעזה וחופרת לעומק.
תודה גרייסי ו*
לאה
.
.
.
.
.