| אני נחושה קח אותי היא לוחשת לא יכול, עונה בפסקנות האיש הצעיר אני נחנק גם לי יש בעיות להרוג אני כבר לא יכול אני כל כך בודדה אומרת גברת לונה,כולם כבר מתו מזמן ואתה מלאך על, לא תעשה את מלאכתך? עייפתי אמר העלם,אני זקוק לשינה אחבק אותך וניפרד לשלום והוא רוכן לעברה ומחבק בעדינות את כתפיה. גברת לונה עוצמת את העיניים ונושמת נשימה עמוקה רוח צפונית נשבה בעוצמה והים געש ילדה קטנה נכנסה למים שהצליפו בה ללא רחם, מישהו ישב על החוף אולי אבא ,דמותו עמומה, מתמזג בצללים שהקיפו אותו עכשיו אין אף אחד אומרת הילדה לעצמה-רק אני והים לטף את גופי לטף צועקת גברת לונה והגלים דבקים בה, הכחול הופך לשחור והילדה שוקעת בתוך מערבולות היא שומעת זמירות משונות בשפה לא מוכרת אבא כל כך אהב לשיר בשפתו העתיקה עד שבתו טבעה ביום סוער אחד ולא חזרה לונה קראו לה. הירח צנח אל תוך הים ,לילה ירד על העיר על הכסא של גברת לונה נותרה טיפה, טיפת מים זוהרת כחלחלה מלאה באהבה. |