דברים שמעבר

TheMarker Cafeגיי אר\"אורדורה-Or'dorae\"דברים שמעבר

\"אורדורה-Or'dorae\"

דברים שמעבר

‎2

ניו אייג' ורוחניות

7 תגובות יום שישי , 4/6/10, 10:10

היי

החלטתי להעביר לכם ברצף קטעים מספרי "אורדורה"

תהנו ותעבירו הלאה, אם זה עושה לכם...

פרק 1 המפגש הראשון והספירה לאחור ביום התשיעי לחודש התשיעי של שנת אלפיים שהיה גם היום השני לקבלת המסר, נודע לי על תחילתה של הספירה לאחור.ספירה האמורה להסתיים לקראת סופה של שנת אלפיים שמונים ושמונה. לטובת צאצאינו שנשאיר כאן, הלוואי והספירה לאחור תתבטל מהעולם.האל הטוב העניק את העולם היפה והמופלא הזה, כפיקדון לאבות אבותינו הקדמוניים, על מנת שיספק את כול מחסוריהם ומאוויהם. מאז ימי בראשית כול דור מפקיד בתורו את העולם הכחול הזה כפיקדון לדור הבא על מנת שיעביר אותו הלאה. זהו פיקדון, זו לא ירושה שאנו יכולים לעשות בה כרצוננו! את העולם הנוכחי קיבלנו מהורינו כפיקדון עבור ילדינו/נכדיהם. בבוא הזמן כשנעזוב אותו עלינו להחזירו לילדינו באותו המצב שקיבלנו ועדיף כמובן במצב סביבתי וחברתי טוב יותר!בכדי שגם הם ישמרו ויעניקו אותו כפיקדון לילדיהם/נכדינו! הכול החל ביום קיץ אחד בתחילת חודש יולי שנת אלפים, בו נתבקשתי על ידי רעייתי להרדים את בתי הקטנה בת החמש שנים.מהר מאוד מצאתי את עצמי יושב ליד מיטתה ומספר לה סיפורי לילה טוב כבקשתה. ביקשה ממני הקטנה סיפור על דוב, מיד שלפתי מזיכרוני סיפור על פו הדוב. רצתה המתוקה סיפור על אריה, שלפתי מזיכרוני את הסיפור התנכי על שמשון הגיבור והאריה שנאמר בו בסופו: 'מעז יצא מתוק,' כשנמצאה חלת הדבש בשלדו של האריה האמיץ. כשביקשה ממני הפיצפונת סיפור על דג גדול… סיפרתי לה את סיפורו של יונה הנביא והלוויתן שבלע אותו... הסידור הנוח עבד יפה במשך כחודשיים ולרוב לקראת סופו של הסיפור, מצאתי את עצמי מספר אותו לנסיכה ישנה… תמיד ישנו יום אחד שבו הכול מתחיל. גם כאן הכול החל ביום שבו ביקשה הנסיכה הקטנה שלי להפסיק לספר לה 'סיפורים מהראש' ולכתוב לה ספר אמיתי."ספר שאני אוכל לאחוז בו," כדבריה…אל תשכחו, ילדונת בת חמש!השבתי לה משהו בסגנון: "לא מוכן, לא יודע." בתקווה שהיא 'תרד' מזה ותניח לי והעיקר שנחזור להסדר הישן והטוב שלנו. אבל לא היא, הילדה השתנתה ולא הייתה מוכנה לוותר לי. כול שינוי של שלושים מעלות במחוג הדקות של שעון היד שלי (חמש דקות), היא הייתה ניגשת אלי ושואלת: "מה עם הספר שלי?"ילדה חמודה בת חמש, הכריזה על מרד.סירבה לאכול, לא הייתה מוכנה לישון באופן מסודר והייתה נרדמת בסלון מול מסך הטלויזיה. הילדה הממושמעת הפכה ברגע ללא ממושמעת לחלוטין.עברו שבועיים ושום דבר לא השתנה, מרד הקטנה נמשך…כהורה, קשה הייתה לי בעיקר, שביתת הרעב שלה ובצר לי החלטתי להיכנע לקטנה. מה גם שאני מעריך שכתיבת ספר או מנגינה או ציור זו הדרך של האנושות לשמר את הרוח לדורות הבאים. יש הרואים את אומנות חיבור האותיות למילים ולמשפטים כמשתווה בחוכמתה לאומנות של כתיבת תווים למוזיקה או לאומנות הבישול. הקשרים והפילטרים בחומר האפור המצוי לנו בין האוזניים, רוקמים עבורנו חוויה אישית המיוחדת לנו בני האדם בעוצמתה ובהערכתה והשונה במקצת מאדם לרעהו הן בחוויה, הן בעוצמה והן בטעם. אבל קודם לכול, שירה או סיפור או תבשיל טוב זה משהו למישהו ובמקרה שלי למישהי מאוד יקרה. חשבתי לעצמי: "על מה ניתן לכתוב?" מיד קפץ לראשי רעיון: 'כתוב לה על פרפר!'יופי של רעיון שיתאים לנסיכה העקשנית שלי שנולדה בשעה טובה, בניתוח קיסרי מוזמן מראש ב- 11.9.1995 אחר הצהרים.בחרתי לכתוב על פרפר צמא בשם תיאמה שבקע מתוך פקעת לבנה ביערות האמזונס בברזיל. פרפר לבן עם פס זהב אמיתי בוהק על כול אחת מכנפיו, פס הזהב מרמז שזה הנסיך שדורות של פרפרים חיכו לו בכמיהה אלפי שנים…התחלה טובה לסיפור ילדים, אבל בנקודה זו נגמרה לי ההשראה…כול ניסיונותיי להמשיך את הסיפור משם כשלו. דבר לא יצא ממוחי המתאמץ והקודח, יבשה לה באר המוזה שלי… יום אחר יום ישבתי מול המחברת שלי. משפט לא נוסף בה, לבד משרבוטים של צורות גיאומטריות סתמיות שיצאו להן בשטף.הקטנה לא התחשבה והמשיכה בבכי לנגן על המיתר האבהי שלי: "מה עם הספר שלי?" לגבי זה היה סיוט! מצב בלתי אפשרי, איך אני אמור לפתור את הבעיה המציקה? את התשובה קבלתי ביום חמישי בשעה שתיים לפנות בוקר…זו השעה שבה התעוררתי משנתי למשמע קול נעים, אוהב ורגיש. קול חרישי אבל מאוד ברור ומוכר. קול המזכיר את הקול שאתה הקורא, אולי שומע ברגע זה. קול שאתה מרגיש חלק ממנו, קול שכייף לשמוע אותו. קול שאתה מקווה שלא ייגמר לעולם. קול שמאוחר יותר שייכתי ל'חברי הטוב', כי כך אני הרגשתי, מרגיש וארגיש כלפיו.במצב רגיל הייתי רץ מיד לחדר המיון בבית החולים הקרוב… אבל תוכן דבריו עצר בעדי מלעשות כך. הקול האוהב שאל אותי: "האם אתה רוצה לכתוב את הספר לבת שלך?""כן," לחשתי."אם כך, גש לשולחן הכתיבה ואני אכתיב לך אותו." לחש הקול.למרות ההפתעה החלטתי לנסות ולזרום עם הקול. שאלתי אותו: "לכתוב במחברת או ישר למחשב?"הקול ענה לי: "כיצד שנוח לך."קמתי מהמיטה ולקחתי מהשידה את המחברת, זו שהחילותי לכתוב בה את הסיפור לילדתי. התיישבתי ליד השולחן בחדר השינה והמתנתי. הייתי לבד בחדר, שאר בני המשפחה לנו באגף אחר של הבית.רק התמקמתי במקומי והקול החל להכתיב לי את הסיפור מאותה הנקודה שהפסקתי, על אודות 'הפרפר תיאמה והתנגה סנגה'. (שמו של הספר)אני זוכר שתוך כדי הכתיבה שאלתי את עצמי: "מעניין עוד כמה זמן אני אשמע את הקול הזה?"הקול דיבר ודיבר משך ארבע לילות וארבע ימים ברצף וכמעט ללא הפסקה.היד כאבה לי מרוב כתיבה, לא הלכתי לעבודה ולא ביצעתי מטלות אחרות. רק ישבתי ורשמתי את מה שהוכתב לי. לא חששתי שהקול יפסיק את סיפורו באמצע, הרגשתי שאני מקבל מסר של שליחות. הבנתי שבנוסף לפתרון בעייתי הקטנה, אני מקבל גם מתנה מאי שם. ההיגיון שבסיפור והשאלות שהוא מעלה, החזיקו אותי ער והעניקו לי את הכוחות והסקרנות לסיים אותו. אני לא זוכר אם אכלתי, אבל אני כן זוכר שלגמתי הרבה מאוד מים. כמו כן שמתי לב לעובדה מעניינת, בכול פעם שהלכתי לשירותים הקול פסק מלספר את סיפורו… לכן כול פעם שכף היד ממש כאבה לי, הייתי ניגש לחדר השירותים. נח שם, מעסה את כף היד הכואבת ועושה התעמלות בתא הצר…לאחר ארבע יממות סיימתי לרשום את הסיפור ולצייר גם את התרשימים שקיבלתי באותה ההזדמנות. תרשימים בעשרה צבעים שונים והמורכבים מהספרה שמונה בתלת-מימד, הלוא היא: התנגה סנגה.(המשך יבוא)

דרג את התוכן:

תגובות (7)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

anaatti

6/6/10 07:01:

התנגה סנגה ...?

עכשיו הסקרנות גוברת....

ממתינה בסבלנות להמשך,,,,,

ובהצלחה לך עם הספר

♥

גיי אר

5/6/10 10:23:

לבקשת חלק מהקוראים אני מצרף את ההשלמות הבאות לפני המשך המסע המשותף שלנו...
כריכה קדמית: צילום כוכב מאדים. תוכן העניינים דבר המחבר...................................................... עמ' 7 פרק 1......המפגש הראשון והספירה לאחור..... עמ' 9 פרק 2......החוויה בפריז.................................. עמ' 15 פרק 3......רוחניות והימורים.......................... עמ' 20 פרק 4......תחילתה של שליחות..................... עמ' 27 פרק 5......היהלום הגדול בעולם.................... עמ' 32 פרק 6......חלום על שירותים......................... עמ' 38 פרק 7......כוחות ריפוי................................... עמ' 42 פרק 8......בורא עולם ואירוסים.................... עמ' 46 פרק 9......סיפורה של ג'רלדין........................ עמ' 50 פרק 10......המיסטיקן וסוחר המקררים........ עמ' 53 פרק 11......שיחת המרצה............................. עמ' 56 פרק 12......רוחניים וארציים........................ עמ' 58 פרק 13......אני ההוריקן ותיאמה הפרפר..... עמ' 68 פרק 14......שום חיזוי ואכזבה..................... עמ' 77 פרק 15......הר מירון והרשב"י..................... עמ' 86 פרק 16......חוה........................................... עמ' 91 פרק 17......ההתכוננות והמציאות................. עמ' 95 פרק 18......ה'אחד שווה אהבה...................... עמ' 98 פרק 19......מדיטציה בחלל והמגדלור............ עמ' 102 פרק 20......שיטות, דיאטה וגמילה................. עמ' 111 פרק 21......מהות החיים של שרי................... עמ' 120 פרק 22......אמונה ופרח................................. עמ' 125 פרק 23......חמה וסודות החיים...................... עמ' 129 פרק 24......יום הולדת לדגים ולעורבים......... עמ' 138 פרק 25......מוטיבציה ומים............................ עמ' 143 פרק 26......זיכרונו של יעקב.......................... עמ' 149 פרק 27......הפרידה מחברי הטוב................... עמ' 162 פרק 28......שורדים או מנצחים?................... עמ' 166 פרק 29......מפתח התנגה סנגה..................... עמ' 178 פרק 30......התבוננות.................................... עמ' 181 פרק 31......סיפורי גורלות............................. עמ' 191 פרק 32......רוצה להיות מיליונר?.................. עמ' 201 פרק 33......ההנחתה והמפגשים האסורים.... עמ' 206 פרק 34......סין יפן והירח.............................. עמ' 215 פרק 35......ארץ החלומות............................. עמ' 221 פרק 36......הסכם בלי כיסוי.......................... עמ' 226 פרק 37......אורדורה והרצונות...................... עמ' 236 פרק 38.....הדוור יוצא לדרך.......................... עמ' 244 הקדשה הספר מוקדש לכול האנשים הטובים השמחים בחלקם! הספר מוקדש לאנשים הירוקים שמצבו של כדור הארץ קרוב ללבם! הספר מוקדש לאותם האנשים שעדיין לא נולדו ושיעזרו לעצמם ולנו להציל את כדור הארץ מהאסון העלול להתרחש בעקבות הניסוי המדעי על כוכב מאדים בשנת 2088! זוהי כנראה הסיבה שקיבלתי בתיקשור את המסר הנ"ל הכלול בספרי: "הפרפר תיאמה והתנגה סנגה". המסרים הרוחניים שבספר והנבואות שבו, נועדו לחזק בנו הקוראים את האמונה באמיתות המסר. אני מצרף גם את סיום פרק 1יותר מאוחר אשלח לכם כמובטח את פרק 2 תהנו ותעבירו את הבשורה הלאה! תודה. לאחר ארבע יממות סיימתי לרשום את הסיפור ולצייר גם את התרשימים שקיבלתי באותה ההזדמנות. תרשימים בעשרה צבעים שונים והמורכבים מהספרה שמונה בתלת-מימד, הלוא היא: התנגה סנגה.חלק מהסיפור שקשור לכוכב מאדים, מזהיר את האנושות שלנו מפני אסון העלול לקרות לה, אם היא תאפשר למדענים לבצע ניסוי חדשני על כוכב הלכת מאדים בשנות השמונים למאה הנוכחית. יתכן שהאזהרה יצאה מוקדם מדי, אבל לא אני קבעתי את העיתוי, הקול המסתורי קבע אותו!הרגשתי המום ומופתע, אבל גם שבע רצון.מחשבה שחולפת לה בראשי: אולי קיבלתי את הנבואה/האזהרה מוקדם כול כך על מנת שיהיו לי כמעט מאה שנים לשכנע את האנושות באמיתותה ושלא יתיחסו אליה כלנבואות קסנדרה?בספר/במסר בפרק 6 "מי רוצה שליחות?" נכתב שבסוף הרבע הראשון למאה הנוכחית (2025) יסתימו 17 שנים של שפל ארוך... אם נחסיר את ה-17 שנים משנת 2025 נקבל את שנת 2008 שבה אמור להתחיל השפל הגדול בארה"ב ובעולם כולו ככתוב במסר. הערה: (את רוב ההערות בספר הוספתי בדיאבד בשלב ההגהה) אמש ברביעי לחודש אוגוסט 2007 סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, שיגרה לחלל רקטה ובה נחתת בשם 'פניקס' ובה חוצב קרח ושבבים רובוטים. הרקטה יצאה למסע של כ- 679 מיליון קילומטרים, בסופם היא צפויה לנחות על המאדים.הערה: לפני שבוע ב- 25 למאי 2008 נחתה הנחתת 'פניקס' בקוטב הצפוני של המאדים וכבר שיגרה תמונות... פרק 2 החוויה בפריז

גיי אר

5/6/10 10:08:

תודה!

לצערי/לשמחתי הייתי שם ערב אחד בלבד (כשם שהתחייבתי כאן)

שבוע הספר אינו מיועד לדעתי לסופרים שאין מאחוריהם

סוללה משומנת של יחצנים.

בשנה הבאה שתבוא עלינו לטובה אי"ה

אהיה שם בתל אביב בערב הפתיחה...

רוני