חלק מהחברות הבורסאיות נוהגות להוסיף לדיווח הכספי הרגיל לפי כללים חשבונאיים מקובלים ( GAAP- Generally accepted accounting principles) גם דו"ח נוסף בו הם מבצעים התאמות לרווח והפסד (ולפעמים גם לתזרים). דו"ח זה נקרא על ידי החברה והאנליסטים "דו"ח מתוקן", פרו-פורמה (למרות שיש לו משמעות אחרת בדיווחי ה-GAAP) או דיווח  Non-GAAP.

קיים ויכוח ארוך זמן בשוק ההון לגבי לגיטימיות הדיווח ה"מתוקן". חברות קובעות את הכללים בעצמם ללא פיקוח וללא אחידות. למעשה יש קשת רחבה של סעיפים תוצאתיים שניתן לבחור אם להכלילם או לא וכך החברות המתוחכמות יכולות לבחור את הרווח הרבעוני שהן רוצות להציג, מבלי שהן תלויות בכללים האוניברסאליים.

השבוע פרסם הרב גרינברג כתבה ב-CNBC בה הוא מותח ביקורת על דיווח ה-Non GAAP של חברת HP (ותודה לד"ר אורי רונן שהפנה את תשומת ליבי למאמר בבלוג שלו - מומלץ). גרינברג טוען, למעשה, שחברת HP מנצלת את דיווח ה-Non GAAP כדי להסתיר את ההפסדים הגדולים שלה בתחום השירותים מאז רכישת EDS לפני שנתיים.

מבלי להיכנס ספציפית לסוגיית HP (וראוי לפוסט נפרד), ברצוני לשתף אתכם בנקודת מבט של אנליסט שיצא לו לסקר מספר חברות טכנולוגיה שנוקטות בשיטה דומה. חברת נייס, לדוגמא, היא רוכשת חברות סדרתית (ולרוב בהצלחה יתרה). דיווח לפי הכללים החשבונאים המקובלים פוגע בתוצאות החברה לאורך תקופה ארוכה מיום הרכישה. הדוח ה"מתוקן" של החברה, נותן מצג טוב יותר של ההתקדמות הכלכלית של החברה והרווח התפעולי המתוקן דומה יותר לתזרים המזומנים של החברה, ולכן הגיוני מבחינה כלכלית. זה לא שאני חולק על ה-GAAP, אך אני מכיר במגבלות שלו שלא תמיד משרתות את הניתוח האנליטי.כאשר מעוניינים להשוות בין נייס ובין המתחרות שלה או חברות דומות, חשוב לתקנן את הדוחות כך שנוכל להשוות בין תפוחים לתפוחים. ללא תוספת הדו"ח ה"מתוקן" הייתה זו משימה בלתי אפשרית לתאם את דוחות החברה רק על סמך נתונים ציבוריים. 

הביקורת שלי היא יותר על מידת הגילוי והבקרה. ד"ר רונן הראה לאורך השנים מספר דוגמאות לדוחות Non-GAAP בעייתיים שעליהם התבססה החברה בהודעה לעיתונות או בדו"ח הדירקטוריון. רואי החשבון של החברה חייבים להיות יותר מעורבים בבחירת הסעיפים שהחברה מחסירה ובגילוי המלא של אותם התאמות. מוסדות התקינה צריכים להוציא הנחיות ברורות יותר של מה מותר ומה אסור וגם מה מטרת הדו"ח. ישור קו בין החברות יאפשר להשוות בין הביצועים הכלכליים של החברות השונות ויצדיק את השימוש במכפילים השונים בעת תמחור החברות.