| כאן יש שהולכים ויש שעפים, יש שהולכים ושערותיהם מתעופפות כלפילמעלה. יש שישנים וחלומם סובבם כפקעת לעיני כל. הנסתר נגלה. הנגלה נסתר. שיחת החולין אינה נערכת. החיבור מיידי. התקשורת היא זרימה הדדית שלדימויים. ובשובי גמלוניות היא מנת חלקי. פיזור נפש הוא פשרה בין רוח חופשיתלסרבול הגשמיות. גופי כמה למרחב אין-כלות ובכל זאת שומר דחיסותו. מגן על מקבץהאטומים המרקד שהוא אני מלהתפזר בכל היקום. במפגשינו הנדירים בין עולמותיך לממדיי, זוהרים אליי גבישי עיניךואומרים כי אתה האחד החולף בכל יקומיי. זה היכול לאחד את רוחו כך שרוחי תחולל סביבוכצעיף פשמינה דק. ועת אהיה נכרכת סביבך תפליג בכל עוצמת גופך לתוך מעגליי. אחדגופי ושניים ימת רגשותיי שלוש תודעתי היוקדת ארבע מעטפת הזהב וחמש מנגינתשחקיי שש גלימת מלכותי ושבע אחדותנו. מתי כל זה קורה? באילו חיים ובאילו דמויות? אהיה פוסעת ברגליי השזופותוהשקופות, ומסמנת נתיב באדמה עצמה – עד כי אגיע למחוז חפצי. יקרה הדבר כשאשכחתפילותיי. פתע אקיץ משנת תעתועיי. אז אהיה איתך, עם אלוהיי ועם המוזיקה. אהיהנראית לעיני עצמי כפי שאני. ואתה תנשב. |