כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    0

    כיצד לבחור מורה רוחני

    2 תגובות   יום שישי , 4/6/10, 18:56

    How to Choose A Spiritual Teacher

    כיצד לבחור מורה רוחני 

    ''

    כבוד הדלאי לאמה ה-14

     

    אנחנו חיים בעידן ובתקופה של שפע עצה במורים רוחניים. יש מורים רוחניים המלמדים על פי המסורות של הדתות השונות, כמו הבודהיזם, היהדות, האסלאם, הנצרות והדת ההינדית, ועוד שפע שמאנים למיניהם עם או בלי שייכות לזרם מסוים או למסורת כלשהי. אתמקד במאמר זה בבחירת מורה רוחני בהקשר הבודהיסטי, אך יתכן שאנשים ממסורות אחרות ימצאו כאן קווי הנחיה כלליים לגבי בחירת מורה רוחני שניתן ליישם גם במסורות הלא בודהיסטיות.  הרקע שלי בבודהיזם הוא במסורת של הבודהיזם הטיבטי - כמעט כל הספרות הבודהיסטית שקראתי היא ממסורת זו. לכן המקורות שאצטט במאמר זה וההתייחסות העיקרית שלי לנושא המורה הרוחני תהיה מהפרספקטיבה הזו. אך כפי שציינתי לגבי המסורות הלא הבודהיסטיות, אני מקווה שהרעיונות שאביא בהמשך יסייעו לכל תלמיד רוחני מכל זרם.

     

    ''

    קהנסור דנמה לוצ'ו רינפוצ'ה

     

    מפגש עם הדהרמה

    את המפגש הראשון שלנו עם מורה רוחני או עם קבוצת תרגול רוחני נעשה לעתים קרובות דרך שיטוט באתר אינטרנט, דרך צפייה בסרטי יוטוב ועל ידי קריאת מאמרים. טרנגו רינפוצ'ה, מורה דגול במסורת הבודהיזם הטיבטי, מייעץ, לגבי לימוד הדהרמה,  "קרא כמה שאתה רק יכול - כל ספרי הדהרמה שאתה יכול למצוא. חלקם יהיו טובים  וחלקם יהיו גרועים, אבל תקרא אותם בכל מקרה. כמוכן, ניתן לצפות בסרטים, או להקשיב לקלטות ולהתחיל ללמוד מהם משהו." המורים יהיו כספריהם - חלקם טובים וחלקם גרועים. 

     

    ''

    קהנסור ג'האדו טולקו רינפוצ'ה

     

    בשביל מה מורה?

    כפי שיש לנו מורה לכל תחום, כפי שלא היינו יודעים קרוא או כתוב ללא מורה, כך יש חשיבות למורה הרוחני עבור מי ששואף להארה. במזרח יש הערכה רבה למורים מכל תחום, כי הם מעניקים לנו כלים שימושיים לחיים, והכבוד המוענק למורה הרוחני, אשר מעניק לנו כלים לא רק לחיים האלה וראוי לשאת בתואר זה, רב פי כמה וכמה. דזונגסר קיינצה רינפוצ'ה (במאי הסרטים "הגביע" ו"נוסעים וקוסמים") אומר שאפשר לסמוך על מורה רוחני כמו שסומכים על מורה לנהיגה - כל עוד כוונת התלמיד היא להגיע להארה וכוונת המורה היא להביאו להארה, המורה יוכל לספק שיטות מקצרות דרך ויעילות לאורך הדרך, המותאמות לצרכים הספציפיים של התלמיד. החשוב ביותר הוא התרגול והלימוד שאנו עושים. מורה שמכיר את הדרך יכול לסייע ולקצר מסע שיכול לקחת גם כמה גלגולי חיים ואפילו עידנים. אין לי ספק היום שמורה רוחני טוב מסייע בתרגול רוחני. קשה מאד להשתחרר מהתפיסה המוטעית של האני לבד, ללא עזרה של אחר, עזרה של מורה רוחני. 

     

    ''

    הקארמפה ה-17 אורגיין טרינליי דורג'ה

    בדוק היטב

    סוגיאל רינפוצ'ה בספרו "ספר החיים והמתים הטיבטי", מזהיר שהמערב הוא גן עדן ממש לשרלטנים. צריך להסתמך על שיקול דעת, ולבחון היטב את העצה. הדלאי למה אומר שכפי שניתן להבחין בדגים במים לפי האדוות על פני המים, כך ניתן להבחין לפעמים בטיבו של מורה על פי התנהגותו, ומציע לבדוק "במשך שתים עשרה שנה". 

     

    בדיקה מעמיקה לא תוכל למנוע מחלק מאיתנו ליפול בפח. דזונגסר קיינצה מסביר לנו שגם הקארמה נכנסת לתמונה. ברי מזל יהיו כמו הדבורים, וייגשו ישר לפרחים עם הריח הטוב. אלה שפחות ברי מזל ('שלמזל' במושגים של בשביס זינגר בסיפורו הנפלא, "מזל ושלמזל") יהיו כמו זבובים וייגשו קודם לביב, כי אינם מבחינים בין ריח לריח.  

      

    מה לא כדאי - מורים המלמדים את העצמת האגו, הסיבה לסבל

     אשתף בסיפורי האישי. אני לא חושבת שהיה מישהו חשדן או זהיר ממני בנושא מורים רוחניים. נולדתי בת של רב, לדורות של רבנים. ביהדות לימדוני שמשה היה ענו, ושלא קם כמשה (למרות שגם נאמר, 'ממשה למשה (משה בן מימון, הרמב''ם) לא קם כמשה'), ובכל ההגדה של פסח משה לא מוזכר, כדי שנדע לא לסמוך על מורה בשר ודם אלא רק על אלוהים. פגשתי לראשונה בתופעת המורה הרוחני המזרחי אצל מורה סיני, שלדבריו השתייך ל"כת השחורה של הבודהיזם הטנטרי הטיבטי". המורה לשפה הסינית לחץ ושכנע בדבקות כה רבה שלבסוף נעניתי לבקשתו ללמוד אצל מורו. התבוננתי בחשדנות ובסקפטיות בתופעת המורה הרוחני ובחסידיו הנלהבים, שהרעיפו מתנות וכסף על המורה בנדיבות רבה, הקימו מקדש לכבודו ולא פסקו לשבח ולהלל את יכולותיו המופלאות בניבוי וחיזוי העתיד, באבחון בעיות ובמתן פתרונות. אין ספק שלאותו מורה היו כישורי תקשור מפתוחים, והוא אף לימד שיטות מדיטציה שאמצתי, והתמדתי בתרגול. אך ה "בודהיזם" שלימד, לא כלל ביטול התפיסה המוטעית של האני, וגם לא פיתוח חמלה, אהבה ואלטרואיזם - רצון כנה לאושרו של הזולת ולהקלת סבלו, אלא אינספור טקסים ושיטות לפיתוח "הכוח של הבודהה", ולהעצמת שפע, הצלחה ואושר בכל תחומי החיים - בעסקים, בבריאות, ביחסים, ובלימודים. על אף שלא נסחפתי אחריו כפי שעשו חסידיו ושמרתי על עמדתי המסויגת והבוחנת כלפיו, התרחקתי מהבודהיזם בכלל בעקבות המפגש עם מורה זה, לא פתחתי ספר ולא התקרבתי למורה רוחני כלשהו במשך עשרים שנה. 

     

    בכל זאת, מכל מלמדיי השכלתי, גם מהגרועים. האגו, האחיזה המוטעית בתפיסת אופן קיום האני, הנו מקור כל הסבל, הבודהה לימד. ממורי הראשון ראיתי איך אדם מנצל את יכולות התקשור שלו למטרות אגואיסטיות וגם מעודד ומלמד מחשבה, דיבור ומעשים המכוונים להעצמת האגו. התרגול הבודהיסטי האמיתי איננו תרגול קל, ודורש מהפך חשיבתי, כאשר אנו לומדים לנטוש או להיאחז פחות בדברים שאנו רגילים לזהות כמקורות האושר והנעים, ונשענים קצת יותר לתוך הסבל והלא נעים, כתרופת נגד לנטייה שלנו לברוח מהלא נעים. מורה שמלמד איך 'לי' יהיה יותר - יותר טוב, יותר חומר, יותר הצלחה, במקום לכונן מחשבה שאני כמרכז העולם הוא מקור הסבל, טועה ומטעה. ממורה גרוע ניתן ללמוד על הסיבות לסבל, ולפעמים אף לחוות סבל, וממורה טוב אפשר ללמוד איך לאמץ את הסיבות ותנאים לשחרור מסבל. 

     

    ''

    קהנצ'ן טרהאנגו רינפוצ'ה

    יש הרבה מורים טובים

    כעבור עשרים שנה, מעצת המורים הרבים, ניגשתי בזהירות רבה ומתוך בחינה דקדקנית למורה שבחרתי. לאט לאט במרוצת החודשים והשנים נפגשתי במורים רבים, כך שהיום אני משופעת במורים, מכל הזרמים של הבודהיזם הטיבטי ושל הבודהיזם בכלל. כפי שטרהאנגו רינפוצ'ה מסביר, התרוודה, המהיאנה והווג'ריאנה כולם דברי הבודהה האמיתיים. מוריי הרבים מסבירים שהמקלט האמיתי מתפתח בתודעה, ואינו כרוך בהכרח בטקס זה או אחר. כאשר אנו רואים אדם שאנו שואפים להדמות לו, שאנו מזהים בו תכונות כלשהן שהיינו רוצים לרכוש בעצמנו, זהו המקלט האמיתי. המורים הטובים ביותר לא רק מלמדים את הדהרמה, אלא הגשימו את הדהרמה והצליחו לזכך את זרמי התודעה שלהם. מורה טוב לא פחות הוא מורה שעובד ומתרגל, ונמצא בעיצומו של אותו תהליך של זיכוך התודעה, של פיתוח השוויוניות והחמלה כדי להטיב עם כל בעלי התודעה. אז, האם יש תכונות כלשהן שנרצה לאמץ ושאולי נצליח לזהות אצל מורה כלשהו?

     

    ''

    גשה פמה דורג'ה

     

    ענווה

    בבודהיזם קיים מנהג ההשתחוות, לדיוקנו של המורה המשותף לכולם, הבודהה, ובמסורת הטיבטית, גם למורים. ההשתחוות מסמלת את הנמכת האגו, ונועדה לתרגול הענווה. ג'האדו טולקו רינפו'צה, לשעבר ראש המנזר האישי של הדלאי למה, אמר על מנהג זה, "הריקות שלנו משתחווה בפני הריקות של המורה," דהיינו אין בי כמו שאין בכם, את תובנת הריקות הזאת שאני הגשמתי יש גם לכם אפשרות להגשים, אין הבדל ביני וביניכם, כפי שאני ריק מקיום עצמאי, גם אתם ריקים מקיום עצמאי. הנזיר שון אמר על מנהג זה, "אנחנו משתחווים למורים כי הם היו חרוצים ואנחנו היינו עצלנים".

     

    לכל מורה יש מורה. בסרט "קונג פו פנדה" שהוא שיעור דהרמה נפלא ומומלץ בחום, לאחר נצחונו הגדול של הפנדה על טיילונג הרשע, כאשר כולם סוגדים לו ומריעים לו, נזכר לפתע הפנדה במורו, מאסטר שיפו ('שיפו' זה מאסטר או מורה רוחני בשפה הסינית), הפנדה מסתובב ונוטש את קהל המריעים לו ורץ למורה שלו שבזכותו נצח. כפי שאין אני שקיים קיום עצמאי מצידו הוא, כך גם הניצחון של פנדה היה תלוי במורה שלו. 

     

    מוסר

    עבודת תרגול התודעה היא עבודה סיזיפית ואיטית. יש סיפור בודהיסטי על איש אחד שביקש להפחית את מחשבותיו השליליות ולהגדיל את מחשבותיו החיוביות. על כל מחשבה שלילית היה מערים אבן שחורה, ועל כל מחשבה חיובית היה מערים בצד השני אבנים לבנות. כאשר התחיל את תרגולו, ערימת האבנים השחורות הייתה גדולה וערמת האבנים הלבנות מאד קטנה. במרוצת השנים, ערמת האבנים השחורות פחתה וערמת האבנים הלבנות גדלה, עד שכל המחשבות שלו הפכו ללבנות, בעלות כוונות טהורות, אלטרואיסטיות, וחומלות. יש לעמוד על המשמר בכל עת, להפחית מחשבות, דיבור ומעשים שליליים ולהגדיל את החיובי בחיינו. מכך, נוכל להסיק שבסיס הדרך הרוחנית היא בסיס איתן של מוסר. מוסר מהווה בסיס חשוב הן למורה והן לתלמיד בכל דרך רוחנית.*

     

    ''

    דזנונגסר ג'אמיאנג קיינצה רינפוצ'ה

     

    טוב לב

    דזונגסר קיינצה רינפוצ'ה מונה כמה תכונות רצויות של מורה רוחני, ביניהן תובנת הריקות, אשר מקנה גם חמלה אמיתית והעדר פחד (fearlessness). הבעיה היחידה היא שרק מי שבעצמו חווה ישירות את הריקות יוכל להבחין בה באחר. התכונה החשובה ביותר של מורה היא טוב לב, אך לא מזיק גם שיהיה מלומד, בעל משמעת עצמית, ויימנע מלפגוע באחרים. 

     

    איזה מורה טוב לנו?

    המורה גמפופה (1079-1153), אבי זרם הקגיו של הבודהיזם הטיבטי, בספרו "תכשיט ההארה" (תרגום חופשי שלי) מסביר שבשלבים שונים בדרך הרוחנית נוכל לפגוש וללמוד ממורים בדרגות התפתחות רוחנית שונות. הוא סיווג דרגות שונות של מורים רוחניים: 1. מורים רגילים, 2. מורים שהם בודהיסטוות, 3. מורים מוארים או בודהות (לבודהות גוף גלוי וגוף נסתר). נזכה למורים ברמות השונות האלו לפי רמת ההתפתחות הרוחנית שלנו עצמנו. אם כך, מיהו המורה המועיל ביותר עבורנו, לדעת גמפופה?  "כאשר אנחנו שרויים בחשיכת הרגשות העכורים של הקארמה, אין לנו הזדמנות בכלל לראות את פניו של מורה רוחני גבוה, אז איך נוכל ללמוד מכזה? על יד מפגש עם מורים רגילים, נזכה לראות את המורים הרוחניים הגבוהים. לכן, המועיל ביותר עבורנו הוא המורה הרוחני הרגיל".

     

    גמפופה מפרט את תכונותיהם של מורים רגילים, על פי שמונה, ארבע ושתי תכונות:

     

    - בעל המוסר של בודהיסטווה, בקיא בלימוד הבודהיסטווה, בעל תובנות, בעל חמלה וטוב לב, בעל אומץ לב (fearlessness), בעל סבלנות, בעל תודעה ללא לאות, ומומחה בהבעה בע''פ

     

    -בעל ידע נרחב ומסיר ספק, כל מה שהוא אומר מקובל, ויודע להבחין בין שתי המציאויות

     

    -בקיא בדרך המהיאנה (חמלה ואהבה אוניברסאליות) ודבק בנדרי הבודהיסטווה;

     

    כל אחד מהמורים הללו יהיה מועיל עבורנו. 

     

    ''

    הנזירה ריטה ריניקר (לובסנג פלמו)

     

    כוונת התלמיד בבחירת מורה

    בטיבטית אין מילה "בודהיסט". המילה הטיבטית 'ננגבה', באה מ'ננג', פנים, פנימי. 'בה' זה כמו er- באנגלית, סיומת לבעל מקצוע (teacher, painter), ומתרגל הדהרמה עוסק בפנימיות, בהתבוננות פנימה. דזונגסר קיינצה, ברוח זו, מחזיר אותנו אל עצמנו, להתבוננות פנימה, ובמקום לתת תשובות, הוא שואל שאלות. דזונגסר קיינצה שנון ובעל חוש הומור ניכר. "בעיקר, מה שאני מנסה לומר לכם זה שהמוטיבציה, הכוונה היא המפתח לכל עניין הגורו/תלמיד הזה. מהי כוונתך? קודם כל, למה אתה מחפש מורה רוחני? ולמה אתה מחפש את המורה המסוים הזה? ולמה אתה מחפש אחד? ולמה אתה מחפש רבים? לכוונה תפקיד חשוב מאד". הוא בעצם אומר לנו לברור את האבנים, לבדוק בציציות המחשבות. כוונות לא נכונות בחיפוש מורה רוחני, או חבר רוחני, הם כסף, כוח, השפעה, בדידות, תשומת לב, חברות, חֶברה, הורמונים, רצון לחבר, אח/אחות, אם/אב. רק רצון להגיע להארה הוא הסיבה הנכונה והראויה למציאת מורה רוחני. למרות זאת, הוא מציין, שאם הגעת למורה רוחני מסיבת הורמונים, למשל, והתמזל מזלך והיה גם מורה ראוי, אולי גם תגיע להארה. מרע גם יכול לצאת משהו טוב, אולי.

     

    המטרה העיקרית של מורה רוחני, הנקרא גם חבר רוחני, היא הארתו של התלמיד, וכל דבר נוסף ייחשב כבונוס. "חברות זה בונוס, לאכול יחד פיצה זה בונוס ולא העיקר פה", אומר דזונגסר קיינצה. "זה לא כאילו שאתן לכם רשימה של תכונות ואז תלכו עם הרשימה הזאת ותבדקו, 'האם יש לו את התכונות האלו?'" חזות, השכלה, גובה, השפעה או כריזמה של המורה הרוחני לא חשובים, ומשניים. אם המורה יכול לספק את הדרך להארה, זה העיקר. "כרגע לרובינו [כל התכונות האלו] חשובות, כי אנחנו לא מחפשים הארה. אנחנו מחפשים חבר, לא חבר רוחני". 

     

    לעומת זאת, אם הכוונה שלך היא להגיע להארה, וכוונת המורה הרוחני להביא אותך להארה, הייה מוכן לשמוע גם דברים קשים לפעמים וגם לשמוע את האמת. האמת לא תמיד נוחה. קשה לקבל ביקורת. כדי להתכוון להארה, לחפוץ, לרצות בהארה, דרוש שינוי בערכים ודרושה התובנה שהמציאות היומיומית הזאת חסרת ערך ממשי. בהקשר הזה, "במיוחד למתרגלים, דיכאון זה דבר מאד טוב", מסביר לנו דזונגסר קיינצה. עם הכוונה הזאת להארה, במוקדם או במאוחר נגיע למורה שיביא לנו את מבוקשינו. 

     

    ''

     ג'צונמה טנזין פלמו

     

    המורה הרוחני בזרמים שונים של הבודהיזם

    בבודהיזם הטיבטי, בשונה אולי מזרמים אחרים, המורה נחשב לבסיס הדרך להארה, וגם לדרך עצמה. דזונגסר קיינצה רינפוצ'ה מדבר על ההבדלים בין המורה הרוחני במסורת הווג'ריאנה, זוהי מסורת הבודהיזם הטיבטי, ובמסורת המהיאנה, הנהוגה ביפן, בסין ובקוריאה, למשל. "במסורת המהיאנה המורה הרוחני הוא יותר מעין מדריך, חונך או מאמן, כאשר בווג'ריאנה המורה אולי יופיע כמאמן אך יופיע יותר כדרך עצמה. זה ברור גם מתוך התרגול. במסורת המהיאנה אין שום שיטה בה ממיסים את עצמך לתוך לב המורה או שהגורו מומס לתוכך".  בשלושת המרכבות, כלומר בכל הזרמים של הבודהיזם, המורה העיקרי הוא התודעה עצמה. המורה החיצוני, המורה הרוחני, משמש לנו מראה כדי לבחון את התודעה שלנו באופן טוב ומעמיק יותר. 

     

    מה אם למורה יש חסרונות?

    בסופו של דבר, המורה הרוחני הוא מדריך לדהרמה, להנחיות של הבודהה, שיש ליישם בעצמנו. אז גם אם המורה לא משהו, תבדקו את הדהרמה, את ההנחיות עצמן, תיישמו אותן ותראו אם יש בהן תועלת כלשהי עבורנו. לא צריך אמונה עיוורת, טרנגו רינפוצ'ה מסביר, וגם אין צורך להשלות את עצמנו אם למורה הרוחני יש חסרונות. במקרה כזה, יש לסמוך על הדהרמה ולא על המורה. אם המורה קמצן או חמדן, אז לא נתרגל קמצנות או חמדנות! 

     

    לסיכום

    הדרך להארה היא דרך מאד מטויילת, רבים לפנינו הלכו בה, וישנם מורים שמכירים היטב את הדרך ואת סימני הדרך. הדרך היא דרך של התבוננות פנימה, של בירור מתמיד, "מהי כוונתנו כרגע"? הורמונים או רצון כנה להגיע להארה? כפי שמחפשים כתובת ומבקשים הוראות הגעה, כך מורה רוחני יכול להנחות אותנו להגיע ליעדנו ולכוון את תרגולנו. עוד נאמר, כשאדם מוכן, המורה פשוט יופיע.

     

    שכל בעלי התודעה יהיו מאושרים!

     

    חנה וייס

     


    *לתרגול מוסר, העשרה "מומלצים בחום" של הבודהיזם הם:

     

    שלושה של גוף - לא להרוג (אף יצור), לא לגנוב, לא לקיים יחסי מין לא נאותים

     

    ארבעה של דיבור - לא לשקר, לא לסכסך, לא דיבור פוגעני (ביקורת, השמצה, בוז, דיבור קשה לעומת דיבור רך), לא דיבור סרק וחסר משמעות

     

    שלושה של מחשבה - לא לקנא (לחמוד), לא להתכוון לפגוע באחר, לא לדגול בהשקפות מוטעות (למשל, אין הארה, אין חיים קודמים ועתידיים, וכו')

     

    מקורות נוספים על מוסר:

     

    14 נדרים למעורבות בודהיסטית של טיך נהט האן

    http://www.viewonbuddhism.org/resources/14_precepts.html

     

    לתרגול מוסר שמתאים לכל אדם ללא קשר דת, גזע, מין, אני ממליצה על חוברת הלמידה של קרן הדלאי לאמה, שכבר תורגמה לעברית, גרמנית, סינית, ספרדית, ופורטוגזית

     

    קריאה מומלצת

     

    How to look for a guru and be a student by Dzongsar Khyentse Rinpoche

    Four articles in Gentle Voice: A Newsletter of Siddhartha's Intent

    Apr 2006 (Issue #25), Oct 2006 (Issue #26), Apr 2007 (Issue #27), Nov 2007 (Issue #28

     

    A spiritual teacher by Rudy Harderwijk

    http://www.viewonbuddhism.org/spiritual_teacher_guru.html#1

    דף מצויין בנושא המורה הרוחני באתר בודהיסטי עשיר, מהימן ואהוב עלי 

     

    Where and when to find a guru? by Rudy Harderwijk

    http://www.viewonbuddhism.org/faq.html#18

    מתוך שאלות נשאלות ביותר, תשובה קצרה ועניינית

     

    On Gurus and Devotion

    by Ven. Khenchen Thrangu Rinpoche (English trans. Karma Cheophel)

    Hong Kong: Dharmakara Publication 2008

     

    The Jewel Ornament of Liberation

    by Gampopa (trans. Khenpo Konchog Gyaltsen Rinpoche)

    1998 New York: Snow Lion Publications

     

    Relating to a spiritual teacher: building a healthy relationship

    By Alexander Berzin

    http://www.berzinarchives.com/web/x/nav/group.html_1305527811.html

     

    Words of My Perfect Teacher

    סרט מאת לסלי אן פטן על קשרי מורה ותלמיד, על המורה דזונגסר קיינצה רינפוצ'ה

    http://wordsofmyperfectteacher.com/press.php

     

    ספר החיים והמתים הטיבטי מאת סוגיאל רינפוצ'ה, רמת גן: הוצאת גל 1990

     

    תוכן וקישורים לבלוג "ברוכים הבאים"

     

    How To Choose a Spiritual Teacher - English translation
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/12 10:42:

      צטט: oritb 2012-06-16 08:56:17

      תודה על הפוסט. מעשיר, מעניין ומעורר מחשבות :-)

       

      תודה לך! 

        16/6/12 08:56:
      תודה על הפוסט. מעשיר, מעניין ומעורר מחשבות :-)

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      ארכיון