| יקירתי המצחיקה, האבסורד של חיי הוא שאיני אדם מילולי. מילים הן רק אבני הבניין של אישהאדמה שאני. הן האדמה שעליה אני דורך ברגליי היחפות, סכין הציידים שאני מחדד כדילצוד לנו את הארוחה הבאה והעצים שאני מקושש למדורה סביבה יתאספו, מאוד בקרוב, כלבני השבט שלנו. אני איש אדמה ואת מכריחה אותי לדבר. אם לא אדבר איתך לא תראי אותי.לפעמים נדמה לי שאני מוצק מכדי שתבחיני בי. עובדה קבועה בגינה שלך, שרועה בערסלשתליתי מתחת לעץ המשיר פרחים סגולים ,שטיח לרגלייך. הבחיני בי. לשם שינוי התענייני בי ורק בי. עשי למעני כמו שאני מקשיבלמענך. אני זקוק לארעיותך, רעייתי, כמו שאת זקוקה לקביעותי. והנה עוד אבסורד. נראה שאני הוא איש הרוח. את האם והרעייה, המסיעהואשת הכספים, הפרקטית הרודפת אחריי ותובעת שאגיש חשבוניות בזמן. מזל שאני מספק לךתעסוקה כזו. מזל שאני מספר סיפורים. אם תקשיבי לדממה שלי תשמעי את כל מה שלא סיפרתי. אני ממתין בשקט. |