בין ערפילים אני

רואה ולא רוצה לדעת

עדיין

נושאת איתי את הזכרון של נוכחותך הרגעית והנגיעות שלך בי בפיסות תלושות בנשמתי

רק זכרון

אבל גופי מסרב לשכוח

ובחשכות עמוקות אתה מחייך אלי במבטך

כמו תפילה חרישית אני מלטפת את עצמי ברוגע  

וכבר לא מפחיד אותי לפחד יותר