רוב הישיבות ארוכות

משעממות

ומייגעות.

מה אפשר לעשות?

1. לשים מוזיקה ב 5 דקות הראשונות בהן אנשים נאספים לישיבה. כל מוזיקה מתאימה למעט שירים מדכאים.

2. להמריא לאט: להתחיל את הישיבה ברוגע. במבטי אהבה למי שנמצא שם.

לשאול מהלב: מה נשמע? מה שלומכם? מה חדש בבית?

3. סבב הקשבה בהתחלה: לשים את הנושא על השולחן, ולעשות סבב מחשבות של כל משתתף משמאל לימין או ההיפך.

זה מייצר שותפות ומחוייבות לנושא מהחברים וגם מראה להם שדעתם באמת חשובה ולא רק אחרי מה שאתה אמרת.

4. לכתוב את מה שהאנשים אומרים ולסכם את זה בסוף.

5. עידוד: לא להיכנס באנשים! לעודד אותם. לכוון. להדריך. להדגים בדיוק בדיוק איך לעשות משהו.

6. להרגיע: לעודד אותם לעבוד עם השכל. עם הראש. לשפר תהליך.

7. לקצר: ישיבה של שעה או 45 דק' מקסימום. בחיים לא יותר משעה וחצי.

8. להכין אותם: לשלוח כמובן את החומר של הישיבה יומיים לפני ולכוון את הקורא לחשוב על 1,2,3 לפני הישיבה.

9. רצינות: בישיבה הזו לעבור על דברים שהחלטנו בישיבה הקודמת ולראות שבוצע או שצריך לעשות פעולה מתקנת כדי שזה יקרה.

10. די לטכנולוגיה! להמנע ממחשבים ותקיעת מבטים במצגות ומקרנים. הם כבר ראו את המצגת. תתרכזו בדיאלוג.