העיר רחובות שוכנת במישור החוף הדרומי. בעיר חיים כיום כ-110 אלף איש והיא משתרעת על פני 22,000 דונם .
תחילת דרכה של העיר רחובות כמושבה קטנה אשר נוסדה בשנת 1890 ע”י חברת “מנוחה ונחלה”. חברה זו הוקמה בוורשה ע”י “אגודת בני משה” ומטרתה הייתה הקמת יישוב עצמאי בארץ ישראל, שלא יהיה תלוי בכספי הברון רוטשילד. את האדמות רכשה החברה מיהושוע חנקין ובקיץ 1890 התיישבו במקום 31 המתיישבים הראשונים. הבחירה בשם רחובות מקורה בפסוק “כי עתה הרחיב השם לנו ופרינו בארץ” (בראשית, כ”ו, כ”ב) אשר תאר את שאיפתם ותקוותם של המתיישבים. בתחילה הייתה ביישוב הצעיר מצוקת דיור קשה, כיוון שקבלת רישיונות הבניה התעכבה, אולם בשנת 1892הושגו רישיונות הבנייה והיישוב החל מתרחב וגדל. במושבה רחובות פעל ועד מושבה נמרץ, שיוצגו בו כל התושבים העובדים והוא שהיה אחראי לתכנון הפיסי של המושבה, לשרותים הרפואיים, להפעלת ביה”ס ולדאגה לצרכי היום יום של המתיישבים. המתיישבים עסקו בחקלאות ונטעו כרמים של עצים מסוגים שונים ביניהם ענבים, תאנים ושקדים. גידול הגפן היה רווחי במיוחד כיוון שהפרי נמכר ליקב בראשון לציון. באמצעות ועד המושבה המנהל את ענייני היום ופרנסה מתנובה חקלאית, הצליחה המושבה רחובות לשמור על עצמאותה. בנימין זאב הרצל ביקר במושבה הקטנה והעצמאית במהלך מסעו בארץ בשנת 1898. הוא התקבל במקום בחגיגיות והתלהבות והתרשם מאד מבני המושבה החרוצים והגאים.
בשנת 1904, ניטע בעיר רחובות הפרדס הראשון וכך הוחל בפיתוח הענף הכלכלי שהיה מזוהה עם רחובות שנים רבות. ב- 1907 הצטרפו למושבה קבוצת עולים מתימן. הללו סבלו תחילה מקשיי קליטה רבים ויחס מזלזל מצד המתיישבים הותיקים. אולם בהדרגה גילו המתיישבים הותיקים את יכולותיהם של התימנים לקחת חלק בעבודת אדמה והדבר הביא לשינוי היחס כלפיהם ואפילו נקנתה עבורם קרקע עליה בנו העולים בתים באופן עצמאי. בימי העלייה השנייה (1904-1914) גדלה רחובות ונוספו בה בתים ורחובות. לאחר מלחמת העולם הראשונה (19 התפתח עוד ענף הפרדסנות ועצי הדרים ניטעו על פני שטחים נרחבים במושבה. בשנים שבין שתי מלחמות העולם, המשיך ענף הפרדסנות להתפתח ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939) פעלו ברחובות תשעה בתי אריזה ומתחנת הרכבת שהקומה במקום נשלחו 40% ממשלוחי ההדרים לחו”ל. תחום נוסף שהתפתח לאורך השנים במושבה רחובות הוא התחום המדעי. אחד האחראים למגמה זו היה חיים וייצמן אשר הקים ברחובות, בשנת ,1934 את מכון דניאל זיו שהפך לאחר זמן למכון וייצמן למדע. חיים וייצמן, אף עבר להתגורר במושבה ובנה בה את ביתו. בשנת 1950, כמה שנים לאחר קום המדינה, קיבלה רחובות מעמד של עיר והתפתחותה כמרכז עירוני הולך וגדל נמשכת עד היום.