בלוגיג
על שולחני הונח תיק פרוייקט.
פוסטים פופולאריים
-
Erase/Delete/Remove/...Ana-Aref
22/3/07 | 2170 צפיות
-
מולקולת זכרון
20/4/09 | 750 צפיות
-
רעיון למפתח סלולר יצירתי
4/2/09 | 427 צפיות
פוסטים אחרונים
- מולקולת זכרון 20/4/09
- רעיון למפתח סלולר יצירתי 4/2/09
- Erase/Delete/Remove/...Ana-Aref 22/3/07
Erase/Delete/Remove/...Ana-Aref
|
תגובות אחרונות
-
חבצלת בעיר
בתגובה על Erase/Delete/Remove/...Ana-Aref
-
אורורה בורליס
בתגובה על You need two to
-
אורורה בורליס
בתגובה על Colors
-
adym
בתגובה על
-
אורורה בורליס
בתגובה על Montreal
-
מי כסף קולואידים
בתגובה על מולקולת זכרון
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האם ההנחה היא שהפגיעה נצרבת בזיכרון בלבד?
הרי כל תא בגוף היה מעורב באירוע הטראומטי
ובו גם נצרבים זכרונות.
אם כך, ה-DELETE ההכי פשוט לגוף...זו התאבדות,
אך זו איננה המצאה חדשה.
אני מאמינה שהרבה יותר כדאי יהיה לעבוד על משהו
שיעזור לאנשים לקבל את המציאות.
הרי הסבל תמיד נמצא בפער שבין המציאות,
לבין היכולת לקבל אותה
והמציאות כל הזמן משתנה.
לוואי וזה היה כל כך פשוט. כל זכרון לטובה או לרעה משפיע על התנהגותינו והבחירות שאנו עושים.
ברגע שננטרל זכרון מסויים תהייה לכך השלכה מרחיקה לכת בחיינו.
דוגמא:
תאר לעצמך שחבר טוב שלך לכלך בגדול. כעסת וניתקת יחסים. אך עד היום קשה לך להירדם בלילה והכעס שלך עליו
עולה כל פעם מחדש.
והנה הציעו לך את התרופה המחקנית וזיכרון הפגיעה נמחק כלא היה. הללויה אפשר לאמר. ואולי לא.
כי למחרת אתה עלול להתקשר אליו ובקול עליז לשאול אותו, למה לא שומעים ממך לאחרונה
מפ'תאום
החיים נועדו כדי להשתמש בהם.
זכרון הוא דבר אלסטי והוא בעצם רק סוג של פרשנות. חוויה שחשבתי כי היא כך או אחרת במרחק זמן, מימד, ניחוות ומרגישה אחרת...
לכאב, לקושי, למצוקה כח מעצב. כוח בונה.
אז למה לחיות בלה לה לנד ומבחירה ?
ס'.
שלום חבר יקר...
אני אישית כן הייתי מוחקת זכרונות לא נעימים באמצעות תרופה...
הייתי גם מוכנה לבלוע כל תרופה שתבטיח לי מניעה של רגשי אשם...
הלקאה עצמית...
וכמו ששאלת...זכרונות לא נעימים.
בטח החכמים יגידו שמה שאני אומרת זו מעין בריחה...חוסר אפשרות להתעמת או להתמודד וכי יש כלים ואפשרויות אחרות מלבד כדורים...בכל זאת לפי בחירתי האישית הייתי מוחקת זכרונות לא נעימים.
ברגע זה עולה לי בראש שהייתי רוצה למחוק שיחה אחת שהיתה לי עם אמא שלי...שגורמת לי לכאבי לב חזקים.
רפאלה
נדמה לי שמדובר באירועים אישיים, בבחירה אישית.
אוח..מוחק אירועים, אחלה דבר,
למה לא אם הופקו מהם כבר כל הלקחים?
הייתי מממנת לך את הפרוייקט לו יכולתי.
רעיון נוראי מבחינה רוחנית קודם כל!!!
אבל,
לפעמים,
יש
זכרונות, שיכולים,
המממ
לפגוע,
אולי יכולים להיות הרסניים, ומי שמבין, אולי
ימליץ למחוק קצת, כדי לעזור, מעט...
זו שאלה שחשבתי עליה הרבה פעמים בתקופות שונות.
אני חושבת שכל דבר שאנחנו עוברים לא נשמר באופן גולמי בזיכרון בנקודה אחת, אלא נקשר בהרבה קשרים לחלקים שונים שלנו ולכן אולי אפשר יהיה למחוק את הזיכרון של האירוע עצמו, אבל לא נראה לי שניתן יהיה להגיע גם לכל הקשרים שאותו זיכרון נקשר אליהם. למשל ידוע שבאירועים טראומטיים שבהם מעורב גם הגוף ויש רבים כאלו, הגוף זוכר דברים שאנחנו לפעמים מדחיקים ולא זוכרים. נניח שימחק הזיכרון של הטראומה מהתודעה, האם גם הגוף ישכח את הטראומה? לא בטוח. במקרה כזה נראה לי הרבה יותר קשה לחיות עם ידיעה שקרה משהו ולא לזכור מה זה היה, מאשר כן לדעת וכך נותרת הבחירה איך להתמודד.
תינוקות שעברו התעללות כשעוד לא הייתה להם שפה, גדלים הרבה פעמים בלי הזיכרון של הטראומה, אבל עם מצוקה קשה וסימפטומים שאין להם הסבר.
חוץ מזה שכמו שנאמר כאן לפני, הזיכרונות, גם הקשים שבהם הם חלק ממי שאנחנו, מהזהות שלנו. לא הייתי מוותרת על זה.
מאד מצאה חן בעיני הרעיון של geeee של הקהיית הרגשות השליליים ומחיקה חלקית של העוצמות.
שלום איש
אני לא הייתי מוחקת שום אירוע גם אם הוא טראומטי. החיים שלנו מזמנים לנו ואנו להם אירועים שעוזרים לנו להמשיך בדרך שלנו ,ללמוד להסיק מסקנות, לטפל, להתפתח -כל משבר או טראומה הם מנוף לשינוי,להתפתחות,להתבוננות אחרת על החיים.מאידך לא כולם מוצאים כוחות נפש להסתכלות אמיתית למאורעות שפקדו אותם. אז אולי פשוט צריך לבחון לגופו של אדם ועיניין להסביר אפשרויות של התמודדות ישירה מחד ומחיקה מאידך, אם זה מה שיעזור למשהו כדאי.
האינסטינקט הראשוני שלי היה לומר" לא לתרופה שמוחקת אירועים" מהסיבה הפשוטה שהאירועים הספציפיים שכל אחד מאתנו חווה הופכים אותנו למי שאנחנו. יחודיים. שאין כמונו.
במחשבה שניה ושלישית. יש מקום להשתמש בתרופה כזו בתנאים שלא תהווה לעולם "תרופה גנרית" או "קלה להשגה" ושתינתן רק במקרים בהם מדובר בהצלת חיים של ממש.
מי יקבע איזוהי הטראומה שעדיף שתימחק. אין לי תשובה לא מכירה את השוק ואת ההתנהלות.
ייתכן שהיא מתאימה יותר לשימוש בקרב ממשלות בשרותים חשאיים :)
מדובר במחיקה סמוך לאירוע או גם לדברים שחלו בעבר הרחוק?
מישל גונדרי עשה על זה סרט נפלא - שמש נצחית בראש צלול, את התסריט כמובן לא ניקח מצ'רלי קאופמן
אישית, יש לי הרבה אירועים קשים בעבר סבוך, שעיצב אותי על ייחודיותי, לא הייתי מוותרת על כלום
אם כי הקהיית הרגשות השליליים, החוויה הטראומטית יכולה לשפר את החיים לאנשים רבים
אם כבר אז.. שניתן יהיה למחוק חלקית:
לא הייתי רוצה למחוק את זיכרונותי
החיים מורכבים מחוויות טובות וחוויות קשות
ומה שבאמצע
אם נמחק רק את הקשות ונישאר עם הטובות
לא יהיה ערך לחיים
ולא יהיה מעניין
לא נדע להבדיל בין טוב לרע.
יש סתירה בדברים אני יודעת,הייתי רוצה להישאר רק עם החוויות הטובות,
לא לראות התעללויות בילדים, נשים, קשישים ובעלי חיים !!!
לא ,לא הייתי מוחקת שום זיכרון,
גם הטובים פחות.
כל דבר שכל אחד מאיתנו עבר בחיים,
חקוק בתאים שלו בתת מודע,
כן, יש להתמודד עם הטראומות בהחלט,
לא על ידי מחיקה שלהן.
תשאל את אלה שעברו את השואה,
האם היו רוצים ,למחוק את הזוועה?
את החיילים שעברו מילחמה?
את הנשים שנאנסו.
סמים ,הם גם אמצעי הסחה,
אני נגד,
ובעד פורקן,
מי שאנחנו זה מכלול השיעורים,
החוויות שעברנו בחיים.
תמשיך הלאה..............
אל תמחק לנו את הזיכרון
למה למחק? היתי מעתיק זכרונות גם מאחרים.
Cut.
Copy.
Paste.
אני חושבת שאנו נבנים על ידי הזכרון.
גם המאורעות העצובים, הטראומטיים, הפדיחות למיניהן,
כולם מהווים שלב בבנייה האישית שלנו.
זה מין סוג כזה של ניסיונות וטעיות.
אני לעומת זאת, הייתי מזמינה תוכנה, או תרופה, או וואט אבר,
שתחזיר אותי בזמן לכל מיני סיטואציות, בעיקר מביכות. ושתינתן לי האפשרות
לבחור שוב.
ושיהיה ברור, לחזור אחורה בזמן, אבל עם הניסיון של היום.
הולך?
חלק את תגובתי לשניים
חלק ראשון מתייחס עם מעט הומור לתגובתה של אסתי
יתכן שהיגזמתי בהנחתי שכלם שמעו שאותה בעיה מתמטית נפתרה לאחרונה, זה כרוך היה במספר שנים של איפיון דיגיטלי ואז 72 שעות על-מחשב
בחלק השני רק הרחבתי את הדיון,
אתך הסליחה.
ואט דה הל אר יו טוקינג אבוט?
אני עובד על התוכנה הזו
עתה שנפתרה בעיית ה-E8 של סוסי ואני יכול לעבוד במרחב בעל 243 מימדים יותר קל לי...
ואולי זה יעזור לקרבנות טראומה קשה, פיגוע,התעללות,ילדות צעירות שנפגעו...
אוףףף.
יש כל כך הרבה רגעים שהייתי עושה להם דלית אם רק יכולתי או לפחות קומנד זד.
מילים שיצאו לי בלי להרגיש ופעלו את פעולתן הארסית על הצד השני, פעולות שנעשו בלי מחשבה ופגעו בי או בסביבה, אירועים היסטוריים כאלו ואחרים...
אם אתה יכול לפתח תוכנה שתעשה את זה במציאות - אני שלך לנצח!
" תרופה כזו...זה כדאי?"
לא. don't fuck with the brain.
המחשבה של להוסיף תרופות מהונדסות כימיקלית,
לתוך התהליכים הכימים שקורים במוח,
והמדע לא יודע מה מוליך אותם בדיוק,
לא נראה כמו רעיון טוב