הפסולת של חברות מהווה עבורן נטל כלכלי, ובפרט הוצאות הנובעות מעלות שינוע הפסולת ומהיטלי הטמנה. היטל על הטמנת פסולת במסגרת חוק שמירת הניקיון נכנס לתוקפו בישראל ביולי 2007. מטרת היטל ההטמנה - לכלול במחיר הטמנת הפסולת את העלויות הסביבתיות החיצוניות כגון זיהום אוויר, זיהום מים וכן עלויות הנוצרות בגין הובלת הפסולת ושימוש בקרקע. על-פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במדינת ישראל עלות הטמנת הפסולת השנתית עומדת על סכום של יותר מ- 700 מליון שקל.

עם הגידול בצריכה ובייצור, ונכונות הממשלה להגדיל היטלים אלו, הוצאה זו הולכת וגדלה ומשפיעה על רווחיות החברה. כך הם פני הדברים במקומות נוספים על-פני הגלובוס. ישנן חברות שהחליטו לייצר ערך מהפסולת שלהן ולהרוויח בגינה כסף במקום לשלם עליה.

דוגמא לכך היא נייקי, נייקי השכילה להבין שגם מהפסולת אפשר להרוויח כסף. לאור זאת, החלה לייצר נעליים בהתאם לעקרונות השיטה המכונה "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle). שיטה זו שהומצאה על-ידי הכימאי הגרמני מיכאל בראונגארט, והארכיטקט והמעצב האמריקאי ויליאם מקדונו, קוראת לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מקיים, כאשר ההנחה אשר עומדת בבסיס השיטה היא שפסולת של האחד היא "המזון" של האחר.

על-פי שיטה זו, יעילות טכניקות הייצור אינה נמדדת רק מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם מן ההיבט של הזיהום והפסולת שהן יוצרות. ייצור המוצר נעשה מחומרים ידידותיים לסביבה, באופן שניתן להפרידם האחד ממשנהו, ולמחזרם בנפרד, וכן יש חשיבות לשימוש בחומרים מתכלים או חומרים הניתנים לפירוק. באופן זה, כל מה שמיוצר נועד מראש להיות בסוף חייו, מזון למערכת הביולוגית בדמות דשן, או מזון למערכת הטכנולוגית בדמות חומר גלם. שיטת יצור זו הופכת את הפסולת למקור ליצירת רווח כלכלי ואקולוגי.

דארסי וינסלו, אחד ממנהיגי נייקי הראשונים שבחרו בייצור בר קיימא הכריז כי "עלינו להגיע למצב בו בריאות הצרכנים שלנו וכושר התחרות שלנו יהיו חלק בלתי נפרד מבריאות הסביבה", וכך נעשה.

נייקי יצאה בסדרת נעליים בשם "Considered" - נעלים המיוצרות מחומרים הניתנים לפירוק ולמחזור. הנעליים מוחזרות לחנות על-ידי הקונים בתום השימוש בהן, ואז מתחיל תהליך הפירוק: מופרד העור (חומר הניתן למחזור), הסוליה שעשויה משני חלקים שמחוברים זה לזה ללא חומרי הדבקה מזיקים, באופן שכזה ניתן להפריד את החלקים אחד מהשני ולמחזר כל אחד בנפרד.

ומה נייקי עושה עם חומרים אלו? היא עושה בהם שימוש חוזר לייצור נעליים נוספות.

לפי נייקי, הם עושים recycle אמיתי, המאפשר שמירת איכות החומר הממוחזר. הרעיון העסקי העומד מאחורי פעולתה הוא היכולת להשתמש במוצרים שלהם כחומר גלם לאורך כל החיים.

התוצאה, אומרים בנייקי, היא שיפור כלכלי וסביבתי - בתהליך היצור של נעל מסדרת

"Considered" יש 63 אחוז פחות פסולת מאשר בייצור נעליים אחרות בחברה; השימוש בחומרים ממיסים (בדרך כלל חומרים כימים מזיקים) ירד ב-80 אחוז, והאנרגיה הנצרכת לשם ייצור הנעל מסוג זה פחותה ב-37 אחוז מזו הנדרשת בייצור נעל "רגילה". נייקי ראו מה טוב והציבו לעצמם יעד- "לא עוד פסולת עד 2020".

המסקנה היא שכאשר חברה מתכננת את תהליך היצור שלה עם הסתכלות עתידית לסוף חיי המוצר, היא יכולה להרוויח כלכלית מהפסולת אותה היא מייצרת, הן באמצעות מכירתה לחקלאות או לתעשיה והן באמצעות שימוש מחדש באותם החומרים לצורך יצור מוצריה. באופן שכזה היא משיגה חומרי גלם כמעט אינסופיים.

בנוסף לאימפקט הכלכלי-יצורי, ישנו אימפקט שיווקי. תהליך זה מאפשר לחברה להגדיל משמעותית את נאמנות לקוחותיה. כאשר כל לקוח, עם החזרת המוצר בתום השימוש, יקבל זיכוי לרכישת מוצר חדש, הנאמנות שלו לאותו המותג תהיה גדלה מזו הקיימת היום.