ביום חמישי שעבר יצאנו מגבולות ארץ הקודש כשהיעד הנבחר והנכסף היה: כרתים - האי היווני הגדול ביותר!

ירח הדבש שלנו!

נסענו בטיסת חברת בת של "אל-על" ובשעות הבוקר של יום שישי כבר נחתנו על אדמת כרתים, הישר אל המלון שהמתין לנו.

שבעה לילות, שמונה ימים, ים, שמש, מנוחה, טיולים לעיירות קטנות באי, מפגש עם "חובבי ישראלים" וחצי פנסיון.

היינו צריכים את זה, את המנוחה הזאת, את הניתוק הזה, רק אני והאיש שלי.

לבד ביחד רחוק מהכל.

לצערינו, המלון שאליו הגענו לא היה בדיוק מה שהובטח לנו (ולא ארחיב כאן יתר על המידה), אבל הנופים המדהימים, החנויות המיוחדות, מוצרי שמן הזית שהיו בכל מקום, גילופי העץ היצירתיים, החופים הכסופים - כל אלה גרמו לאהבה שלנו להיות שם בכל עוצמתה.

אה מה מה? חצי פנסיון זה חצי פנסיון זה ארוחת בוקר וארוחת ערב וזה המון אוכל!!

ספירת הנקודות של שומרי משקל קצת הופסקה בשבוע וחצי האחרונים בגלל החתונה שלנו וירח הדבש. סיבות בהחלט חלומיות ומדהימות, אבל יחד עם זאת- הגעגועים למשקל בקבוצה החלו לפעום והרעב החל לתת בי אותותיו. אבל לא סתם רעב, אלא רעב למתוק!

הקינוחים שהיו שם היו מטורפים.

לא נגענו כלל בבשרים שהיו שם כדי שחלילה לא ייכנס אל פינו בשר לא כשר או בשר חזיר והדברים היחידים שאכלנו היו המון ירקות, גבינות מכל סוג וטעם, הרבה תפוחי אדמה ומתוקים לעייפה!!!

את המתוקים אכלנו בערב.

כל ערב. שבעה ערבים מלאי קלוריות זרמו שם וכשדמיינתי את הרגע בו אעלה על המשקל, חרדה קלה עלתה בי מצד אחד ולאחריה מחשבה חיובית אחת קטנה שבסופו של ירח הדבש, הדברים ימשיכו להיות כפי שהיו לפני החתונה. אני חייבת את זה לעצמי. חייבת את זה לגופי. לנפשי ולבגד הים שבינתיים אין לי.

התחושה הזאת של להיכנס לים עם בגד ים נורמלי ולא עם גופיה מטופשת שמסתירה את הבטן, גרמה לי להבין שגברת מומנטום ממתינה לי בארץ, מחכה שאשוב אחרי החופש הקולינרי, נטול הגבולות, שהפנמתי מידיי בשבוע וחצי האחרונים.

אני יודעת שכשאני רוצה משהו- אני משיגה אותו.

אני יודעת שכשאני רואה בדמיוני מה אני רוצה להגשים- אני חיה את זה בסופו של דבר.

ואני יודעת, שעכשיו אתחיל שוב להקשיב לגופי, ולהיכנס לשגרה היומיומית כשלצידי  גברת מומנטום המופלאה, מלווה אותי, מקשיבה לי, צועדת איתי בשביל הזהב אל פסגת ההצלחה.

וכל זאת כשבעלי היקר והאהוב, נמצא לצידי, בכל דרך.

איטז גוד טו בי בק!!

קבוצת הפייסבוק "גברת מומנטום נלחמת ברעב ובפיתויים": http://www.facebook.com/shomreymishkal?ref=ts&v=wall