השבוע זה קרה,המסעדה של השף חגגה שנתיים,ההכנות הקדחתניות,ההפקות,עבודה מאומצת של חודש והנה זה הגיע 

ואז,התינוק שלי החליט לחלות,שבוע שלם של חום ובכי אינסופי,דבוק אלי כמו קופיף הישר מתוכנית של הנשיונל גיאוגרפיק

קמתי בבוקר לעוד יום של חום ובכי ,הלכתי למספרה ,עשיתי פן אמרתי לעצמי שאם עד הערב המצב יירגע לפחות אהיה מוכנה להפוך לסינדרלה  בן רגע 

שמונה שעות למסיבה,: 

הבן הגדול חזר מחוג כדורסל ואיתו עוד ארבעה  גברברים בני 7

הבת הזמינה חברה וכך מצאתי את עצמי מורחת לק לשתי קטנטנות,מכינה פופוקורן לשחקני העתיד של נבחרת ישראל בכדורסל 

וכל זה עם הקופיף תלוי על צווארי,מיוזעת והפן תשאלו? קטסטרופה-אין זכר לא לפן  ולא לתסרוקת

בשעה שבע-הפתעה-בדלת עומד השף עם חיוך גדול של התרגשות

לאחר כחצי שעה ירד השף,לבוש כמו חתן ביום חתונתו ,משאיר אחריו שובל של בושם גברי

הילדים התפזרו,חזרנו מהרופא,התקלחנו,הרדמתי את הילדים

לרגע קיוויתי שתגיע הפייה של סינדרלה ,תלביש אותי ותיקח אותי במרכבה אבל זה לא קרה

אם עד עכשיו רק חשבתי ,עכשיו אני בטוחה-להיות אמא –זה התפקיד הניהולי הקשה ביותר שאני מכירה

סופר אמא הודיעה שהיא פורשת לישון, הרי אחרי הכל:

 אמרה סקרלט אוהרה  "בחלף עם הרוח"  ונרדמה....