כשיוני התחיל לגלות התעניינות שהיא קצת מעבר לביקורות מפרגנות אך בונות לסיפורים המטורפים בבלוג שלי - נפעמתי. הנה גבר חמוד. שפוי. פנוי. מתנסח היטב – ובעניין שלי! נפגשנו ביום שישי אחר הצהריים, שתינו בירה, טיילנו, הלכנו לשבת על הסלעים מול הים, הייתה שקיעה ואני הסתכלתי מסביב לראות איפה המצלמות של הטלנובלה, כי לא יכולתי להאמין שזה אשכרה קורה. גבר שמסתכל לי ישר בעיניים, מחייך מהבטן, שמח, מצחיק, אסתטי וכיפי, שרוצה לשמוע הכול על החיים שלי. צחקנו הרבה. ואז התחיל הטנגו האחרון בפריז להתנגן לי בתוך הראש, עם שאלת מיליון הסיבות בעד ונגד: האם להיכנס איתו למיטה, כן או לא. אם אני נכנסת איתו למיטה עכשיו, אני מקבלת את המותג המוצדק 'שרמוטה'. אם אני משחקת אותה צנון עם עקרונות, הוא הולך מהפגישה שלנו אל רשימת חברים דיגיטלית בת ארבעים מנויים, מתוכם לפחות 39 נשים שישמחו לפתוח רגליים, עם או בלי מותגים. בינתיים התביית לי יוני על הצוואר. הוא בא מעולם הקולנוע. הוא מבין בפרומו טוב. אמרתי לו שלא כדאי שניכנס ביחד לאותה מיטה הערב, כי הוא ממש מוצא חן בעיני. הגיון. לא שלי. שטיפת המח של החברות הטובות שלי התחילה סוף סוף לחלחל. הוא ביקש הסברים, ואני לא מאשימה אותו, אלא שלא היה לי מה להסביר. כלומר, הרעיון היה לגמרי מגובש אצלי בראש, רק הייתי צריכה להצליח לדקלם את ה'אני מאמין' שלי בלי לגמגם אלף פעם, ועם משהו קצת יותר חזק ובטוח בקול. "תראה" ניסיתי בכל זאת לשכנע את עצמי "אתה ממש מוצא חן בעיני, והייתי רוצה לראות את הפגישה הזאת מתפתחת לאיזה סוג של קשר..." הוא הביא לי מבט של אחד שממש מבין אותי. "תבין, אני לא... אה... אני לא... כלומר, אני כן כזאת, אבל איתך אני לא... כי איתך אני רוצה, אתה מבין למה אני מתכוונת?" עכשיו קיבלתי את נאום ה"עם כל החברות שהיו לי נכנסתי למיטה בערב הראשון. אצלי אין את השטויות האלה, מותק". למה לא נופל עלי שקל כל פעם שאני שומעת את הנאום הזה. למה. הייתי יכולה להיות מיליונרית היום! הנאום המרגש שלו החזיר לי את הביטחון ואת העצבים המפורסמים ואמרתי: טוב! בסדר! אבל נלך אליך, אוקיי? שתהיה לי לפחות הרגשה שאני מחליטה מה, ומי ואיפה. החלטיות עצמית. חשוב מאוד כשאת עומדת להיות מקוטלגת כ"קלה עד קלה מאוד להשגה". אצלו בבית, על בקבוק יין, ושלוש שיחות דחופות מהחברה הקרובה שלו, או האקסית שלו, תלוי מי רוצה לדעת, ניהלנו שיחה מלב אל לב. הוא אמר שחשוב לו להסביר לי את עולמו. גבר שמסביר לי על העולם שלו. זה עוד לא היה לי. דפיקות לב קיבלתי ממנו. בומים שלמים! התרווחתי על הספה, לגמתי עוד קצת יין, וחיכיתי בשמחה לסיפור על גירושין כואבים, אושר משתי בנות נפלאות, וחזון עסקי בעל מעוף נועז. טוב שבאתי! במקום זה קיבלתי וידויים מיומנו של שייח תורכי. החברה האחרונה שלו, זאת שמתקשרת אחת לשמונה דקות, חשובה לו מאוד ומהווה חלק מהותי מחייו. הוא גם עדיין מאוהב קצת בבחורה שהייתה אהבת חייו לפני שלושים ושלוש שנים. חוץ מהן, יש לו סיפור עם אישה מהאינטרנט, שהוא אמנם לא פגש עדיין, אבל היא תיכף מתגרשת מבעלה בשבילו, כי הוא הצליח לטמטם אותה עם הטקסטים שלו. אני לא צריכה לדאוג מהסיפור הזה, כי ייקח לה לפחות שנה עד שהיא תתגרש. בשלב הזה כבר שתיתי יין בכמויות, ולקחתי בחזרה את הידיים שלי, שליטפו לו את החזה ברומנטיות. "תגיד לי" השתדלתי להישמע מודאגת באמת "אתה נורמאלי? כלומר, ברור לך שאתה לא לגמרי בסדר בראש?" "כן. נכון" הוא ירה מיד בחזרה "זאת באמת שאלה שבלה פלור יכולה להרשות לעצמה לשאול אותי. לא, זה יפה שאת חושבת שמבין שנינו, בסוף אני הלא שפוי!" השתיק אותי. מגיע לי. יותר אני לא הולכת לפגוש מעריצים! "אבל מה זה הסיפור הזה, באימא שלך! תיכף תגיד לי שיש לך עוד אחת שלא הספקת לספר עליה". שתיקה. הוא הסתכל עלי ואחר כך על הרצפה, וקצת פזל אל המחשב. "חצוף!!! אתה רוצה להגיד לי שיש לך עוד אחת? עם כמה נשים אתה בקשר? אני בהלם!" "לא הרבה" ענה יוני בהקלה על שהסיפור עומד להסתיים והוא יקבל את הזיון שהבטיחו לו "רק עוד שתיים"... "עוד שתיים!!! מה אתה, שייח עבדול חסאן מכיכר השוק של אנטליה? מה העניינים איתך!" "תראי" יוני הבין שזה ייקח עוד קצת זמן עד שירשו לו לתקוע בבית שלו "זה לא ככה. אני, נפל לי האסימון לפני כמה זמן, ודיברתי על זה עם חיה, זאת שהתקשרה קודם? אני פשוט הבנתי שככה אני. יש לי בלב מקום לכולן. אני אוהב באמת את כולן. אני לא יכול לאהוב רק אישה אחת. אני מחלק את האהבה שלי כמה שיותר, אני מפיץ אהבה..." אתה הדלאי למה. רק בגרסה של סנטה קלאוס עושה חיים בלונה פארק. ומילא. אם זאת הייתה הפעם הראשונה שאני שומעת את הסלוגן "אני לא גבר של אישה אחת. פשוט תקבלי את זה וזהו", הייתי חושבת שאולי משהו לא בסדר בי, וזאת רק הגרסה המודרנית ל"זאת לא את, זה אני". אבל עכשיו התחלתי כבר ממש להיבהל. גברים עלו על טרנד חדש! זה לקח להם כמה עשרות שנים, אבל עכשיו הם מצאו איך להפוך את יצר הבוגדנות, תאוות הכיבוש והמרדף אחרי הריגוש הבא – לשפה שגם אנחנו נבין. הם חושבים שאם הם יכניסו את המילים "לב" ו"אהבה" למשפט הכי פסיכי, אנחנו נימס ונדמע, כי בילדות היו לנו ניירות מכתבים ורודים עם שושנים לבנות. יוני היה עכשיו ממש מבולבל. הוא לא הבין מה קרה להארה העצומה שהוא הגיע אליה לגמרי לבד, ואיך זה שהוא מקבל צעקות במקום מחיאות כפיים. "אבל למה את לא מבינה! אני לא אומר שאת לא האחת בשבילי. אני רק אומר שאת לא היחידה. יש עוד, וכולן מספר אחת!". סחרחורת הביא לי המעצבן הזה. רציתי זיון ליום שישי בערב וקיבלתי תור של קופת חולים כללית. "כי מה את חושבת!" יוני היה עכשיו בשוונג שאי אפשר לעצור "את בת 44, מותק! מה בדיוק נראה לך, הסוס הלבן של האביר שלך כבר מזמן צולע! אל תגידי לי שאת מחכה לו עדיין, אה? כי מה שתקבלי היום זה רק גברים שסוחבים איתם שקים של סיפורים!" "אבל אתה לא שק של סיפורים! אתה חגיגה בסנוקר לכבוד הגרסה החדשה של פרוזאק!" שני מבוגרים, יום שישי. שתיים לפנות בוקר. עומדים וצועקים אחד על השני, שש שעות אחרי שנפגשו לראשונה. העיקר שהיה קליק ממבט ראשון. |
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את יודעת, כבר מאות שנים מדברים על אהבה ועדיין אין לכך חוקים.
"מהי אהבה?" זו שאלה מלפני שהיינו אפילו רעיון...
אז אולי האהבה שלו היא לא האהבה שלך.
זאת אגב הסיבה שאני לא אוהב להשתמש במילים עמומות כשמדברים על ציפיות אחד מהשני.
אני גם מסכים איתך שמי ש"אוהב" מלאן נשים, אין סיכוי שהוא באמת יכול לתת לכל אחת מהן עולם ומלואו.
אולי יש נשים שזה מתאים להן, אולי יש מישהי שרוצה מישהו ברקע ולא בקדמת הבמה.
הצביעות שדיברתי עליה היא בעניין השיפוטיות שלך כלפיו וכלפי העובדה שהוא לא היה מעוניין במשהו מחייב יותר.
למיטב הבנתי הוא לא "מכר" לך סיפור אחד והתנהג בצורה שונה.
אבל אבל
אם אכן, את אמרת לו מראש מהן הציפיות שלך מקשר,
או שלחילופין הוא "סיפר" לך סיפור אחר תוך שהוא משתמש במילים עמומות שיש להן הרבה פנים (אהבה) למשל
אזי נאלח הבחור.
אגב,
כולנו במידה מסויימת צבועים בכך שאנחנו נוטים לשפוט את עצמנו בצורה שונה מאשר את הסובבים אותנו,
בפסיכולוגיה יש לזה מונח "שגיאת היחוס"
דוגמא: אם מישהו מועד ושופך קפה, אז הוא שלומיאל
אם אני מועד ושופך קפה אז זה היה רגע של חוסר תשומת לב.
אל תכעסי :-)
חכם - כשאתה מזיין מישהו, אתה בשליטה.
טל - אל תהיה כל כך קשוח. אחרי הכל, בלעדיכם החיים היו נראים אחרת לגמרי
דייג - יש פגם אחד בתיאוריה המושלמת שלך. מאיפה שאני באה, אהבה זה רגש חזק וטהור שיש לך בעוצמה כל כך טוטאלית, שאתה לא יכול לחלק אותו לחלקים ולטעון שיש לך את העוצמה הזאת כלפי כולם במידה שווה.
כשאתה עובר בסופרמרקט ומסתכל על המדפים, אז הקורנפלקס נראה מצוין, והפירות נראים סקסיים, והממתקים הכי מושכים.
אבל החיים זה לא סופרמרקט, נשים הן לא חפצים צבעוניים, ובן אדם שטוען שהוא מלא אהבה כלפי נשים, אבל בורח כל עוד נפשו בו ברגע שאישה מחכה לראות איך הוא הופך את המילים הנהדרות שלו לחיים שבתכלס, הוא לא יותר מבבון שפן ונאלח.
מפאת כבודו, השמטתי את הפרט החיוני הזה בסיפור שלי, לא חשבתי שאני צריכה להביא גם הוכחות מהשטח כלפי משהו שקרה לי. אבל אתה נשמע לי אחד שיודע הרבה על צביעות. תן לי לנחש. מנסיון?
ת'אמת, אני חושב שאת צבועה.
כי אם לא היית רוצה ממנו יותר אלא באמת רק סקס,
זה לא היה מפריע לך.
אבל זה כן, כי את רצית יותר.
אז מה? מי שדופק לך את התוכניות הוא חלאה נאלח ומנייאק?
או שמא את כועסת עליו כי הוא לא מתן לך צ'אנס מלכתחילה?
או שמא סתם על זה שהוא זונה?
אני בכלל לא מבין את הקטע של לצעוק עליו ולריב איתו.
מתאים לך, קחי. לא מתאים לך, תלכי.
בלי לשפוט אותו ואת חייו,
קו תחתון - הוא סיפר לך את המציאות שלו כפי שהיא.
וכן, הוא עשה את בזמן הנכון, ז"א לפני שנכנסתם למיטה.
הוא קורא לזה אהבה - אולי ככה הוא רואה את זה, זה כבר לא משנה הפרשנות לכאן או לכאן
את העובדות הוא סיפר לך.
באסה, מתסכל, מבאס וכל מה שאת רוצה,
אבל, לא קשור אליו ולא באשמתו, זה העולם שדפוק...
(חוץ מהעובדה שהוא דיבר אלייך לא יפה, משום מה יש לי הרגשה שגם פיך לא הפיק מרגליות)
כבר אמרו הכל לפני. בסך הכל יש בזה משהו, אלא שאנו הגברים טובים בפעילות טורית ולא במקבילית.
גם כשיש לנו מטלה אחת לבצע אנו נכשלים לעיתים...
סיפור טוב,
אם חשבת שאת כבר מכירה את כל הסיפורים,
אז כנראה שטעית, כי יש סיפורים כמספר האנשים,
וכמו שאנשים שונים, ככה הסיפורים.
למה לזיין אותו, ולא להזדיין איתו, זאת השאלה.
אני לא שוכבת, קסם, אני מזיינת. אבל לא אנשים עצובים.
אוי בלה , אל תהיי מצחיקה
שאלתי אם שכבתם בסוף?
אוקיי ואחרי הצעקות , הייתה הרפייה ?מהסוג שאת יודעת למה אני מתכוונת *
את פשוט לוקחת את היצורים הנאלחים ביותר ומייצרת מהם סיפור מטורף:)
זה נראה שדחסת מערכת יחסים שלמה לערב אחד
התאהבות, התפכחות, צעקות ופרידה
מעולה (:
זה כי יש לכן "אינטואיציה נשית" כל כך מפותחת שאתן אפילו מתחתנות עם מטורללים כאלה :)))))
פוסט נחמד ומרענן , ואשר ליוני , מה את רוצה ? לפחות היה כן ,
מונוגמיות הוא מצרך נדיר בימינו קבלי ה(*)
קליק..זה של עלית?שטראוס?
עדיין קיים בשוק?
קטעים
נשמע סיפור מרתק
(אולי נשלח לינק לנשים השונות בחיי ונשמע מה דעתן)
:)
מעולה את!
:)
שש שעות של שגעון חושים :)
אחלה פוסט יצא מהשיט הזה...
תשמעי!!! אני עם בעיות הקריאה שלי (לא קוראת טקסטים ארוכים- בשל לקות קשה) התאמצתי והרגשתי שהולך לי בקלות לקרוא את הפוסט שלך --- כי הוא פשוט זרם כמו נהר ושטף אותי איתו
מג-ניב!!!!! תודה לך על השתוף
בלאקי - פסו מהעולם הגברים. נקודה.
ארמנד - אתה נהנה, אני נהנית, כולנו נהנים, גם בלי החישובים שמסבכים לי את המח.
כפיר - בגילך את עוד זוכר לצטט את המ"מ?
נורי - אני סוחבת את הסיסמה הזאת כל חיי. לא משחררת.
קניתי!
הדייט הזה עדיף מונים רבים על דייטים מושלמים שהיו לי, שלאחריהם גליתי רק אכזבות
לגבי לשכב איתו או לא
פאק איט
נמאס לי להתחשבן כבר
אם גבר לא יעריך את כל המכלול שבי גם אם שכבתי איתו בדייט ראשון אז...
by all means
שיזדיין
כמו שהמ"מ שלי בטירונות לפני עשרים שנה נהג לצעוק עלינו:
תנסו ליהנות מהמסע, לא רק מסופו.
אוהב לקרא את הראש שלך...
ולא משנה לי אם זה 90% אמת ו 10% תוסת אישית... או הפוך...
או באם זה 100% נכון או 100% סיפור...
בכל המצבים זה יפה...
.
רק שאלה קטנה :
האם העובדה שאת מגיבה "בצרורות" של שניים שלוש אנשים...
לא תומכת בגירסת ה"גבר המודרני" התכמן ?
(:
איזה ייאוש....
פסו מהעולם הגברים השמישים ליחסים, הא?
וכמובן, אהבה לכולם זה הבולשיט שבבולשיט, גם אני הייתי פולטת פעם טקסטים כאלה לגברים, מפיצת אהבה.. ויש לי מקום לכולם... לב רחב...
חחח
דברם של האגו ושל הרצון להזדיין עם כמה שיותר חוויות.
השתיק אותי. מגיע לי. יותר אני לא הולכת לפגוש מעריצים!
כתיבה קולחת , שנונה, ו..... נוגעת עמוק - אליפות!!!!
למה לא נופל עלי שקל כל פעם שאני שומעת את הנאום הזה. למה.הייתי יכולה להיות מיליונרית היום!
ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
איזה מזל שלא נפגשנו,
אחרת אני הייתי מקבל פוסט.
בתמורה, תקבלי*
אנה - לכי על זה. אני גאה ומאושרת על ההשראה
ליבריס - ברצינות אני נראית לך אחת שהולכת עם גרביונים? ועוד מתחרה? ועוד ביוני? אין לי פנטזיות לאנוס מישהו על הקיר. אם כבר שידביקו אותי לקיר. נראה אותם.
ובאשר להערה הנבזית שלך בסוף על החיבוק - באימא שלך. מה זה קשור?!
סחרחורת הביא לי המעצבן הזה.
רציתי זיון ליום שישי בערב
וקיבלתי תור של קופת חולים כללית.
עזבי. מפגר.
ואיך הם תמיד מדברים על סוס
לבן.
שחור!!!לא היפנמתם?שחור בלבד!!!
משובחת, קצת מסובכת גם...:-)
את.
תודה.
הגזמת! מה זה השטויות האלה ומה זה בזבוז האנרגיה המשווע הזה? במקום לצעוק, היית מורידה את הגרביונים (כן, אלה עם התחרה), דוחפת לו אותם לפה, ככה עמוק שישתוק, ומזיינת לו ת'צורה על הקיר (בתקווה שאין לו קטן, שומו שמיים). מראה לו מאיפה משתין החילזון וכמה מזל היה לו לפגוש שרמוטה בת 44 שיודעת ת'עבודה. ואז משאירה לו שני שקלים והולכת הביתה.
נו בלוצ'קה, מה נסגר איתך? בואי לחיבוק.
כן.
יש לי יותר מדי מה להגיד. אולי אני אעשה מזה פוסט מתי שהוא.
דינה - נקטר אהבה? מאמי? כאילו - איכססססססס. האמת היא שמרוב שאני חיה כדי לצעוק, אני כבר לא מבדילה בין צעקות של זעם לצעקות של... תענוג? שיהיה.
שיר - כן. זה יפה שגבר, יצור שלא מסוגל לעשות שני דברים בבת אחת, מתיימר להיות מסוגל לזכור יותר מאישה אחת בכל פעם.
נורה - אופטימית? אני? בשבילי יש רק חצי כוס אחת. זאת שאין בה כלום
טילי - האינטרנט. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אם בחיים האמיתיים אתה מבאס אישה אחת בכל פעם, באינטרנט אתה יכול לעשות את זה בתפוצת נאטו.
הויי בלה בלה....
הרסת אותי מצחוק ומכאב
זה הכל אשמה המערכת, האינטרנט....
נותנת תחושה של הכרות עמוקה למרות שהכל היה וירטואלי
מאפשרת לנהל מספר מערכות יחסים וירטואליות במקביל
מאפשרת לכל מהגג מקומי לצאת מלך....
אז פלא שאחר כך את צועקת בשתיים בלילה על גבר שהכרת לפני 6 שעות....
אני אומרת, תושמד המערכת לאלתר!!!
אף אחד לא יכול לחלק את עצמו לחלקיקים ועדיין לתת
הרגשה של "מספר אחד בשבילי"... פשוט עוד לא נולד
בן אחד כזה שיכול לשלב את כל האהבות שלו ולא להתבלבל
בלוש עדיף על זיוני שכל מ"אביר" כזה במקום זיונים אחרים
לכי תדעי מה עוד תחטפי ממנו (מתה עליך!!!!!)
במחשבה שנייה, אולי אני צריכה להחליף כאן את הכינוי שלי...( :
(אישה1).
ובקטע של הצעקות מותק, אין לי ספק שהכנסת את יונתן הקטן לכיס הקטן...( :
(רגע רגע, היו בסוף גם צעקות מסוג אחר או שהחלטת לוותר על התענוג המפוקפק של טעימת נקטר האהבה, המופץ בהמוניו ע"י אבו-אל-כמה-שיותר-יותר-טוב?)
מה שנקרא: פרה, פרה, נדפוק את כל העדר.
נשמע לי כמו תיזמון מצויין לשלוח אותו לרפת.
עדי - צודק. הסתובבתי ושמתי את הרייס של החיים שלי. לא חוזרת למשחק הזה.
לולה - לנשים מותר שיהיו להן הרבה גברים מספר אחד. גברים צריכים לשבת ולספוג את זה כמו ילדים טובים. אין להם ברירות. זה לא שהם יפתחו בשביתה עלינו או משהו...
גם אצלי כולם מספר אחד :)))
סתם סתם ...
אבל הייתי מוכנה לחשוב ברצינות על הטרנד :)))
יש לי גירסה דומה
מלאה בקסם חידודי לשון וריגוש
ובור שנפער
רק בלי הצעקות
הצעקות איזה שיחרור בפעם הבאה כנראה................
מה נאמר ומה נגיד. לצחוק או לבכות.
יש טרנד כזה שכנות וישירות הם תחליף הולם להגינות בסיסית. הן לא.