| העיתונות, כולל הארץ מפרסמת את מה שדובר צה"ל מפרסם כאילו מדובר בעובדות. השקרים לא התחילו אתמול, ולהלן עדותו של יזהר באר משנת 1988. ---- בעניין "חיזרו לאושוויץ". כל מי שהיה על התדר הפתוח הזה יכול היה להגיד את הדברים הללו. ---- כבר לא מאשימים את הארגון הטורקי בקשר עם אל קאעדה... ---- יזהר באר - מתוך "הנורמליזציה של החריג" (באסופה "על דמוקרטיה וציות" בהוצאת תנועת "יש גבול" וספרי "סימן קריאה", עמודים 174-175) ב- 12.2.88 נחפשה פרשה אשר התרחשה בכפר סאלם. תושבים טענו כי 4 צעירים מקומיים שנעצרו הושכבו על האדמה וכוסו עד לראשיהם בסוללת עפר שערם עליהם בולדוזר של הצבא. לפני הקבורה, כך סיפרו, היכו החיילים את הבחורים. אחרי שכוח צהל עזב את המקום חולצו בידי בני כפרם ואושפזו כשהם סובלים מחבלות בכל גופם. כאשר ביקרתי בכפר , עדין סברתי [דברי יזהר באר ] שמדובר בגרעין אמת עטוף במנה הגונה של תעמולה פוליטית, מה שמכונה "דמיון מזרחי". אבל טענותיהם של התושבים נתמכו בעדות מסייעת אשר נשלפה מתוך האדמה: נעלו של אחד הקורבנות. פניתי לדוברת צה"ל בירושלים וביקשתי את תגובת הצבא. "האם אתה מאמין לכל שטות שמוכרים לך הערבים? אני בכלל לא מוכנה להתייחס למעשיות כאלה" צעקה וניתקה. רבים סירבו להאמין: הכיבוש הנאור אינו מסוגל למעשים מעין אלה. אבל סיפור הקבורה צבר תאוצה, צהל נאלץ לחקור , והתברר שטענות התושביםם באמת יסודן. החיילים הועמדו לדין וקיבלו עונשים קלים. "אפילו בחלומותי הקשים לא דמיינתי שדבר כזה יכול לקרות", אמר אז עמרם מצנע , אלוף פיקוד המרכז. החלומות הקשים של האלוף מצנע חזרו ונשנו כמציאות יומיומית, אך הפלא ופלא - נראה כי שנתו לא נדדה עוד. ב 27.5.88 פרסם "כל העיר" סיפור דומה על כיסוי ערבים באבנים גדולות עד למחצית גופם בכפר ערורה. הפעם לא שללה דוברת צה"ל את האפשרות שמקרה כזה אכן אירע. אחר כך מסרה הדוברת כי "לא היה במקום בולדוזר וערבים לא נקברו חיים". ימים לא רבים אחרי פרסום פרשת ערורה הצטרפה העיתונאית רות יובל לתחקיר ראשוני שערך האלוף מצנע בכפר. הנה תיאורה: "הוא אומר שקשרו להם את הידים מאחור" , מתרגם החייל הג'ינג'י לאלוף מצנע את חסין ערורי המשחזר כיצד שתלו אותו חיילי גולני באבנים. "שמו אותו בבור וכיסו אותו באבנים עד פה" , הוא מסמן בין המותניים לחזה. "אני מבין , אני מבין", עוצר האלוף את המתורגמן. "אני מתחיל להבין מה קרה כאן. היו פה עשרות חברה על ההר" , הוא מפרש את העדות של ערורי שכבר נשלח אל הכפר, "עשרות חברה ברחו אל ההר. את השלושה האלה תפסו. כדי שלא יברחו, שמו להם כמה אבנים על הרגליים שלא יזוזו". "הוא אמר אבנים עד המותניים " , אומר רס"ן אחד . "הוא נראה בחור מתוחכם" אומר האלוף ומתכוון כנראה לממזר , שיודע לנפח סיפור. סימני הדם שצולמו בעיתונים, כבר דהו בינתיים. "הם גם לא נראים פצועים", אומר האלוף, " הם נראים בריאים לגמרי ". "עכשיו אני כבר הרבה יותר רגוע" , נושם לרווחה סגן אלוף צעיר, אולי מפקדם של החיילים. וכך גולשים כולם רגועים יותר במורד הטרסות התלולות. |
Mosheshy
בתגובה על בואו לתמוך בסרבן השירות הצבאי נתן בלנק מחר (שבת 12.11) מול כלא 6 בעתלית!
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הקישור שלך לא עובד, ומכל מקום, אשמח להפנייה למקור פחות טבלואידי-לאומני.
תודה
גם לי שלחו איזה קישור לווידאו שבו מראים חיילי צה"ל פורקים כביכול את המרמרה ומוציאים משם טילים ופגזים. היה כתוב שם שצריך להפיץ את זה בעולם וכן הלאה...
בירור מעמיק הבהיר שמדובר בצילומים מלפני שנה שבה נתפסה ספינה שהובילה נשק ללבנון.
הטענות על הקשרים לאל-קעידא גם הן נתפסות בעיני כתעמולה גסה וחד כיוונית שמטרתה להוכיח שוב ושוב את צדקת דרכו של הרשע שמתחפש לקורבן. ואחר כך עוד זועקים בארץ למה ההסברה לא מקצועית מספיק, הם לא מבינים שאי אפשר לרמות את העולם בנוכלויות בשעה שהמציאות צצה ועולה ללא הרף.
כמו שאמר אברהם לינקולן:
"It is true that you may fool all of the people some of the time;
you can even fool some of the people all of the time;
but you can’t fool all of the people all of the time."
אני ממש לא בטוחה שמדובר בשקרים - ראה ידיעה בישראל NOW,
אחד המחבלים במשט מודה שהוא קשור לא קעידה ואפילו מתגאה בזה בעיתון טורקי.
אכן "הנורמליזציה של החריג" היא כותרת הולמת.
מקומם ומדאיג.
תודה לשניכם.
עופר היקר,
תודה לך.
אזלו כוחותי.
יבשו דמעותיי.
תודה לך, ותודה ליזהר היקר.
אתכם לאורך כל הדרך.
אנה
אני הייתי בדובר צה"ל ב-1990 עד 1993. האינתיפדה הראשונה. ואני יודע איך זה עובד. הייתי באחת היחידות של דו"צ ב"קו הראשון", ו-לא, דובר צה"ל לא משקר. הוא פשוט לא יודע כלום. הוא אומר מידע שמוסרים לו חיילים מהשטח, הוא לא נמצא בשטח, ואפשר למכור לו כל לוקש. אלה החיילים שמשקרים. ודו"צ לא יודע כלום. כי החיילים שלו, אפילו אלה שנמצאים הכי קרוב לשטח, לא נמצאים בשטח. הם יושבים במשרד ומקבלים דיווחים באיחור של שנות אור. לזכותו ב-1990 יש לציין שדו"צ לא ידע על תרבות השקר של החיילים.
היום כבר קשה להיתמם. אבל למרות שהיום חיילים של דו"צ יוצאים לקו הראשון, ואחד מהם אפילו נהרג בפעולה, דו"צ ממשיך להעביר שקרים. האם הפעם אלה שקרים שדו"צ מעביר ביודעין או עדיין שקרים שהוא מעביר מהחיילים בלא יודעין? זאת איני יודע.
אכן.במיוחד כשרואים עד כמה הוא דייק בתובנותיו.
הוא חסר
זה בסדר, עדית. לא צריך להתנצל
עופר, אני מודה:
כיכבתי - התחלתי לקרוא אבל לא עמדו לי כוחותי לקרוא את כל המלים הקשות.
סליחה.
אתה יודע שאני אתך.