סיפורי יזמות 3 – סיפור Xeonet – הפעם סטרט-אפ "אמיתי" זה סיפור המשך ל - סיפורי יזמות 1 - אני יזם... מה זה אומר סיפורי יזמות 2 - סיפור ה CarSitter אחרי תחושת ההחמצה שתוארה בפוסט הקודם שלי (סיפור ה CarSitter), הקדשתי את השנים לשינוי מקצועי. הסבתי את עצמי מביולוגיה להיי-טק. למדתי תכנות ועבדתי מספר שנים כמתכנת ואחרי זה כראש צוות תוכנה. הצורך להתמקצע בעולם החדש, דיכא במשהו את היזמות שבי. לא היה לי זמן וכוח להתחיל משהו חדש. את הרעיונאות זה לא הצליח לדכא ורעיונות חדשים המשיכו לצוץ בראשי, כאילו משום מקום. דוגמא אחת אני זוכר, עוד במהלך קורס ההסבה לפיתוח תוכנה (בשנת 1996) כשעוד לא ידעתי לכתוב שורת קוד אחת, עלה לי הרעיון לפתח תוכנה שתקרא חדשות מאתרי חדשות שונים ותציג אותם בתחתית הדסקטופ... (משהו שמזכיר קורא RSS שיש היום כמעט לכל אחד...) בשנת 1999 עלו במקביל פחות או יותר שני רעיונות שהתחרו ביני לבין עצמי על המימוש. רעיון אחד היה רעיון מעט טכנולוגי אך בעיקר עסקי. רציתי להקים אתר אינטרנט שיהווה חנות למכירה של מדים ואביזרים של קבוצות כדורגל מהארץ ומרחבי העולם. כלומר, הרעיון היה ליצור שיתופי פעולה עם חנויות של קבוצות כדורגל וספורט בכלל ברחבי העולם, וליצור פורטל שדרכו ניתן היה לרכוש ישירות מהקבוצה תוך קבלת עמלה צנועה על כול עסקה. באותו זמן, לא לכול קבוצה היה אתר וגם למי שהיה, ברוב המקרים זה לא היה אתר של מסחר אלקטרוני.... במקביל, הימים ימי ICQ העליזים, חברת ICQ נמכרה ל AOL ב 407 מליון דולר והדמיון של כולם חגג. על ימין ועל שמאל קמו חברות שניסו לחקות את ההצלחה. גם המוח שלי טחן את הנושא. ביום כיפור של שנת 1999, בעודי רובץ על השטיח בביתו של חיים חברי הטוב, נחה עלי השכינה (סתם סתם... J) ורעיון ענק בצבץ במוחי. מה אם אני אוכל לבצע צ'אט פרטי ללא כל התקנה של תוכנה על המחשב שלי ועל המחשב של הצד השני? אחת הבעיות של ICQ אודיגו ומסנג'ר באותו הזמן היה הצורך להתקין תוכנה. מילא, אני יכלתי להתקין, אבל איך אני דואג לכך שהצד השני שאיתו אני מעוניין לדבר, יתקין גם כן? ואולי הוא מעדיף להתקין תוכנה אחרת לצ'אט? הרעיון שעלה לי היה להשתמש בישומוני ג'אווה שלא דורשים התקנה. ההזמנה לצ'אט נשלחה באמצעות אימייל סטנדרטי ועם לחיצה על לינק באימייל, נפתחה תיבת שיח שבה אפשר היה לצ'וטט. אפשר לראות את זה כסוג של אימייל אינטראקטיבי. כלומר, המענה למייל פותח צ'אט פרטי. שני הרעיונות הללו קיננו במוחי במשך מספר חודשים. צרפתי להתלבטות את משה, חבר טוב ושותף לדרך. לא כל כך ידענו כיצד להמשיך. חקרנו את כל החממות הטכנולוגיות. קראנו על קרנות הון סיכון ובעיקר התברברנו. באמצע 1999 החל המפנה. סיפרתי לידיד מהעבודה שיש לי רעיון טוב שאני רוצה לממש ואני לא כל כך יודע איך. אחרי יומיים נכנס אותו ידיד לחדרי ואמר שיש לו חבר שמחפש רעיון לסטרטאפ כדי לרוץ איתו ושאל אם אני רוצה להפגש איתו. לא היה לי מה להפסיד וכמובן שהסכמתי. דיברתי עם הבחור בטלפון וקבענו להפגש בבית הקפה בפרק לאומי ברמת גן. נפגשנו כעבור מספר ימים וסיפרתי לו על הרעיון. הוא התלהב וביקש מספר ימים כדי לחשוב. אחרי יומיים הוא התקשר ואמר – קדימה אבי, הולכים על זה. נפגשנו שוב, חתמנו על זיכרון דברים בינינו ולמחרת, הוא היה על מטוס בדרך לחו"ל. אחרי 4 ימים הוא חזר עם 15 אלף דולר כסכום ראשוני שאיתו אפשר היה להתחיל לעבוד. זו הייתה יריית הפתיחה. מאותו רגע, ישבנו משה ואני, בשעות הפנאי שלנו, בעיקר בערבים ובסופי שבוע ופיתחנו את הדמו. משה פיתח את המנוע של המערכת על בסיס של איזושהי תוכנת צ'אט חופשית שמצאנו באינטרנט, ואני פיתחתי את ישומון הג'אווה (אפלט) ואת אתר האינטרנט שדרכו תפעלנו את הדמו. לקח לנו כחודשיים להביא את המערכת לידי שימוש. התקנתי אותה על מחשב שלי בבית ולפני כל שימוש דאגתי להתחבר לאינטרנט עם המודם 55.6 שהיה לי אז. כשיצאנו להדגמות, רעד לי הפופיק מהמחשבה על כך שחיבור האינטרנט הפרימיטיבי יכול להתנתק.... ליאור, השותף שלי, היה אדם בעל קשרים. אחד היתרונות הבולטים שלו היה היכולת ליצור קשרים ולגרום לאנשים להעריך אותו. הצגנו את המערכת בפני מספר אנשים. רצנו מפגישה לפגישה. כמובן שהחתמנו את כולם על NDA. החשש שיגנבו לנו את הרעיון קינן שם תמיד. את ההדגמות ביצענו באמצעות מחשב נייד שרכשנו. התחברנו איתו לאינטרנט במשרד או בחדר הדיונים שבו התקיימה הפגישה, נכנסנו לאתר שלנו, הכנסנו את האימייל של האדם שלו הצגנו את המערכת ושלחנו לו הזמנה. תוך מספר שניות הוא קיבל אימייל. בתוך האימייל היה לינק, כשהוא לחץ על הלינק, נפתח אצלו מסך צ'אט והוא יכל לצ'וטט איתנו על המחשב הנייד. ההדגמה בדרך כלל הייתה עוצמתית. שלישיית יזמים, מגיעה לגייס כסף ראשוני ומציגה מערכת שלמעשה עובדת. הקונספט מדליק, האנשים מרשימים (חוץ ממני J ) ומערכת מוכנה... מה צריך יותר? הצלחנו דיי מהר לגייס סכום כסף ראשוני של רבע מליון דולר מגוף מוסדי. הסכום הזה איפשר לנו להתחיל לעבוד ברצינות. עזבתי את עבודתי והקמנו את חברת קסאונט (Xeonet). קבענו את מושבנו בקריית מטלון בפתח תקווה. בהתחלה שכרנו קיוביקל בשכירות משנה אצל חברה אחרת, אבל תוך מספר שבועות, שכרנו משרדים לא רחוק משם. ליאור, השותף שלי נהיה המנכ"ל ואני סמנכ"ל טכנולוגיות ופיתוח. היה ברור לנו שהמודל העסקי שלנו לא מחזיק מים. גם למשקיע שלנו זה היה ברור. מה כבר אפשר לעשות עם צ'אט בתוך המייל.... החלטנו לקחת את הטכנולוגיה לכיוון קצת שונה. אמרנו שאנחנו יודעים להקים שיחה אינטראקטיבית בעזרת הודעה. ניקח את זה צעד אחד קדימה ונשים בצד אחד של האנטרקציה מערכת אוטומטית. המערכת הזו תנהל דיאלוג קבוע מראש עם אדם בצד השני. תארו לעצמכם אירגון שיש לו אינטראקציה יום יומית שיגרתית עם לקוחות שלו. למשל, בנק, שמתקשר ללקוחות אלפי פעמים ביום כדי להודיע להם משהו ולאשר פעולה בעקבות זה. את הדיאלוג הזה ניתן להוציא בצורה אוטומטית ישירות מבסיס המידע של הבנק אל כל הלקוחות. הרחבנו גם את הבסיס הטכנולוגי שלנו כך שהדיאלוג הנ"ל יכול היה להתנהל במייל, בסמס או בכל טכנולוגיה סלולרית אחרת. במקביל, המשכנו בשתי פעילויות. גייסנו כוח אדם מקצועי. סמנכ"לים נוספים רציניים עם נסיון רב לתפקידי שיווק, מכירות ופיתוח עסקי, אנשי פיתוח תוכנה וכו' ובמקביל התחלנו לעסוק בגיוס הון נוסף. המטרה הייתה לגייס בשלב זה כ 2 מליון דולר. התחלנו להתרוצץ בין משקיעים, קרנות ואינג'לים. לאחר מספר חודשים עשינו זאת. גייסנו ממועדון משקיעים וממשקיעים פרטיים סכום של כ 2 מליון דולר (אל תאמינו לכל הפרטים בכתבה :-) מה שכתבתי כאן מדוייק יותר). גדלנו בכוח אדם והגענו עד ל 33 מועסקים בחברה. מבחינה עסקית, זכינו בהצלחות. הפעלנו את המערכת שפיתחנו יחד עם חברת אריקסון, ביצענו תהליכי מכירה אפקטיבים עם חברות ענק מהארץ ומחו"ל. קיבלנו הזמנות ואז... הכול נתקע! שנה וחצי אחרי הקמת החברה, בשלב בו היינו אמורים להתחיל גיוס הון שלישי בסך של 10 מליון דולר, נפלו בנייני התאומים בארצות הברית וקצת אחריהם התמוטט הנאסדק. כל המשקיעים שהתלהבו מאיתנו ודחקו בנו לבוא אליהם כמשקיעים הבאים, נאלמו דום. פתאום, אין עם מי לדבר. כולם החזיקו את הכסף שנותר להם קרוב קרוב לחזה ולא שיחררו. אנחנו נכנסנו לתהליך התיעלות שכלל פיטורין, קיצוץ משכורות, הגברת מאמצי המכירות אבל, זה לא עזר. כעבור עוד מספר חודשים נאלצנו לפטר את כולם ולסגור את שערי החברה. אם הסיפור הקודם של ה CarSitter היה אכזבה, תארו לכם מה היה כאן. זה היה שבר. חלום שהלך וגדל והתפתח התפוצץ בפרצוף בהפתעה. אבל לא הכול שחור. יצאתי מהסיפור הזה לאחר זמן לא רב עם הרבה יתרונות וחסרון אחד: היתרונות היו – נסיון בהקמת סטרטאפ, נסיון בתפקיד בכיר של ניהול פיתוח תוכנה, ניסיון בעבודה מול השוק,הכרות עם אנשים משפיעים, קשרים עם כאלה שיעזרו לי במיזמים בעתיד והכי חשוב, גושפנקא נוספת על כך שהרעיונות שלי לא הזויים, שהם ברי מימוש וגם השוק מכיר בהם כרעיונות אמיתיים. החיסרון היה תביעה כנגד היזמים וחברי מועצת המנהלים של החברה (ואני בניהם) על ידי 2 משקיעים. הם טענו לאובדן כספם עקב ניהול כושל ושחיתות, תביעה שהתבררה במשך 5 שנים אחר כך בבית המשפט השלום בתל אביב ונדחתה לחלוטין על ידי בית המשפט. (מבחינתי, גם זה היה עוד ניסיון חיים) עוד במהלך חיי החברה, נוצר קשר חברי טוב עם ארז, שהיה מנהל המכירות של החברה. אדם ברוך כישרונות ויחד התחלנו במחשבות על המיזם הבא. היו לנו הרבה רעיונות, ופעילויות, אבל זה כבר בפוסט הבא - Easy Reascue |