חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2506 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
some hammond grooves
יאללה, הלך על הפיקסיס , המשט- עד לבא בתור- עבר (פוסט זה נטמן בשעתו זמנית בחול מסביר הפנים שבדירתי, כי יצא לאור ביום תקרית המשט וחשתי שלא מתאים לי עם זה). אז עכשיו, כשאני עם כוס יין אדום איכותי, בטמפ' המתאימה, אפשר לצאת שוב לדרך .
מקדחת האמונד מוטרפת בשם Brian Auger ועוד אחת ג'ולי דריסקול , עם קצת עזרה מחברי ה-טריניטי. Streetnoise שיצא לי בין היתר 'לנסוע' איתו ברכב לפני מספר ימים.
בקליפ השני , היא נכנסת בדרך מאד מיוחדת לטעמי, לנעליה של גרייט אריתה (לא תאמינו, מהפעם הקודמת, הקליפ של אריתה הוסר לגמרי בטיוב).
שימו לב איך דריסקול מתנועעת בסולו של בראיין. ככה רקדו בסוף ה-60/תחילת ה-70! לא טוב? סוג של וידוי , או שנקרא לזה קיפוח הנגנים/מוסיקאים . כששמעתי את ההרכב הזה בשעתו בסוף ה-60 , למשל בשיר הזה שהיה אז להיט שלהם. (גרסה לשיר של דילן במקור). הציגו את זה ברדיו וכו', כ -"ג'ולי דריסקול" בלבד. גם אני לצערי הלכתי עם זה. מי ידע אז מי זה בראיין אוז'ה ? (או איך שמעברתים אותו ). בדיעבד, קצת מאוחר יותר, הבנתי שללא בראיין כל הסאונד שם היה ממש לא אותו הדבר. אפילו בשיר הנ"ל (ומבלי להפחית כהוא זה מתרומתה של ג'ולי בו) אני זוכר שמה שכבש אותי, בהשוואה לזו של דילן, היה המעבר הפסיכדלי הזה בפיזמון, שנעשה כמובן עם ההאמונד.(כאן קצת פחות שומעים זאת בבירור, בגלל איכות הסאונד). ויש עוד עשרות דוגמאות דומות לנ"ל, בנוגע לנגנים.
שימו לב שעבודת הסאונד אצלם באה מקלידים, בס ותופים בלבד, ללא גיטרה. (בהרכב שכאן לפחות. היו גלגולים שבהם שולב גיטריסט, שגם שר). אפשר לראות-במיוחד בקליפ השני- איך כל אחד מהם נותן מעל ל-100% מיכולתו.
בראיין מוגדר אגב כקלידן ג'אז ורוק.
הוא עבד עם/ליווה במסעי הופעות, אמנים כמו רוד סטיאורט, ג'ימי הנדריקס, לד זפלין, אריק ברדון ואפילו את הבלוזיסט סוני בוי וילאמסון.
אז, שימו ווליום וצאו לדרך.
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (42)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי את בוסטון.
נדמה לי שהם פעילים, אבל כבר בלי הזמר שלהם שהלך (כפי שכתבתי כבר למעלה).
LOL
(בטח פעילים)
בוסטון גם לא מביטה לאחור
הם היו אמורים לבוא לארץ ? מה הם עוד פעילים ?
כהוקרה על כך שהבהרת לי בשעתו את המשמעות שנבעה מהשתלשלות ה"דיל", אנסה להבהיר גם כאן.
הכל התחיל מזה שכתבתי למעלה משהו הנוגע לבוסטון והוספתי שם משהו כמו " בוסטון היא לא משהו היום"
בא לאחר הביטול של הפיקסיס הבוסטונים, זה הכל (-:.
היי אובי. אני גם לא מבינה למה. זה שיר נהדר. גדלתי עליו תרתי משמע.
מה, לא היית בכיתת מחוננים?!
לקס באה ונעלמת כרוח.
אין דבר , אנחנו נדחק אותה לפינה עם ההבטחה לשמלה הקרועה!
אחלה שיר הבאת, אהבתי אותו תמיד, עם הניואנסים שבו, אם כי נדמה לי שהזמר שם כבר שר יחד עם בוז בארל...
כן, בעצם כל הרכב מהתקופה שעבד עם אורגן יזכיר.
אבל אובי הסביר את הניואנסים בנושא.
למרות שאני (ובטוח שגם הוא) לא מזלזל כלל בסאונד שהוציא מנזרק.
בדיוק מה שההורים שלי אומרים :)
the same goes for me !
היי וקטור מה שלומך ? , טוב לפגוש אותך .
אם כבר בדילים עסקינן אז כרגיל לקס יודעת לבחור בדיוק את הפנינים האמיתיות
(הקטע עם החמור משרק )
וגם בקשר לדלתות שבאמת הצליל המאפיין אותם הוא האורגן , אבל ריי מנזרק מהדלתות לרוב לא ניגן בהאמונד ,
בכל מקרה בחרת שיר נהדר .
ובאמת למה מלכלכים על בוסטון ? אחלה להקה
אויש איזו תקלה, שוב אינני יכולה לככב. אבל בטח אשוב מחר:) ולגבי הדיל, אני חייבת לציין שזה הזכיר ל קצת את הדלתות .
תמיד אפשר לא להסכים . בכיף .
מה שרציתי להגיד שהיא ש א היא לא רק צווחנית , וב , בלי חס וחלילה להשוות למישהו , אפשר להגיד על הרבה זמרות שהן צווחניות , אם ממש רוצים , ומצד שני אם שומעים ומתבוננים על כל התמונה הן נותנות משהו אחר והרבה מעבר לצווחנות נטו .
מעבר לזה זה באמת עניין של טעם .
אני איך שאני שומע האמונד , למרות הצליל המיושן לכאורה - אני נמס , זה משהו פאבלובי כזה
תודה קרטיס.
אהבתי את ה"תרתי משמע" .
זו את שהתחברנו פעם על "השעון המעורר התותי" ? או שאני מבלבל כאן.
גם שם היה מהאורגני הזה...
יופי של סוכריות, מתה על הצליל האורגני
(תרתי משמע...), עושה חשק, כמו תמיד,
להיכנס למכונת הזמן ולקפוץ אחורה לראות
בלייב איזו הופעה קטנה!
לא אני כתבתי, אבל צודקת, כל אחד וטעמו.
תפסי, תפסי בייבי.
יופי של קטעים.
מזדהה יותר עם הראשון...
וגם אסוציאציה פרועה מתקבלת כאן בברכה.
בנוגע לשמלה הקרועה, אל תאחסני אותה עדיין, נמצא את הטריגר המתאים.
וואו, איזו קיצוניות של קול מאלה שבפוסט של מאיה "נמוך מים המלח", לקול המעצבן (אותי) של דריסקול,
לא רק הקול גם הצלילי הזה של האורגן שנשמע פאסה מתמיד.
אבל כמו שכתבת פה, כל אחד וטעמו הוא:-)
קלירצ'. הגעתי באיחור, אתה יודע, הייתי עסוקה בהתאוששות מכשלון קונספט השמלה הקרועה.
קודחים זה לא מילה...
auger זה לגמרי מקדח, למרות שהבחור דנן נראה יותר כמו ogre, במובן מיפלץ.
ואם כבר מדברים על שרק, ועל הקדשות ל- OB, ובגלל שגם לי בא לתפוס תחת, אני זורקת את זה לדיל
baby got back
(כדי שזו לא תישאר אסוציאציה פרועה שלי - החמור בדיבוב אדי מרפי שר את זה ברצועת בונוס בדיסק. תזרמו איתי)
חחחחחח ותראו מה מצאתי עכשיו:
הקונטרה
תודה.
כולם כאן מחדשים לכולם, גם אתה.
להצליח איתך זה הישג, לא?
ראשית, כל מה שאני מקדיש, הוא תמיד באהבה מלאה.
איך אני אוהב שאתה מעשיר לי את הפוסטים.
קטע ענק של בראיין הבאת.
שים לב איך גם שם הקרדיט (לפחות בטיוב) הוא על ג'ולי דריסקול.
לגבי הקודח/מקדחה אתוודה שעשיתי כאן רק 'העברה'. אם אתה מכניס לתרגומון את המילה euger , אתה מקבל 'מקדח'. כנראה שהוא נולד לייעוד הזה...
וגם האוז'ה לא שלי, ככה קראתי באיזה מקום. אבל ההיא שנתקעה בצרפת יכולה להבהיר לנו את הנקודה.
בכלל, מה שכאן שלי נטו הוא רק שנסעתי עם הדיסק, ששתיתי יין בזמן הכתיבה (דבר שאני עושה גם עכשיו) , ששמעתי בשעתו (עם טרנזיסטור) את ווילס און פייר, ושהקדשתי לך את הפוסט.
אני אוהב מאד את ה'צ'כוסלובקיה' ששם , מאוד ייחודי(ג'ולי עצמה כתבה) וגם את האחרים מהאלבום.
לא הכרתי את 1969, וואוו, איזה נגנים שותפים שם, יש גם הרבה כלים קלאסיים.
שמעתי עכשיו קטע שניים, אהבתי.
עירוב של הרבה סגנונות, כמו שאני אוהב בדרך כלל.
ולא, לא כתבת מספיק.
איך אפשר לא להסכים לגבי אסטבן? יאמי:-)
אגב, גילית ישיש לי עוד עונה.משום מה חשבתי שיש רק 5.איזה טריט!
(סליחה מים זכים)
זה לא לעניין? להשוות אותה לג'אניס וארתה - זה לא לעניין :)
אבל פשוט נסכים שלא להסכים.
עניין של טעם :)
כמי שאם בתו (זאת מהג'אז באחד הפוסטים האחרונים שלי) גם עשתה שם את התואר השני, בתחום המוסיקה, ואפילו הגעתי לשם בעת ששהתה, בטח שאין לי דברים רעים על.
יופי של הופעות בזמינות כמעט יום יומית . וגם, חנויות תקליטים, ספרים ועוד.
על היפיופים תדונו בינכן.
שמח שבכל זאת דברים מהמוסיקה כאן דיברו אליך.
ככה מרגישים כשמקדישים לי פוסט ? זו הרגשה מחממת לב .
מאיפה להתחיל ?
טוב , כמו שצפית זה באמת שילוב שאהוב עלי - ג'ולז ובראיין ( אוז'ה ? בעיני הוא תמיד היה אוגר - כמו שרק ) .
קודח האמונד זו הגדרה נפלאה אגב .
אז קודם כל מצאתי קטע שלא הכרתי שבו בראיין מפליא לקדוח וג'ולי שרה ורוקדת מצחיק .
סטריטנויז הוא באמת תקליט נהדר כמעט כל שיר בו ( יש שיר על צ'כוסלובקיה במקביל לפראג של אריק שלנו ) ביחוד אהובים עלי הביצוע ל לייט מיי פייר וגם זה . ויש גם את אול בלוז שכבר דיברנו עליו .
לגבי ווילז אוף פייר , הדבר שאני הכי בו הוא כמובן המלוטרון לאורך כל השיר ( בנוסף להאמונד ) דבר שדיי נדיר אצל בראיין .
אם כבר מדברים יש תקליט נהדר של ג'ולי ללא בראיין שנקרא 1969 , התקליט נעשה עם קיט טיפט , פסנתרן קינג קרימזון שהפך לבעלה , יחד עם נגני קנטרברי ( אלטון דין מארק צ'אריג ועוד) וגיטריסט שאני תמיד אוהב לשמוע - כריס ספידינג . התוצאה היא שונה לגמרי מהעבודה עם הטריניטי . לא לכל אוזן - אבל אתה תאהב לדעתי .
דרך אגב להגיד על ג'ולי שהיא צווחנית ותו לא קצת לא לענין ואפילו שומט את את הקרקע מתחת לזמרות גדולות וידועות כמו ג'אניס או ארתה . יש לה יכולת קולית מרשימה שלא מתבטאת רק בצווחות .
לגבי אורגניסטים אחרים - אולי בהזדמנות גם ככה כתבתי יותר מדי ...
תודה על ההקדשה
קודם כל - שאף אחד לא יעיז ללכלך על בוסטון!!!! עשיתי שם את התואר השני, ו- Boston rulls!!!!
לעניין היפיוף - אחותי - את זה את צריכה לספר לי, לא לקליר :) מי, מי שידך אתכם?
סוף סוף מישהי שמסכימה איתי לעניין אסטבן. אם כי זה כנראה אומר משהו קצת בעייתי על הטיפוסים שאנחנו נמשכות אליהם :)
ולעניין הפוסט עצמו (סליחה על הסטיה מהנושא :) )- אחלה סאונד יש עליהם. מי חשב שאורגן+תופים+בס יוציאו כזה צליל מעולה.
על הסולנית הייתי, לעומת זאת, מוותרת...יש בה משהו צווחני.
לא סתם נשאר
אני גם צריך לחכות אצל הלקסיס בטענה שאתה וויקטוריה נכנסתם לדיל של המוזיקאנטים ובגלל שהייתי בחופש של כמעט חודשיים
אני צריך להמתין לשניכם
ת'מבין?
אין לי ברירה אלא להשאר
מה שאומר שנתקעתם איתי לנצח או עד שאתם תלכו מה שבא קודם :-)
1:0.
ולא שמעת את המבטא שלו:-) (אפרופו הספרדית מהפוסט הקודם שלי)
כאן הוא מוצלח יותר.
עזוב, אנחנו "תוקפים" את נושא הביטול בצורה שונה, אין מה לעשות.
מזל שהפיקסיז כבר לא מוציאים אלבומים, אחרת הם היו מפסידים אותך כקונה פוטנציאלי, נראה לי.
לגבי היפיוף מהפנטסטיק 4 (שאגב ראיתי, הוא רע), לא אוהבת Pretty boys:-)
אני עכשיו בענין שלו
http://www.imdb.com/media/rm1909820416/nm0065007
(גם יפיוף, אבל אחרת)
למה בוסטון לא להיט?
הייתי פעם אחת ומאד אהבתי.
Ab Fab- Absolutly Faboulus עם ג'ניפר סונדרס וג'ואנה למלי- קלאסיקה בריטית נשכנית וולגרית על שתי קורבנות אופנה מזדקנות ואלכוהוליסטיות.
נראה לי שתאהב.
זו גם אחת הסיבות שאני נוטה להגיד דרלינג לא מעט:-)
איזה יופי את מתארת דברים במילים ! וזה לא הפעם הראשונה...
עכשיו, תאמיני לי או לא, שני דברים שציינת כאן היו רשומים בטיוטה של הפוסט אך החלטתי להורידם כי לא רציתי להעמיס.
א'- הנושא של דמיון לגרייס סליק המצויינת, וציינתי שם עוד זמרת שתיים .
ב'- השני אמנם מתיחס לנושא אחר.
את הכיוון הזה שלך-
"הכנסת רוח כל כך חיה, מרעננת וסוחפת "
כתבתי על השוואה בין הביצוע כאן לזה של אריתה (שאני לא מוריד כהוא זה מערכו ויופיו) .
תודה לך חבר, שהגעת לביקור (תרתי משמע, או שהפעם אתה נשאר?).
שמח שאהבת.
נ.ב. נכון, העטיפה. מרשים.
נ.ב.ב. בקטע הראשון השירה שלה והרוח הכללית מזכירות לי את ג'פרסון איירפליין עם הסולנית (גרייס סליק קוראים לה?) של סוף שנות הששים.
היי איזה יופי!!!
לא הכרתי - לא אותם ולא את המוזיקה.
התאהבות מיידית!
הצליל, המראה, היא, התנועות, הקלידים - הכל. ממש כיף.
אני אוהבת בכלל צליל שמובל על ידי קלידים,
במיוחד עם טויסט פסיכדלי.
למרות שאני לא מסתדרת עם ג'אז, בכזה ג'אז-רוק (ואני מסכימה עם ההגדרה, בכל אופן ככל שאני קולטת את בריאן בדוגמאות האלה) הג'אזיות היא בדיוק על הצד הטוב ובמינון שעושה את זה, בשבילי.
איזו הצלחה, לקחת "ענתיקה" כזו ובעזרתה הכנסת רוח כל כך חיה, מרעננת וסוחפת, בימים קצת מחניקים אלה...
למדתי כמה דברים חדשים (ישנים) שלא הכרתי
תודה חבר
כן, עכשיו כשאת אומרת את זה, הנושא עם היין עושה לי אסוציאציה לאיזה אמיד כזה מבוסטון (ויש שם לא מעט כאלו).
אבל בוסטון, במיוחד היום, היא לא להיט...
את המופתים שלך לצערי אני לא מכיר. (גם לא את האותות).
מכיר רק את fab 4 .
אל תגמלני לי את הבראיין שלי (:- (אבל יש משהו בדברייך, לי הוא הזכיר דווקא בפרצופי הסולו שלו את אלויין לי).
נהדר.
הרצועה השניה אכן אהובה עלי במיוחד.
אגב, את Wheels on fire הכרתי כמוזיקת הפתיחה של סדרת המופת Ab Fab...
לגבי האורגניסט- הוא נראה כמו גרסה גמלונית במיוחד של טרנטינו, לא?
(ואיזה כיף זה הרגל של יין בערב, מאד בורגני מצדך:-)