כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    מזמורי נבוכים

    הגיגים, חיוכים, שיתופים, יהדות ושירים.
    כל הזכויות שמורות (C)


    הבלוג אינו מתאים לסוחרי כוכבים.*


    * פוסט שווה כוכב? סַבַּבּס.
    לא דינדֶן לך בפעמון? בכיף לא לככב.
    בלי נקמות, בלי צ'יפוּרים רק עיוּן וציוּן.

    זוהר עזרא - זמר עם קול נדיר, יש קול כזה פעם בדור.

    34 תגובות   יום שני, 7/6/10, 14:04

    שאלתי את עצמי,

     מה היה קורה אילו המוסיקאים שבאו בשנות החמישים מארצות ערב היו נקלטים בטבעיות באוזן הציבורית?

     

    איזו מוסיקה הם היו עושים אילו היו מתקבלים באהבה על ידי הממסד, אילו לא היו קמלים בדירות שיכון נידחות או בחלטורות נקלות בחינות נשכחות?

     

    התשובה חייבת להיות מוסיקלית.

     

     לקחתי עלי משימה להפיק אמן ישראלי שיידע לתת כבוד למוסיקה הערבית המפוארת.

    שייתן קונטרה לז'אנר הימתיכוני האוטומטי המתכתב בעיקר עם מצלצלים.

     לקחתי עלי משימה ליצור אלבום שיש בו נשמה עתיקה, כאילו שנוצר בשנות השישים המאוחרות, אבל עם ידע חדש.  

    זוהר עזרא הוא בעל קול נדיר ודיוק מיוחד במינו, לטעמי אחד בדורו, אין זמר ישראלי ששר בגוון המיוחד של זוהר ובטח שלא מפגין שליטה קולית נהדרת ומלאת נשמה. 

    הוא זמר טבעי ובן של זמרת טריפולטאית ידועה. הטכנולוגיה של השירה הערבית והמזרחית נהירה לו כי הוא במשך כמה שנים ממש שימש כקולה של המוסיקאית המחוננת אהובה עוזרי. 

    עכשיו, שנתיים מאוחר יותר אני מחזיק בידי אלבום מלא של זוהר עזרא ויש לי התחלה של תשובה, אפשר ליצר אלבום ימתיכוני שמכבד את המקורות הערביים ולאו דווקא דבק בנוסחה התימנו-יוונית-רינגטונית הנפוצה כל כך.

    האלבום כולו מלא כותבים עמוקים ומלחינים מעניינים: אהובה עוזרי, מאיר אריאל, נתן אלתרמן, אלונה דניאל, אסי דיין ועוד....

     

     הוא מתוזמר כמו פעם אבל מוקלט כמו היום. 

     

    הקשיבו נא לשיר הראשון הזה ואם יש בידיכם אפשרות להפיץ את הבשורה,

    אם יש לכם השפעה כלשהי,  עזרו נא לי לדאוג לכך שהאלבום הזה יגיע לציבור ולא ייקבר חי על שולחנותיהם העמוסים של העורכים.    

     

    בין לבין/קובי אוז

    באורות ניאון

    מכורבל בחדר

    ממאן להשתנות

    להיות בעדר

    בשמיכת ילדות

    ותחושת מחנק

    מבטך נעוץ

    בקיר חלק 

    העולם לא קורא לך

    אף אחד לא מדבר איתך

    חברים לא מתקשרים

    ואפילו ההורים

     

     

    מקבלים את המצב הזה של בין לבין

    בעולם המחולק הזה בין יש ואין

    ואתה רוצה לבחור

    להיות פתאום גיבור

    ולצאת מהאולי

    המצב הלא נגמר הזה של בין לבין... 

     

     

    השלט גמור

    המסך תקוע

    באותה התחנה

    שם הכול רגוע

    מנסה תשבץ

    וקפה חזק

    בחברה נהנתנית

    אתה חרק במרק 

    העולם לא קורא לך

    אף אחד לא מדבר איתך

    חברים לא מתקשרים

    ואפילו ההורים... 

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/11 18:31:
      מיוחד מאד, אוטנטי ומזכיר את טייפ הסלילים של בית אבא.
      מה דעתך לשיר את זהר ארגוב מתורגם לערבית ?
      את פיירוז בעברית ? ( ועוד )
      אשמח אם תיצור איתי קשר.
      חורש
        2/10/10 17:44:
      אם לא להקשיב למילים הפשוטות מדיי, השיר נחמד, כמו שירים רבים נוספים. למוזיקה יפה כזו היה ניתן למצוא טקסט ברמה אחרת.
      בכל מקרה, שיהיה לשניכם בהצלחה :-)
        3/9/10 11:17:
      תראה.
      כבן שלא באשמתו לתרבות שנחשבה פעם פה שלטת, אני מקיים עם עצמי דיאלוג רב שנתי בנוגע לרתיעה האוטומטית שלי, שהוטמעה בי אולי באשמת ההגמוניה האשכנזית, ממוזיקה מזרחית.
      ובהשפעת אנשים יקרים רבים, ביניהם כבודך, קובי, חל שינוי מה בטעמי, ואף אוזני נכנעה קצת.
      רק דבר אחד נשאר לתקן, ביג טיים, מלבד האותנטיזציה המוזיקלית שאתה חותר אליה ומלחמתך ברינגטונים:
      ה ט ק ס ט י ם הימתיכוניים.
      למה, למה, ראבאק, הם חייבים להיות כאלה פרימיטיביים, חסרי מודעות עצמית, שטוחים, חסרי עומק, ילדותיים, חסרי קריצה ותחכום? חסרי הומור? חסרי מטאפוריקה, או לכל היותר ברמת פואטיקה של כיתה ז'? למה?
      צטט : "אם יש לכם השפעה כלשהי, עזרו נא לי לדאוג לכך שהאלבום הזה יגיע לציבור ולא ייקבר חי על שולחנותיהם העמוסים של העורכים"

      מי הקהל המיועד ?
      למי זוהר רוצה להגיע?

      בהתאם לכך יש למתג אותו ולכוון את ההופעות והחשיפה.
      נראה כי נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא.
      בהצלחה
      ושנה טובה
        15/8/10 13:55:
      המדינה שקמה כאן לא הייתה יכולה שלא לדחות את האחר. המזרחי מבחינתה. בשנות החמישים הקרקע כלל לא הוכשרה לקליטת רעיונות ולחנים שכאלה. אבל טוב מאוחר מלעולם לא. אתה עושה תיקון. בעידן הנוכחי אנחנו חשופים למערך אפשרויות וטעמים רב כל כך ועל כך אפשר מצד אחד להתנחם. מצד שני בשנות החמישים היה קול וצליל אחד ואחיד ומאוד ברור. הצליל שאותו קבל וברך הממסד.
        29/7/10 00:28:
      בהשראה
      http://cafe.themarker.com/post/1677316/?last_method=edit
        21/6/10 17:26:

      סליחה על שגיאות הכתיב

       

      שוב

       

      אכן, זוהר עזרא זמר נהדר

      רק חסרה לו האות ריש בהיגוי המזרחי הנכון

      על רקע הפתיח הנהדר של קובי המוכשר

      "מה היה קורה אילו היו נקלטים המוזיקאים שבאו מארצות ערב... ואיך הם היו נשמעים ...."

      זה בולט עוד יותר.

       

      וכמדומני שלא נהגו לבטא רי"ש כמו שנשמעת בשיר הזה

      האם אני צודק ?

        21/6/10 17:20:

      זוהר עזרא מעולה

      רק חסרה לא האות ריש בהיגוי המזרחי

      על רקע הפתיח הנהדר "איך היו נשמעים ...." זה בולט עוד יותר.

      וכמדומני שלא נהגו לבאט רי"ש כמו שנשמעת בשיר הזה

      האם אני צודק ?

        13/6/10 16:46:

      אהבתי והתרגשתי.

      סוף סוף, מישהו שנותן במה וכבוד אמיתיים למסורת ותרבות שהביאו איתם הדורות הקודמים שלנו.

      העובדה שהמוזיקה הזאת לא התפתחה בארץ היא עוד נדבך במסורת ארוכת השנים של קיפוח יוצאי מדינות ערב.

      לכל מוזיקה יש את הקהל שלה. יוצר לא צריך להתאים עצמו לצרכי הקהל, יוצר הוא יוצר, והקהל שיאהב את היצירה שלו ידע למצוא אותו. אני יוצרת תכשיטים ואני לא מצפה שכולם יאהבו אותם. אני יוצרת עפ"י טעמי ויש מי שאוהב את האמנות שלי. בזאת היא שומרת על ייחודה וגם על איכותה.

      אני שמחה מאוד על האלבום החדש הזה ומי יתן ויהיו יוצרים נוספים שיעשו עבודת קודש כמוך.

      חזק ואמץ! 

        11/6/10 12:41:

      כל הכבוד לקובי אוז!

      כנס אומרים כן להעסקה ישירה.

       

       

        10/6/10 18:52:

      צטט: יעקב אוז 2010-06-10 14:59:09


      מהגג יקר,

      אני רוצה שתדע שבטיפקס, כל הזמן קיבלנו ביקורת על התאמת המתכון לקהל. כשהוצאנו את "החיים שלך בלאפה" האלבום הכי לבנטיני שלנו, הביקורת של חברת התקליטים והרדיו היתה דומה עד מאוד לביקורת שלך אבל היום האלבום הזה הוא חלק מהתפריט הישראלי המרכזי. כל דבר שהוא חדש באמת, מתקבל בהרמת גבות. כך היה כשהפקתי את כנסיית השכל, כך הדג נחש, כך שרית חדד וכך בחלק גדול מאלבומי טיפקס, אם אין הרמות גבה משמע שרק עניתי לצרכי השוק וזה טוב אבל לא מספק אותי.

      לגבי פאריד אל אטרש, תודה על המחמאה, אנחנו רחוקים מזה, יש אלמנטים ערביים קלאסיים אבל זה כן מותאם לאוזן ישראלית. אני משוכנע שכל מי שאהב קלאסיקות של עופר לוי או את איציק קלה יימצא ריגוש גדול באלבום המלא של זוהר.

      תודה על ביקורת מובעת היטב.

       

       

      הלוואי שאתה צודק ואני טועה ושגם המרכיבים האלה מתחילים את דרכם לתוך הסלט הישראלי.

      ככל שהוא יהיה יותר מגוון הוא יהיה יותר מוצלח.

       

      יש משפט לגבי קאברים שאסור לשפוט אותם בשמיעה ראשונה כי תמיד שומעים אותם עם המקור בראש ולא מצליחים באמת להקשיב. ברשותך, אפעיל את הכלל הזה גם לגבי השיר הזה ואתן לו עוד כמה הזדמנויות. אולי ירד לי יותר טוב בגרון אחרי שאלעס אותו כמה פעמים.

       

      תודה על תגובה יפה לביקורת, ביקורת שבאמת באה מאהבה למה שאתה (בד"כ) עושה.

      מהגג

        10/6/10 16:46:

      צטט: מהגג 2010-06-10 13:36:59

      קובי יקר!

       

      קודם כל, לענות לשאלה שלך, זוהר עזרא לא עשה לי את זה.

      מהגג או מהרצפה.

       

      קובי שמעתי את השיר כבר עשרות פעמים וכפי שאמרתי לך אתמול בכנס אומרים כן להעסקה ישירה,

      הדלקתי את השיר שמתי בפול ווליום ושיגעתי את כל השכונה שלי, מי שאהב שמע ומי שלא אהב גם שמע.

      ותודה על הופעתך בכנס ובפרט על דבריי תמיכתך בעובדות הניקיון במאבקן.

       

        10/6/10 14:59:


      מהגג יקר,

      אני רוצה שתדע שבטיפקס, כל הזמן קיבלנו ביקורת על התאמת המתכון לקהל. כשהוצאנו את "החיים שלך בלאפה" האלבום הכי לבנטיני שלנו, הביקורת של חברת התקליטים והרדיו היתה דומה עד מאוד לביקורת שלך אבל היום האלבום הזה הוא חלק מהתפריט הישראלי המרכזי. כל דבר שהוא חדש באמת, מתקבל בהרמת גבות. כך היה כשהפקתי את כנסיית השכל, כך הדג נחש, כך שרית חדד וכך בחלק גדול מאלבומי טיפקס, אם אין הרמות גבה משמע שרק עניתי לצרכי השוק וזה טוב אבל לא מספק אותי.

      לגבי פאריד אל אטרש, תודה על המחמאה, אנחנו רחוקים מזה, יש אלמנטים ערביים קלאסיים אבל זה כן מותאם לאוזן ישראלית. אני משוכנע שכל מי שאהב קלאסיקות של עופר לוי או את איציק קלה יימצא ריגוש גדול באלבום המלא של זוהר.

      תודה על ביקורת מובעת היטב.

        10/6/10 13:36:

      קובי יקר!

       

      קודם כל, לענות לשאלה שלך, זוהר עזרא לא עשה לי את זה.

       

      אבל באמת שלא רציתי לדבר עלי, אני חושב שהבעיה היא אי התאמה של המתכון לסועדים.

       

      נכון שלא הכל כלכלה ומכירות, לאמנות יש ערך גם מעבר לרייטינג, אין לי שום ספק בזה.

      מצד שני, גם הביטוי "להתחנף לקהל" או להתפשר לא צריך לדעתי להיתפס כשלילי. אין שום בושה בלנסות לקלוע לטעם של המאזינים שלך, לא קניתי את הפוזה של אני הולך עם האמת שלי ולא אכפת לי איפה אני חי.

      דווקא אתה, גם בטיפקס (שביל קליפות בגרעינים, שיר על מצוקה שכונתית וגם ברבי ג'ו כפרה הלהיטי) וגם במזמורי נבוכים מכוון בדיוק למקום שגם כיף לשיר וגם להעביר מסר. זה בהחלט נגע בי מאוד, וגם בהרבה אחרים.

      חלק גדול ממה שעשה את הרמב"ם למי שהוא היה שהוא כתב הלכה במילים שכל אחד (נגיד) יכול לקרוא. אפיפיור שמדבר בלטינית מעל לראש של המאזינים שלו יכול אולי לתת הרגשה שיש פה משהו נורא נשגב וקדוש אבל לא לרגש ולגעת.

       

      אולי לקחתי את זה למקום של המכירות כי שם היה לי יותר קל להסביר למה אני מתכוון, אבל מה שבעצם ניסיתי להגיד זה שאני לא רואה טעם בלעשות העתק נאמן למקור של פאריד את אטרש בעברית. אני לא רואה איך הישראלי צולח את המקור (ושוב, לדעתי גם מצרי היום לא).

       

      הטיפול של שם טוב לוי ב"צעדי אהובי" ("חטאואת חביבי" של עבדל והאב) או מה שדודו טסה עשה ל"פוג אל נחל" של סבא שלו זה בעיני דוגמא מעולה לאיך כן אפשר להציע קלאסיקה ערבית בלתי אכילה לישראלים באופן שיהיה להם קולע.

       

      ושוב, לא שאין מקום לז'אנר הזה, בספר האקדמי "תרבות ערבית בישראל" צריך להיות פרק על זוהר עזרא, אבל אני במקלחת אמשיך לשיר טיפקס.

      מצטער.

        10/6/10 09:54:

      צטט: מהגג 2010-06-10 07:31:41

      קובי יקר!

       

      מצטער לקלקל את השמחה אבל הצלילים האלה לא מנדנדים בפעמון לאוזן ישראלית.

      גם את פאריד אל אטרש ועבדל והאב לא הייתי שולח להופיע בארץ.

      הקטע במיזוג גלויות הוא שכל עדה מכניסה לתערובת שלנו רק את החלק הקליט מהתרבות שלה (שניצל, מימונה, אייל גולן), החלקים היותר יומרניים דינם להישאר ליודעי ח"ן.

       

      לדיוק כזה בצליל ערבי האותנטי אין סיכוי בארצישראל 201, כדי להיות מושמע הוא חייב לעשות צעד לקראת הקהל, לא יכול להיות שרק הקהל יזוז אליו.

       

      דווקא ממך, שידע להתפשר במוזיקה ולהכניס מכונות תופים למקאמים כדי לקלוע לטעם המשותף מפתיעה הציפייה שגירסה ישראלית של פאריד אל אטרש תגרום לנו למחור כפיים. אני אפילו לא בטוח שהיום במצרים זה היה עובד.

       

      המאמץ שלכם ראוי וחשוב, צריך לתעד גם את החלקים הגבוהים בתרבות אבל לא כדאי להעלות יותר מדי ציפיות שזה יצליח.

      אני מאוד שלזוהר עזרא אין אשליות לגבי כמה הדיסק הזה הולך להימכר.

       

      אל תכעס עלי, זאת רק דעתי...

       

       

      אני לא כועס. אבל הניסוח שלך מתאים לחפיץ, או מכונית או מניה.

      אמנות צריכה להיות חפה מהשיח התעשייתי.

      אני חושב שכשאנחנו מדברים על מוסיקה כדאי שנדבר מחכמת הלב ולא מחכמת הכיס.

      כשאני "התפשרתי" ראיתי עצמי כחתרן ומהפכן לא כמישהו שמנסה "לקלוע" לטעם הציבורי.

      כשחשדתי בעצמי שהתפשרתי כדי לקלוע לטעם הציבורי, תליתי את בקבוקון הטיפקס ופניתי לעשות מוסיקה אחרת.

      לגבי זוהר:

      עדיין לא הבנתי אם זה נגע לליבך, רק קיבלתי ניתוח שוק נבון למדי, מסקרן אותי יותר האם התרגשת אתה?

        10/6/10 07:31:

      קובי יקר!

       

      מצטער לקלקל את השמחה אבל הצלילים האלה לא מנדנדים בפעמון לאוזן ישראלית.

      גם את פאריד אל אטרש ועבדל והאב לא הייתי שולח להופיע בארץ.

      הקטע במיזוג גלויות הוא שכל עדה מכניסה לתערובת שלנו רק את החלק הקליט מהתרבות שלה (שניצל, מימונה, אייל גולן), החלקים היותר יומרניים דינם להישאר ליודעי ח"ן.

       

      לדיוק כזה בצליל ערבי האותנטי אין סיכוי בארצישראל 201, כדי להיות מושמע הוא חייב לעשות צעד לקראת הקהל, לא יכול להיות שרק הקהל יזוז אליו.

       

      דווקא ממך, שידע להתפשר במוזיקה ולהכניס מכונות תופים למקאמים כדי לקלוע לטעם המשותף מפתיעה הציפייה שגירסה ישראלית של פאריד אל אטרש תגרום לנו למחור כפיים. אני אפילו לא בטוח שהיום במצרים זה היה עובד.

       

      המאמץ שלכם ראוי וחשוב, צריך לתעד גם את החלקים הגבוהים בתרבות אבל לא כדאי להעלות יותר מדי ציפיות שזה יצליח.

      אני מאוד שלזוהר עזרא אין אשליות לגבי כמה הדיסק הזה הולך להימכר.

       

      אל תכעס עלי, זאת רק דעתי...

      לזהר עזרא יש קול ואפילו סגנון שירה דומה לשלך באופן די מדהים.

      לפחות בעיניי....נבוך

      בכל מקרה זה יופי של שיר ויופי של הפקה.

      ואחלה רעיון, אבל אלתרמן, משה וילנסקי ואשכנזים רבים אחרים לא כתבו רק קונצרטים כמו "כלניות".

      הם כתבו והלחינו חלק גדול מקלאסיקות ה"ים תיכוניות" של שנות הארבעים - חמישים, 

      שירים כמו : "בכרמי תימן", "זכריה בן-עזרא", "מרים בת נסים", "רומיה ויואל", "בכרם תימן", "גדליה רבע איש","אלימלך", "חסידה צחורה", "סורו ממני" ורבים אחרים שהייתי שמח אם מישהו מוכשר היה מפיק מחדש בכלים של ימינו:-).

       

       

        9/6/10 10:12:

      במוסיקה, כמו במוסיקה, הכל פתוח.

      האוזן תמיד דורשת שמיעה חוזרת שנייה ושלישית

      וה MOOD מבקש את הסגנון המתאים לפי היותו.

       

      והכי כיף להיחשף לגוונים חדשים ומקומות לא מוכרים.

      *

        9/6/10 10:02:

      עלא עיני ועלא ראסי

       

      אפוץ אפיץ

       

       

      יוזמה ברוכה וראויה להערכה

       

      שאפו

       

       

        9/6/10 09:04:


      אשתדל בלי להשתלח

       

      חד משמעי אם המוסיקה של שנות ה50 הייתה במרכז הרבה מאוד חיכוכים עם שכנינו היו נחסכים,

      מכיוון שהמוסיקה מעידה על מכנה משותף כלשהו.

      אישית מעולם לא התלהבתי מאופרות או מלחינים קלאסיים אירופאיים ,

      פשוט לי אישית זה לא ישב באוזן ובנשמה טוב, גיסי לעומת זאת כל המוסיקה המזרחית הוא לא מסוגל להקשיב ולו לתו אחד.

      וזה קשור למקצב חיים שהוא בבואה של אקלים,טופוגרפיה,הקשרים תרבותיים, ומזונות ,כל הדברים שמניתי הנם רק קצה קצהו של מזון למחשבה

      לפני שנים רבות מאוד לפחות לפני 20+ פניתי במכתב למי שהיה או עדיין מנהל קול המוסיקה אלחנני/אלחנתי? לא זוכר את השם.

      ושאלתי מדוע תחנה שהינה תחנה למוסיקה קלאסית לא משדרת קלאסיקות ערביות ,הודיות או פרסיות -שאני מאוד אוהב,

      הוא ענה בשורה וחצי  שהתחנה אינה מקום למוסיקה הזו והם אינם קלאסיקות בהגדרתו.

      נעלבתי בשביל אחרים ,כי אצלי היו תקליטים ואפילו תקליטים שהוציא האו"מ להנצחת מוסיקות ,וקלטות ,ולימים דיסקים.

      ומאז הרבה סולמות מסולמות שונים עברו ומוסיקת עולם היא שלי !!! ומוסיקה פרסית קלאסית עושה לי את זה ,והודית וערבית נחמד לי.

       ולכאורה הכל פתוח היום- עבורי הכל פתוח

      אבל האם ילדים ונוער ששם ששם נזרעים הזרעים ושם הקרקע הפוריה האם עבורם באמת הכל פתוח....

       

       

       

       

        8/6/10 16:23:

       

       

       

      יופי של יוזמה

      אתה חושב טוב

      ועושה עוד יותר טוב

      "שאפו"

      עם הרבה כבוד

       

      יואב

       

       

       

        8/6/10 11:47:

      הבעיה של רוב המוסיקה ה"מזרחית" היא שזו בכלל לא מוסיקה מזרחית, אלא פופ דביק ומתקתק, עם קצת מוטיבים מזרחיים, שמושר בחית ועין. הרתיעה מהמוסיקה הזו נובעת בדרך כלל מהדביקות ומהתקתקות, לא מהחית והעין.

       

      ובמוסיקה בכלל, כמו בשאר תחומים הקשורים לטעם, למי שלא רגיל קשה ליהנות בתחילה. כשמתרגלים לצליל, מתחילים לאהוב (או לא).

       

       

        8/6/10 10:11:


      קובי אוז

      אהבתי מאוד והתרגשתי, אשתי האלג'יראית גם התרגשה.

      מחר 06-09-2010 כשנפגש בכנס אומרים כן להעסקה ישירה אליו אתה מגיע בהתנדבות, תקבל חיבוק גדול.

        7/6/10 23:33:

      אהבתי!

       

        7/6/10 23:24:

      קובי,

      לא מכיר זמר ישראלי עם צבע קול כזה,

      לא בין אלו שחיים עמנו.

       

      פשוט נפלא,זוהר אכן יחיד במינו.

      נהניתי מכל צליל ומילה,המון הצלחה

      וברשותכם אשתף גם במקום אחר.

       

      * והמשך שבוע נפלא! 

        7/6/10 22:54:

      תודה רבה. מילותיכם ברכה לעמלנו.
        7/6/10 22:51:


      קובי,

      נהניתי מאד לשמוע את זוהר.

      הקול הזכיר לי דבש ניגר.

      בהצלחה בפרוייקט!

        7/6/10 22:20:

      זמר גדול!

      הגיע הזמן 

        7/6/10 18:31:

      השלט גמור

      המסך תקוע

      באותה התחנה

      והקול ענוג בשירה 

       

       

        7/6/10 17:34:


      שיר שעורר בי געגועים

      למורשת של ההורים והסבים

      שלי  יש בו את האותנטיות

      והפשטות ומנגינה נפלאה

      בכיף אני אעביר הלאה

      מאחלת בהצלחה רבה

      ערב טוב שיהיה לנו

      ענת

        7/6/10 17:15:

      קובי, מה שעשית עם הזמר הזה זו עבודת קודש. הוא שר ללא התנצלות וללא שום נסיון להתחנף לקהל. מביא את המוסיקה שלו בראש מורם ומבטא איכותיות נדירות. יש במוסיקה הערבית האוטנתית את האיכויות השכבתיות של דורות על דורות של מבע מוסיקלי אמיתי. אכן אחד בדור, אבל חשוב על כך, מה היה גורלו אלמלא לקחת אותו תחת חסותך? יכול להיות שהיה נשבר ומתחנף ומתבטל בפני...?

      נפלא והשפו מגיע לשניכם. בהצלחה ענקית לזוהר.

      תודה קובי שהבאת ו*

      לאה

        7/6/10 15:57:

      לדעתי ג'ו עמר נקלט מאוד יפה באותן שנים..

       

      חוצמזה בזמן האחרון כל נושא המוזיקה המיזרחית קיבל דחיפה עצומה בקונצנזוס ובהצלחה המסחרית,

      עד שלעיתים אני כמעט שוכח מי זה אריק איינשטיין.

        7/6/10 14:27:


      נהניתי מאד ומעבירה הלאה.

      תודה.

       

        7/6/10 14:22:


      המוסיקה כיום לא מבוססת על תימנו-יוונית, הלוואי והיתה מבוססת על תימנית ( שאינה מוסיקה ערבית קלאסבית אלא יהודית אותנטית)!כיום המוסיקה מבוססת על רצף אינסופי של בכיינות פלסטית ואינפנטילית.ולא נותר אלא להצדיק את כל מי שלועג ובז לה.

      המוסיקה שאתה שואף אליה היא מוסיקה ערבית לעילא, משובחת בעיני אוהדיה, אבל היא איכות עצמאית ובעלת תוכן.לדעתי, מוסיקה כזו, למרות שאינני נמנה על מעריציה, יכולה לזכות באהדה והכרה בצורה הרבה יותר קלה.

       

      בהצלחה עם הפרוייקט.

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעקב אוז
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין