אלמונים חיבלו בפסלים בכניסה לשכונת ואדי ניסנס

TheMarker Cafemosh62וואדי סאליב\ שכבותאלמונים חיבלו בפסלים בכניסה לשכונת ואדי ניסנס

וואדי סאליב\ שכבות

הזמנה לתערוכה + קונספט לעבודה שלי

איזה עתיד צפוי למקום שלקחו לו את העבר?!
קונספט לעבודה שלי בתערוכה, וואדי סאליב \ שכבות .
המרכז לאמנות עכשווית פירמידה
ספטמבר 2010

שכונת וואדי סאליב, היא שכונה בה גרו בתקופות שונות,
תורכים, ערבים, יהודים - אשכנזים, ספרדים ומרוקאים ואילו
היום אין בה כלום!
בשכונה הזו חוויתי את חוויות הילדות הראשונות שלי ואת ההתרגשויות והחלומות של ילד קטן.
המקום היווה מקור השראה לאמנים ולסופרים. ראשי עירייה ניסו לשקם את התשתיות, פעם להקים רובע אמנים, פעם כביש המוביל לשום מקום ולבסוף שוק פשפשים.
ואילו היום, כנגד כל החלומות, המדרגות השבורות והבניינים האטומים בבלוקים, עומדים שוממים, עייפים בלי תקווה, מזכירים במקצת את העבר.
בית המושל התורכי, אל פשא, שם שיחקתי מחבואים הוא היום מועדון ריקודים.
החמאם התורכי לשם הייתי מלווה את אבי, סגור.
בבית "החייל הבודד", פעם גרו שם משפחות, רקדתי סלואו בפעם הראשונה.
את הסרט הראשון בחיי ראיתי בקולנוע "הדר" והוא אינו קיים עוד.
כמו אור הנר על דגל שמחת תורה, בבית הכנסת האשכנזי במדרגות סטנטון, נמוג נוף ילדותי.
בשנת 1959 מישהו החליט להחשיך את הוואדי.
כילד, גרתי על קו התפר בין שכונת וואדי סאליב לוואדי ניסנס.
השכונה עצמה, הייתה שכונת עוני בה גרו האנשים ששרדו את שואת אירופה,
בבתים נטושים של הערבים שעזבו, מבלי מקורות הכנסה, בלי מקצוע, בלי משפחות תומכות. אנשים שנאלצו לבנות את חייהם מחדש.
כמו שנכתב, כל אדם זוכר את עירו כדרך שכל אדם זוכר את ילדותו ונעוריו;
כמי שחי את רוב חייו בחיפה - שום מנהרה, כביש עוקף, קניון ומרכז ענק
להקרנת סרטים לא ישיב את ההרגשה הביתית, האינטימית, כמו למשל, לצפות בסרט בקולנוע השכונתי "הדר".
יום יום כשעולים או יורדים בחיפה, חוצים את הוואדי. הנוף והבתים נעלמו יחד עם הזיכרון.
איזה עתיד צפוי למקום שלקחו לו את העבר?!

משה פרלמן

אלמונים חיבלו בפסלים בכניסה לשכונת ואדי ניסנס

‎1

אמנות ובמה

4 תגובות יום שני, 7/6/10, 22:06

06 יוני 2010,

אלמונים חיבלו בפסלים בכניסה לשכונת ואדי ניסנס

שני פסלי אבן גדולים של הפסל החיפאי הידוע ואיש קול ישראל משה פרלמן שהיו מוצבים ברחוב אלנבי בכניסה לשכונת ואדי ניסנס,
חובלו הלילה בידי אלמונים אשר עקרו אותם ממקומם הפילו אותם על הריצפה ושברו אותם..
עיריית חיפה אספה את הפסלים והעבירה אותם לסדנת שיפוץ פסלים עירונית בחוף שמן..
לאחר שיתוקנו יוצבו הפסלים מחדש בכיכר אמיל חביבי בלב שכונת הואדי.
הפסלים עסקו בנושאים של תום וילדים והוצבו במקום לפני כ10 שנים לרגל החג של החגים.
בעבר כבר שימשו הפסלים לחובבי גרפיטי ומרססי צבע כמטרה וגם במקרים אלה דאגה העיירה לנקותם.
תושב העיר אשר סייר הבוקר במקום שאל את משה פרלמן האם לדעתו החבלה בפסלים היא תוצאה של הארועים בימים האחרונים.
משה אינו סבור בכלל שחיפאים הם אלה שחיבלו בפסלים והוא אינו מכוון לסקטור אוכלוסיה כלשהי
אך הוא אינו מוציא מכלל אפשרות את העובדה שפרחחים אשר הושפעו מהאוירה נסחפו למעשה ונדליזם זה.

המשטרה פתחה בחקירה.

תמונה

"אין חומה 2010" וואדי ניסנאס, הוא מקום בו גרתי. הזיכרון שלקחתי משם ומלווה אותי עד היום הוא זיכרון אישי מן הילדות !ב 1948 כפליטים מאירופה, הגענו הורי ואני לחיפה. התיישבנו בוואדי ניסנאס, בבתים נטושים. הטרגדיה של העם היהודי נפגשה כאן עם טרגדיה של העם ערבי.אני הלכתי לגן הילדים במדרגות הוואדי, לבית הספר היסודי עברתי כל יום ברחובות אסלט, כורי, ומוכאליס. במשחקי כדור שיחקנו ילדים ערבים ויהודים, בחלק העליון של רחוב הוואדי.למרות כל מכאובי העבר הצלחנו, כאן בחיפה, ליצור מרקם עדיין של דו קיום וחיים שפויים, בין כל תושבי העיר, יהודים וערבים. השוק בוואדי הוא בשבילי מקור ההשראה.[ הצגתי תערוכה בנושא באקדמיה לעיצוב ויצו בחיפה]הווי השוק, הוא מקור לדימויים: הערימות הגדושות של הפירות והירקות העסיסיים על הדוכנים,בשוק נשמרת הוויה אינטימית של הכרויות אישיות, בין אנשים, הזורמת ויוצרת חיים אנושיים צפופים, המתקיימים אלו לצד אלו. בני כל הדתות: יהודים, מוסלמים ונוצרים. על רקע זה יצרתי את העבודות שהוצבו בכניסה לוואדי ניסנאס , באירוע האמנות " החג של החגים" אשר לקח על עצמו להיות סמל לדו קיום. במסגרת אירועי אוקטובר 2000 כאשר כל הארץ געשה וגם העיר חיפה, רבים מתושבי העיר נמנעו לרדת לוואדי ניסנאס. אנחנו אמנים יהודים וערבים פתחנו שולחן לאורך הוואדי, היינו הראשונים שהובילו לחזרה מהירה אל השגרה , אני בטוח שמי שחיבל בפסלים הוא לא חיפאי אמיתי אלה סתם פרחח שמקומו לא בתוך הרוב השפוי הגר בחיפה. אני אשפץ את העבודות ויחד נציב אותם מחדש בוואדי ניסנאס. משה פרלמן

דרג את התוכן:

תגובות (4)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

aromataste

30/9/10 13:19:

עצוב לקרוא וגם אני מקווה שמדובר רק בפוחחים.

גרייס ל

25/6/10 04:25:

יפה כתיבתך והתכנים חשובים כי בלי דו קיום לא נשרוד וכן יש כאן טרגדיה לשני עמים הפתרון לא נראה באופק אז יש לנו את חיפה ששומרת על איזון עדין בין שני עמים,שבוע טוב,,וטב שהעלת פוסט חשוב,,